עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

Spread the love

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן –  עמותת עמר"ם בשיתוף 'בית אחותי' מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו.

החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח, כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם, ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – ארנון נבות (ועדת שלגי) מצא שמכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד

[youtube=http://youtu.be/Vi2guqekpKw]

ארנון נבות מצא מסמכי פטירה חתומים ומוכנים מראש, הוא מצא ראיות לזה שהיו מנפיקים לתינוק שני תעודות. מכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד.
ארנון נבות שהיה בוועדת שלגי עשה טעות והוא באמת חקר. הוא לא ידע שאסור לו לגלות את הממצאים שגילה, וברגע שפרסם אותם הוא מצא את עצמו מחוץ למשטרה וללא עבודתו. כיום הוא מכחיש את הנושא.

שלומי חתוכה – עוולת חטיפת ילדי תימן – נעשו פשעים בין אזרחים ופשע אתני מובהק

[youtube=http://youtu.be/L9a7bsGI3MU]

עמותת עמר"ם בשיתוף אחותי, הפרשה ידועה הוכחות יש. מדובר בעוולה שקשה לתפוס אותה. מדובר בפשע אתני מובהק.

שלומי חתוכה: שוק שחור למכירת ילדים

[youtube=http://youtu.be/7-f6UuiAOUk]

מאמצת האשכנזיה מתארת כיצד קיבלה את התינוקת התימניה 2.400 ק"ג והיא קראה לה לאל'ה.
לאל'ה אומרת "אני לא יודעת אם אני היחידה, התימנייה היחידה בעולם שהוריי ניצולי שואה ומעפילים היו. זה המצב אצלנו בבית."
המאמצת מתארת את האימוץ כאילו היא הלכה לקנות דג במכולת.
המדהים הוא, שהילדה המאומצת חושבת שהיא התימניה היחידה בעולם.
שוק שחור למכירת ילדים.

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה

[youtube=http://youtu.be/D2SD-t3VxU4]

משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה.

מדובר במשפחה יוצאת עירק, האב הוצא להורג בעירק לאחר שהועשם בשיתוף פעולה עם ישראל, האמא ושלושת ילדיה עלו לארץ.
הילדים נשלחו לפנימיות, יום אחד שחזרו הבית גילו כי אחותם בת ה-3 נחטפה.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

[youtube=http://youtu.be/Ki8qk4c1ldA]

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

[youtube=http://youtu.be/z2HJeSAVTqA]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

[youtube=http://youtu.be/32wFLH_fWmU]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

עדותו של אביב על חטיפת תינוקות מסביו – יום מודעות בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן 

[youtube=http://youtu.be/pTCASVGMIWM]

אני בא ממשפחה תימנית שגרה בשכונת המזרח בראשון לציון. לפי מה שאני יודע, מהצד של אמא שלי משפחת כהן, בגיל 8 חודשים אמרו להם שהילדה מתה. סבא שלי הלך וממש התעקש לראות את הקבר, לראות משהו, לא נתנו לו לראות שום דבר. התעלמו ממנו. אחרי מספר חודשים, דודה שלי נעמי ודוד שלי שלמה שגם היה תינוק לקחו אותם לבית חולים באיזור רחובות, לפי מה שהבנתי. סבא שלי לא הסכים שיקחו את הילדים. הם ממש הגיעו עם טוריות לבית החולים רק כדי להוציא את הילדים משם ובאמת הצליחו להוציא את התינוקות משם.

מהצד השני של משפחת אבי, דודה שלי שושנה נחטפה, וכששושנה אמורה היתה להיות בת 18 שנים הגיע בשבילה צו לגיוס לצבא.
כולם הגיעו ממצב מאוד קשה, ולהורים אז לא היה שום תנאי להתעסק במצב הזה. הם היו עסוקים בלשרוד ביום-יום.

עדות רחל שרעבי: לקחו את אחי התינוק לבית ילדים והודיעו שאחי נפטר – ערב מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

[youtube=http://youtu.be/K7pkv6u4Frc]

ההורים שלי עלו מתימן בשנת 1949 עם שלושה ילדים ואמא שלי ילדה את בנה הראשון בארץ ישראל 26.8.1950 שמו אברהם, סבתא שלי זכרונה לברכה היתה המיילדת. היא יילדה אותו.

הגיעו אנשים לבית של הורי ואמרו לה שהם יקחו את הילד לבית הילדים ושזה מקום בטוח ממחלות, מקור, משלגים.

אחרי מספר שבועות הודיעו לאמא שלי שהילד חולה והוא נמצא בבית חולים.

הבית חולים היה במקום מרוחק, אבל בכל זאת אמא שלי הגיעה לשם בכל ערב כדי להניק את התינוק והילד נראה בריא לחלוטין, אכל ושתה והכל היה בסדר. יום אחד היא הגיעה לשם ואמרו לה "הילד נפטר!"

היא ביקשה לשאול "למה?" ואיך, רק אתמול היא היתה שם והכל היה בסדר. אמרו לה תלכי מפה. הילד מת. היא הודיעה לאבי והוא הלך לבית החולים והוא נענה בתשובה שאין קבר, הם קברו אותו, ושיפסיק להטריד אותם. עם הכאב הזה אבא שלי הלך עד יומו האחרון ולא הפסיק לדבר עליו ורצה לדעת מה עלה בגורלו. אמא שלי בחיים ועדיין מדברת עליו.

קיבלנו תעודת פטירה מזויפת.

אמא שלי התביישה לספר שגנבו לה ילד.

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן.

2 thoughts on “עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

  1. מהסיפורים של אמא שלי שני ילדים של אמא שלה "מתו" בבית החולים .שמה של סבתא שלי ז"ל שושנה /רוזה קדוש

    1. סוף 1951 סבתא שלי מנטינה טייב מנתניה הגיעה עם הבת שלה יהודית בת כחצי שנה לבית החולים רמבם, אחרי 3 ימי אישפוז הודיעו לה שהילדה נפטרה, לא הראו גופה,לא הראו קבר וברור שהילדה לא מתה,כל הניסיונות לקבל תשובות עלו בתוהו,יש לה 8 אחים שישמחו להכיר אותה, איך מאתרים? מה עושים. מאיפה מתחילים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות