עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר”ם בשיתוף בית אחותי

שלומי חתוכה: שוק שחור למכירת ילדים

[youtube=http://youtu.be/7-f6UuiAOUk]

מאמצת האשכנזיה מתארת כיצד קיבלה את התינוקת התימניה 2.400 ק”ג והיא קראה לה לאל’ה.
לאל’ה אומרת “אני לא יודעת אם אני היחידה, התימנייה היחידה בעולם שהוריי ניצולי שואה ומעפילים היו. זה המצב אצלנו בבית.”
המאמצת מתארת את האימוץ כאילו היא הלכה לקנות דג במכולת.
המדהים הוא, שהילדה המאומצת חושבת שהיא התימניה היחידה בעולם.
שוק שחור למכירת ילדים.

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה

[youtube=http://youtu.be/D2SD-t3VxU4]

משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה.

מדובר במשפחה יוצאת עירק, האב הוצא להורג בעירק לאחר שהועשם בשיתוף פעולה עם ישראל, האמא ושלושת ילדיה עלו לארץ.
הילדים נשלחו לפנימיות, יום אחד שחזרו הבית גילו כי אחותם בת ה-3 נחטפה.

ד”ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

[youtube=http://youtu.be/Ki8qk4c1ldA]

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו “ביעור חמץ” להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד”ר רפי שובלי “הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת”

[youtube=http://youtu.be/z2HJeSAVTqA]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה “שכונה”, “עיירת פיתוח”. פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם “אפיקים” מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד”ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

[youtube=http://youtu.be/32wFLH_fWmU]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם “שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב”.

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין “תל אביב העיר הלבנה” כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

עדותו של אביב על חטיפת תינוקות מסביו – יום מודעות בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן 

[youtube=http://youtu.be/pTCASVGMIWM]

אני בא ממשפחה תימנית שגרה בשכונת המזרח בראשון לציון. לפי מה שאני יודע, מהצד של אמא שלי משפחת כהן, בגיל 8 חודשים אמרו להם שהילדה מתה. סבא שלי הלך וממש התעקש לראות את הקבר, לראות משהו, לא נתנו לו לראות שום דבר. התעלמו ממנו. אחרי מספר חודשים, דודה שלי נעמי ודוד שלי שלמה שגם היה תינוק לקחו אותם לבית חולים באיזור רחובות, לפי מה שהבנתי. סבא שלי לא הסכים שיקחו את הילדים. הם ממש הגיעו עם טוריות לבית החולים רק כדי להוציא את הילדים משם ובאמת הצליחו להוציא את התינוקות משם.

מהצד השני של משפחת אבי, דודה שלי שושנה נחטפה, וכששושנה אמורה היתה להיות בת 18 שנים הגיע בשבילה צו לגיוס לצבא.
כולם הגיעו ממצב מאוד קשה, ולהורים אז לא היה שום תנאי להתעסק במצב הזה. הם היו עסוקים בלשרוד ביום-יום.

עדות רחל שרעבי: לקחו את אחי התינוק לבית ילדים והודיעו שאחי נפטר – ערב מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

[youtube=http://youtu.be/K7pkv6u4Frc]

ההורים שלי עלו מתימן בשנת 1949 עם שלושה ילדים ואמא שלי ילדה את בנה הראשון בארץ ישראל 26.8.1950 שמו אברהם, סבתא שלי זכרונה לברכה היתה המיילדת. היא יילדה אותו.

הגיעו אנשים לבית של הורי ואמרו לה שהם יקחו את הילד לבית הילדים ושזה מקום בטוח ממחלות, מקור, משלגים.

אחרי מספר שבועות הודיעו לאמא שלי שהילד חולה והוא נמצא בבית חולים.

הבית חולים היה במקום מרוחק, אבל בכל זאת אמא שלי הגיעה לשם בכל ערב כדי להניק את התינוק והילד נראה בריא לחלוטין, אכל ושתה והכל היה בסדר. יום אחד היא הגיעה לשם ואמרו לה “הילד נפטר!”

היא ביקשה לשאול “למה?” ואיך, רק אתמול היא היתה שם והכל היה בסדר. אמרו לה תלכי מפה. הילד מת. היא הודיעה לאבי והוא הלך לבית החולים והוא נענה בתשובה שאין קבר, הם קברו אותו, ושיפסיק להטריד אותם. עם הכאב הזה אבא שלי הלך עד יומו האחרון ולא הפסיק לדבר עליו ורצה לדעת מה עלה בגורלו. אמא שלי בחיים ועדיין מדברת עליו.

קיבלנו תעודת פטירה מזויפת.

אמא שלי התביישה לספר שגנבו לה ילד.