תמיכה בח”כ ד”ר מרינה סולודקין על פעילותה למען ילדי ישראל

מצ”ב מכתבה של פרופ’ אסתר הרצוג – יו”ר עמותת ע.ל.י.ה. לזכויות ילדים והורים, כפי שנשלח היום בבוקר לח”כ רובי ריבלין, בעקבות מכתבו של יצחק הרצוג בו הוא דורש לנטרל את פעילותה של ד”ר מרינה סולודקין שמהווה “קול קורא במדבר” לזכויות ילדים שמנותקים בכפיה מהוריהם.

ביום 27.12.09 פנינו אליך בעקבות תלונתו של יצחק פרי, יו”ר איגוד העובדים הסוציאליים, נגד ח”כ ד”ר מרינה סולודקין.

לצערנו הרב, מתברר כי הלחצים המופעלים כנגד פעילותה החשובה והלגיטימית של ח”כ סולודקין, שהיא “קול קורא במדבר” למען ילדים והורים, שרשויות הרווחה פוגעות בהם באופן בלתי נסבל, וכנגד פעילות ציבורית – חברתית, הולכים וגוברים והם מהווים איום חמור על מהותו הדמוקרטית של בית הנבחרים בישראל.

תלונתו של שר הרווחה, יצחק הרצוג, על “פגיעה חמורה” כביכול “בכללי האתיקה וחשש חמור לדיבה”, ממחישה היטב את השימוש בעוצמה שלטונית כדי לעשות דה-לגיטימציה לפעילותה של ח”כ וכדי לחבל בפעילות וולונטרית ציבורית, תחת קורת הגג של כנסת ישראל.

פנייתו של השר לועדת האתיקה של הכנסת היא שלב נוסף בהתנהלות כוחנית ואנטי-דמוקרטית. הפעם היא חמורה במיוחד, לאור העובדה שהשר מערער על אמינותה של נבחרת ציבור, המייצגת את בוחריה בנאמנות ובאומץ.

סתימת פיות זו צריכה לעורר דאגה עמוקה בלב כל מי שחרד לחופש הדיבור וזכות הייצוג של חברי כנסת ובלב כל מי שיש בו הזדהות עם המוחלשים והמושתקים, שאותם ח”כ סולודקין מייצגת כמעט באופן בלעדי.

במקום להתמודד עם הביקורת ולבצע שינויים חיוניים במדיניות הרווחה בסוגיות של “ילדים ונוער בסיכון” מעדיפים השר ופקידי משרדו לערער את אמינותם של אלו שמבטאים ביקורת, עד כדי פגיעה במעמדם המקצועי והחברתי.

העובדה שהשר הרצוג לא טרח לבוא לאף אחת מישיבות השדולה למען ילדים והורים, על אף הזמנותיה החוזרות ונשנות של ח”כ סולודקין, מצביעה על הזלזול של השר בח”כ סולודקין (וביטוי נוסף להסתייגותו המתמשכת מפועלה, כפי שעולה ממכתבו) ובפעילות שהיא מקיימת בכנסת, ועל התעלמות בלתי נסלחת מזעקתם של הורים וילדים.

השר הרצוג אינו מקשיב להם ונותן גיבוי מוחלט לעובדי משרדו, בלא לבדוק טענות קשות ביותר על התנהלותם בנושא הנדון. השר הרצוג כותב במכתבו כי מדי כמה חודשים הוא מקיים דיאלוג “נרחב” עם קבוצות וארגונים.

אנחנו לא מצאנו לכך כל עדות בניסיונותינו להיפגש איתו, כדי להעלות את טענותיהם הקשות של הורים שילדיהם נלקחו מהם.

ועוד כותב השר: “אבקש מיו”ר הכנסת לבדוק מיהם האורחים המוזמנים הקבועים לשדולה, מהי זיקתו האישית של כל אחד מהם לנושא המדובר וכנגד מי מהם קיימים הליכים משפטיים וכן מי מממן את פעילות השדולה”.

דברים אלו מעוררים חלחלה.

כבר אין מדובר רק ב”אח הגדול” שנכנס ברגל גסה לתוך משפחות וגוזל מהן את ילדיהן כדי לשים אותם במוסדות כפייה (לאחרונה למדנו מתוך כתבתה של ליאת שלזינגר במעריב על המתרחש במוסד כזה לנערות – “מסילה”).

עתה מתברר שהשר אינו בוחל בשימוש באיומים על אנשים הרואים בכנסת כתובת להעלות את מצוקותיהם (גם אם לעיתים בביטויים חריפים, שאנחנו מסתייגים מהם), הוא “מברר” פרטים עליהם ועל התארגנותם, כדי למנוע מהם אפילו את הזכות להתלונן.

ועוד כותב השר: “לעיתים נדמה כי השדולה פועלת כבית דין שדה שבא להתערב בהליכים שיפוטיים וחוקיים שנדונים בבתי משפט וועדות החלטה”.

כמי שחוו את המתרחש בישיבות של ועדות החלטה, נראה לנו שהביטוי החריף שבו משתמש השר מתאים להתרחשות בועדות אלו במדויק. הפוסל במומו פוסל.

בישיבות המתקיימות ב”ועדות החלטה” עומדים אם או אב מול סוללה של 15-22 פקידי סעד, עוזריהם, ועמיתיהם, והסיכוי שקולם יישמע, וכאבם יזכה להתייחסות אנושית והוגנת, כמעט ולא קיימים.

אנו מצפים שתעביר מסר ברור וחד משמעי לשר הרצוג ולפקידי משרדו, שהפעלת הלחצים מטעמו ומטעם אנשיו, וניסיונותיו לפגוע בפעילותה החשובה של ח”כ סולודקין, בשדולה שהיא הקימה או באנשים המשתתפים בה, תזכה לדחייה מוחלטת ולגינוי מצידך.

בכבוד רב,

 פרופ’ אסתר הרצוג

יו”ר עמותת ע.ל.י.ה

עמותה לזכויות ילדים והורים

העתקים:

ח”כ ד”ר מרינה סולודקין

ח”כ ציפי לבני, יו”ר סיעת קדימה

ח”כ שלי יחימוביץ, יו”ר ועדת האתיקה

עו”ד יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

ח”כ חיים כץ, יו”ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

ח”כ דני דנון, יו”ר הועדה לזכויות הילד

ח”כ יואל חסון, יו”ר הועדה לענייני ביקורת המדינה

ח”כ אורי מקלב, יו”ר הועדה לפניות הציבור

ח”כ יריב לוין, יו”ר ועדת הכנסת

עו”ד אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת

נחום איצקוביץ, מנכ”ל משרד הרווחה

עו”ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית למשרד הרווחה

יצחק פרי, יו”ר איגוד העובדים הסוציאליים

מאחר והשר הזכיר את תלונתו של יצחק פרי, מזכ”ל איגוד העובדים הסוציאליים מצורף למכתבנו תגובתה של פרופ’ הרצוג, יו”ר ע.ל.י.ה, שנשלח אליך (ב- 27.12.09).

לכבוד

ח”כ ראובן ריבלין, יו”ר הכנסת

אני, הח”מ, יו”ר ע.ל.י.ה, תנועה למען זכויות ילדים והורים, מבקשת להביא לידיעתך את הערכתי האישית העמוקה ואת הוקרתה של ע.ל.י.ה, לפעילותה הפרלמנטרית והציבורית של ח”כ מרינה סולודקין בסוגיית הוצאת ילדים ממשפחותיהם והשמתם במוסדות. ח”כ סולודקין מייצגת עבורנו סמל לנציגת ציבור אמיצת לב, נחושה ומחויבת לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, עולים חדשים, משפחות חד-הוריות ואחרות. ד”ר סולודקין אינה נרתעת מלחצים ומנסיונות להשתקתה, דוגמת זו שמפעיל איגוד העובדים הסוציאליים, באמצעות יצחק פרי, יו”ר האיגוד, במכתב פנייתו אליך. ד”ר סולודקין היא, למיטב ידיעתנו, חברת הכנסת היחידה המעזה להביע את ביקורתה החשובה על מדיניות הרווחה בישראל, בכל הקשור ל”ילדים ונוער בסיכון”, קרי: הוצאת ילדים מהבית והשמתם הכפויה במוסדות.

מזה כ-18 שנים אני מעורבת במאבקיהם של הורים וילדים נגד הוצאת ילדיהם ממשמורתם והעברתם בכפייה למוסדות. מזה כשנה אני פעילה, ביחד עם חברותי וחברי ב-ע.ל.י.ה, למען שינוי מדיניות הרווחה בנושא זה. טענתנו, הנשענת על מחקרים הולכים ומתרבים מהעולם ועל הידע שצברנו במהלך הליווי של הורים וילדים במאבקיהם, היא שלהוצאת “קטינים בסיכון” מביתם, בית-ספרם וקהילתם, השלכות הרות אסון לא רק על הילדים עצמם, הנדחקים לשולי החברה במקרה הטוב ולעולם הפשע במקרה הפחות טוב, אלא על החברה כולה.

ד”ר סולודקין לא נרתעה במהלך שנות כהונתה בכנסת מניסיונות חוזרים ונשנים לקעקע את אמינותה ואת חשיבות פעילותה בסוגיית “ילדים בסיכון”. מן הידועות היא שתחום זה נוגע בגורלם של עשרות אלפי ילדים בישראל ומאות אלפי בני משפחותיהם. ד”ר סולודקין מגלה מחויבות חד-משמעית ונחישות ללא כל מורא, שאין להם אח ורע בהתנהגות הפוליטית המצויה בישראל, לשינוי מדיניות הרווחה, המעניקה עוצמה כמעט ללא גבול לפקידוּת הסעד מול מאות אלפי משפחות במצוקה.

אני, חברותי וחברי בתנועת ע.ל.י.ה, רואים בפנייתו של מר יצחק פרי ניסיון בוטה ולא לגיטימי להשתיק את פעילותה החשובה של ד”ר סולודקין, אשר פועלת כמתחייב מהמנדט הציבורי שיש לה: לייצג את הציבור שבחר בה ויותר מכך, לפעול נגד עוולות חברתיות כלפי האוכלוסיות המושתקות והמוחלשות בחברה. היא הייתה להן לפה, כאשר יכולתן להגן על עצמן בפני החלטות הרשויות חסומות כמעט לחלוטין, אם בשל היעדר משאבים כלכליים (להשגת ייצוג משפטי ראוי), אם בשל היעדר קשרים חברתיים-פוליטיים מועילים, אם בשל העוצמה המשולבת של רשויות שלטון (בתי משפט, משטרה וכיוב’) המופעלת נגדם ואם בשל חסימת אמצעי תקשורת המבקשים לעסוק בעניינם.

פנייתו של מר פרי אליך מהווה, בעינינו, איום סמוי על ח”כ סולודקין, שהיא אך חולייה נוספת (וחמורה במיוחד) בהתנהלותם של מנגנוני הרווחה לחסימת כל שביב דיון וביקורת ציבוריים על מדיניות השמת קטינים במוסדות, בכפייה. אין כמו פנייה זו כדי להוכיח את טענתנו באשר לחסימת דרכם של אלו שרואים עצמם נפגעים על ידי החלטות ומעשי פקידוּת הרווחה, למשכן הכנסת – בית הנבחרים של העם ולמענו (ולא של נבחרי מערכות השלטון למען מנגנוניו ופקידיו).

