רחל שרעבי: לקחו את אחי התינוק לבית ילדים והודיעו שאחי נפטר – עדות בערב מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

[youtube=http://youtu.be/K7pkv6u4Frc]

רחל שרעבי:

ההורים שלי עלו מתימן בשנת 1949 עם שלושה ילדים ואמא שלי ילדה את בנה הראשון בארץ ישראל בתאריך 26.8.1950 שמו אברהם. סבתא שלי זכרונה לברכה היתה המיילדת. היא יילדה אותו.

הגיעו אנשים לבית של הורי ואמרו לה שהם יקחו את הילד לבית הילדים ושזה מקום בטוח ממחלות, מקור, משלגים.

אחרי מספר שבועות הודיעו לאמא שלי שהילד חולה והוא נמצא בבית חולים.

הבית חולים היה במקום מרוחק, אבל בכל זאת אמא שלי הגיעה לשם בכל ערב כדי להניק את התינוק והילד נראה בריא לחלוטין, אכל ושתה והכל היה בסדר.

יום אחד היא הגיעה לשם ואמרו לה “הילד נפטר!”

היא ביקשה לשאול “למה? ואיך, ומה קרה ורק אתמול הייתי פה”.

אמרו לה תלכי מפה. הילד מת.

ההורים שלי אנשים מאוד דתיים. אמא שלי הודיעה לאבי והוא הלך לבית החולים והוא נענה בתשובה שאין קבר, הם קברו אותו, ושיפסיק להטריד אותם.

עם הכאב הזה אבא שלי הלך עד יומו האחרון ולא הפסיק לדבר עליו ורצה לדעת מה עלה בגורלו. אמא שלי בחיים ועדיין מדברת עליו.באופן אישי פנינו לכל הרשויות, וקיבלנו תעודת פטירה מזויפת.

אמא שלי הלכה עם רגשי אשמה כל החיים שלה. היא אמרה לי ‘את יודעת למה אני מתביישת? כי צוחקים עלי מאחורי הגב’.

אמא שלי התביישה לספר שגנבו לה ילד.

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – מפגש שני:

עמותת עמר”ם בשיתוף בית אחותי מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים.

חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו. החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח, כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם, ולקיים במספר רב ככל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.