סוניה עתאמנה אגבאריה עו"ס לחוק נוער נגד השופטת עדנה בן לוי "הליך הדיון מתנהל מבלי שהוא מוקלד. לא יעלה על הדעת כי מדובר בדיון בן 6 שורות. לא נתנגד לתהליך הוכחות"
השופטת עדנה בן לוי מבית משפט שלום לנוער חיפה, מנהלת דיונים פגומים, מבלי שהינה מציינת את דברי הנוכחים בפרוטוקול. בדיונים אלו עומדים הורים שילדיהם נלקחים מהם בניגוד לדין, והם מבקשים לשטוח בפני בית המשפט את טענותיהם, ראיותיהם ולנהל משפט הוכחות כדין. דבריהם בעניין ילדיהם – לא נרשמים בפרטוקול חרף העובדה כי מדובר בדיני נפשות המשליכים על עתיד ילדיהם, שנלקחים מהם לעיתים לשארית חייהם.
במקרה דנן, נלקחו מאמא חמשת ילדיה הקטינים בהליך נזקקות, כשהשופטת ורשויות הרווחה לא טרחו להסביר לאם את המושג "נזקקות", והשופטת לא קיימה דיון הוכחות. ילדיה של האם נחטפו ממנה בבריונות ואלימות בחודש יולי 2013 ומאז ועד היום האמא מנהלת מאבק עיקש להשבת ילדיה שנלקחו ממנה שלא כדין.
פקידת הסעד לחוק הנוער סוניה עתאמנה אגבאריה מלשכת רווחה חיפה יצאה נגד התנהלות השופטת עדנה בן לוי, וכך כתבה בתגובתה לבקשה שהגישה האם לקיום דיון הוכחות:
"1. הקטינים הוכרו כקטינים נזקקים בתוך תהליך הכרה בנזקקות ללא הוכחות.
2. מתוך הפרוטוקול מתאריך 3/10/2013, אכן לא מצוין כי ניתנה הבהרה למשיבים לגבי משמעות הכרזת הנזקקות.
3. מתוך הכרותינו את תהליך הדיון הרי שחלק ממנו מתנהל מבלי שהוא מוקלד. כל הצדדים המכירים את עבודת בית המשפט לנוער לא יעלו על דעתם כי מדובר בדיון בן 6 שורות ולאחריו החלטה.
5. לסיכום: לא נתנגד לתהליך הוכחות.
האם, אישה משכילה בעלת תואר אקדמי בתחום החינוך, גרושה עם חמישה ילדים, פנתה למשרד הרווחה בבקשה לקבל את זכויותיה הסוציאליות המגיעות לה כדין. רשויות הרווחה בחיפה פעלו ברמיה והונאה ואמרו לאם שכדי לקבל זכויות סוציאליות, עליה לחתום כי ילדיה "נזקקים".
השופטת עדנה בן לוי קבעה נזקקות לחמשת ילדיה הקטינים של האם במהלך דיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת ולא מסבירים לה כי משמעות המושג נזקקות הינו הפקעת אפוטרופוסתה על ילדיה ולקיחת ילדיה ממנה. באותו מעמד מינתה השופטת עדנה בן לוי אפוטרופוס לדין על ילדיה הקטינים של האם.
קביעת נזקקות לקטינים הינו עניין משמעותי לחייהם ולחיי משפחתם, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטינים כנזקקים מזיקה כלכלית, פיסית ונפשית לקטינים ולאימם, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל:
"החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4).
ואכן פזיזותה של עדנה בן לוי, יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של מערכת הרווחה נגד האם תוך גרימת נזקים קשים לאם וילדיה.
עדנה בן לוי בראיה צרה של בית המשפט לנוער העמיסה נגד האם וילדיה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהיות לגבי שיקוליה הזרים ומעורבותה בסחר בילדים בהליך בלתי מבוקר.
חמשת ילדיה של האם קטיני-קטינים נלקחו ממנה ביולי 2013, כשהם מפוזרים במוסדות הרווחה השונים בארץ כולל במשפחות אומנה שונות, כשלאם לא ניתנת אפשרות להיפגש עם ילדיה יחד וגם הילדים נפרדו זה מזו ואינם נפגשים. השופטת עדנה בן לוי הכריזה מצב חירום לקטינים לשווא, בהפרידה אותם אחד מהשני ומאימם, כשהיא יוצרת טראומה קשה בנפשם הרכה של הילדים והאם.
פקידות הסעד הוציאו כנגד האם תסקירים מטונפים, מלאי דברי בלע ושיטנה בהם כתבו כי האם אינה משתפת עימם פעולה, ולכן יש להמשיך ולהאריך את צו הנזקקות שהוצא בחודש יולי 2013, והשופטת כחותמת גומי אישררה הארכת צו הנזקקות מידי תקופה, חרף העובדה כי רשויות הרווחה והשופטת עצמה לא טרחו להסביר לאם את משמעות המושג "נזקקות". רשויות הרווחה בשיתוף פעולה עם השופטת זלזלו באם וילדיה ופעלו בחוסר דעת בענייני נפשות של אמא מוחלשת.
ויש לתמוה, כיצד בדיוק רוצים ברשויות הרווחה שהורים ישתפו איתם פעולה, לאחר שהם פועלים במודע להזיק ולפרק משפחות, הם פועלים בבריונות ואלימות נגד הורים ובמהופך מתפקידם ומשמם. לא רק שאינם מספקים רווחה, לאחר שלקחו מהאם את ילדיה, הם לא טרחו לקבוע הסדרי ראיה בין האם לילדיה, והאם הגישה עשרות בקשות לבית המשפט לקביעת הסדרי ראיה בינה לבין ילדיה שהופרדו ממנה בזדון, כשהשופטת מטרטרת את האם ומפנה אותה בחזרה לרשויות הרווחה שלקחו ממנה את ילדיה.
סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער עדנה בן לוי ביחד עם פקידת הסעד לחוק הנוער סוניה עתאמנה אגבאריה, פעלו בענייני האם וילדיה הקטינים ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. בן לוי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק להכרזת ילדיה של האם כנזקקים.
מדינת ישראל היא שיאנית העולם בהרחקת ילדים מהוריהם. עדנה בן לוי, לא טרחה עד עצם היום הזה לנמק מדוע הורחקו ילדיה של האם ממנה במשך שנה ושלושה חודשים, ומהם הפעולות שנקטו רשויות הרווחה על מנת להשיב את הקטינים בחזרה אל האם.
עדנה בן לוי ורשויות הרווחה פעלו באכזריות ושכחו שתפקידם לשרת את האם ולא להיפך.
כיום מבקשת עדנה בן לוי לתקן את הפגם בניהול המשפט הבלתי חוקי ולהכשיר את השרץ של הוצאת הילדים בכפיה ובניגוד לחוק מהאם – ניהול דיון הוכחות כיום, לאחר שנה ושלושה חודשים מאז שהילדים נלקחו מהאם, משמשת עלה תאנה להתנהלותם הבלתי חוקית, שנועדה להצדיק בדיעבד הליך אלים וברוטלי של לקיחת ילדים שלא לצורך ושלא כדין מאמא כשירה ללא רבב.
חובת השופטת היתה לקיים דיון הוכחות לפני שנה ושלושה חודשים, במקביל ללקיחת הילדים ולאפשר לאם את יומה בבית המשפט.