יש בידינו חומר רב ומגוון, הכולל דוגמאות רבות מאד, הסותרות את טענותיו של מר פרי. אנו טוענים שאכן פקידי הסעד מנצלים את סמכויותיהם בשרירות לב ולעיתים באופן בלתי חוקי ואף אלים, במהלך הוצאת ילדים ממשפחות, של עולים מרוסיה ושל אחרים; מדיניות ההשמה במוסדות היא המדיניות המרכזית (והמתוקצבת בנדיבות קיצונית) בכל הקשור ל”ילדים ונוער בסיכון” והיא אינה “אלטרנטיבה אחרונה”. לפי עדויות רבות שבידינו, הוצאת ילדים (ולעיתים קרובות ילדים בגיל הרך) היא אופציה מיידית של העברתם בצו למרכזי חירום; הוצאת קטינים בצו בית משפט מופעלת נגד קבוצות מוחלשות בחברה ולא נגד קבוצות בעלות אמצעים וקשרים; לתמיכת בית המשפט בהמלצות פקידות הסעד אין, לדאבון הלב, קשר לצדק של הילדים והוריהם והיא משמשת במרבית המקרים כ”חותמת גומי” על המלצות והתנהלות פקידי הסעד.

במצב עניינים זה ונוכח אטימותה המוחלטת של ביורוקרטית הרווחה בפני הקריאות לבחון ולשנות את מדיניותה והתנהלותה בסוגיית השמת קטינים במוסדות, אנחנו תומכים בקריאתה של ד”ר מרינה סולודקין לעולים (אם אמנם כך היא עושה) שלא לפנות לשירותי הרווחה ואף אנחנו ממליצים על כך לכלל האוכלוסיה.

מר פרי, כדרכם של פקידי הרווחה הנוהגים להשתיק ביקורת באמצעות דה-לגיטימציה של מי שמעז לבטא אותה, מבקש לערער על אמינותה של ח”כ סולודקין. אנו רואים בחומרה רבה את ניסיונו לזלזל בח”כ סולודקין (“המתקשה” כדבריו, “מסיבותיה שלה, לקבל הסברים…”).

מר פרי מזלזל גם בעולים מרוסיה, אשר לטענתו, נרתעים מלפנות לשירותי הרווחה מפני שח”כ סולודקין “מפחידה” אותם. אנו טוענים שמי שמפחיד את העולים הם פקידי סעד הנוקטים באיומים ומפעילים אמצעי פיקוח והתערבות הרסניים בחייהם ובחיי ילדיהם.

מר פרי מתלונן על כך שח”כ סולודקין משתמשת בכלים הפרלמנטריים “תוך ניגוח העובדים הסוציאליים…. בעוד נציגי המשרד והעובדים הסוציאליים אינם יכולים להציג את התמונה במלואה, מפאת חובתם לשמירת סודיות ופרטיות לקוחותיהם”. זוהי הצגה ביורוקרטית טיפוסית, המשמשת את פקידות הרווחה דרך קבע כדי “לסתום פיות” ולמנוע כל ערעור על החלטות שרירותיות וחד-צדדיות.

במקום לעודד דיון ציבורי ולאפשר ביקורת ציבורית חיצונית, שאינה תלויה בפקידוּת הסעד, מבקש מר פרי להשתיק את הדיון ולחסום ביקורת. פנייתו מהווה, בעינינו, פגיעה במהות הדמוקרטית של הכנסת, באשר היא מבקשת למנוע מאזרחי המדינה לממש את זכותם הבסיסית למחות באופן חוקי ולהביע את עמדותיהם במשכן הכנסת – סמל הדמוקרטיה.

אנו מקווים שאתה, כמי שפועל באופן עקבי למען יוקרתה של הכנסת, כמוסד המייצג את העם ולא את הפקידוּת, תאפשר ותעודד דיון ופעילות פרלמנטאריים מהסוג שמקדמת ח”כ ד”ר סולודקין.

בכבוד רב,

פרופ’ אסתר הרצוג

יו”ר עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה. (ע”ר)