עו”ס מרים בן עטר הגישה תלונה שקרית נגד משפ’ חביבי

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2CS

מרים בן עטר עו”ס במחוז דרום, הגישה תלונה שקרית נגד משפ’ חביבי, על העלבת עובד ציבור.

בתלונתה היא מתארת כיצד הוציאה את ילדיו של בני הזוג חביבי לפני כ- 10 שנים, והפכה את חייהם לגיהנום ומציינת “הם מבקשים תרומות בגלל הנזק הכלכלי שנגרם להם מהטיפול שלי”.

השוטר רפי אזרד, מקבל התלונה שואל את בן עטר:

ש. מה הטיפול שהמשפחה קיבלה ממך?

ת. הקטינים היו קטינים נזקקים והוצאו ממשמורת ההורים ע”י צו של בית המשפט לפני כעשר שנים”.

לבן עטר יש שיטה. היא זו שמוציאה את הצו, משתמשת בבית המשפט כחותמת גומי “כמבוקש”, ללא שהשופט מבקש את תגובת הצד השני, וכך היא הוציאה למשפחת חביבי את ילדיהם.

בתאריך 19 בינואר 2000 הגישה חברתה של בן עטר, פקידת הסעד לחוק הנוער גלית אלקלעי, מכתב להוצאת ילדיהם של משפחת חביבי ממשמורתם. הנ”ל לא טרחה לציין מספרי תעודות זהות של הקטינים או מספר תיק ביהמ”ש. היא שלחה במעמד צד אחד מכתב לבית המשפט בו כתבה:

לכ’

בימ”ש השלום לנוער

ירושלים

הנדון – בקשה למתן החלטת ביניים בעניין הקטינים

חביבי אודליה, יהודה וחן – בקשה מס’ [לא מצויין מס’ בקשה!]

במקביל להוצאת צו החירום המצ”ב, מתבקש כב’ ביהמ”ש לאשר את הצו.

המבקשת סבורה כי היא מוסמכת להוציא צו חירום עפ”י חוק הנוער, ועל מנת להסיר כל ספק בפרשנות החלטת ביהמ”ש העליון מיום 31.8.99 שהורה

“…כל עוד לא הוחלט אחרת ע”י ערכאה מוסמכת, לא יקויים מגע ישיר בין שירותי הרווחה למשפחת המערערים”.

למרות שהמבקשת סבורה שאין בהחלטה זו כדי להפקיע ממנה את סמכויותיה וחובתה לפי סעיף 11 לחוק הנוער מתבקש כב’ ביהמ”ש לאשר את צו החירום במעמד צד אחד וזאת עד לדיון במעמד שני הצדדים.

להלן פירוט העובדות:

האב ברח ממאסר בפועל וממאסר על תנאי, והאם ממאסר על תנאי בגין אי שליחת הילדים לביה”ס, הם ברחו עם ילדיהם לרשות הפלסטינאית.

כיום האב עצור והאם התבצרה עם הילדים בביתם, וזורקת חפצים לכל עבר, מאיימת להתאבד עם הילדים. הימ”מ מתכנן לפרוץ לבית ולעצור את האם.

לאור העובדות הנ”ל עשוי שלומם של הקטינים להינזק עד שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים, במידה ולא יוצאו ממשמורת הוריהם באופן מיידי.

בכבוד רב,

גלית אלקלעי

פקידת סעד לחוק הנוער

השופט לא טרח לבקש את תגובת משפחת חביבי, ובמעמד צד אחד וגם מבלי לציין את שמו פסק: “אני רואה ליתן החלטה כמבוקש”. בקיצור, חותמת גומי של הרווחה.

“החלטה

אני רואה ליתן החלטה כמבוקש.”

מדובר בלקיחת ילדים מהוריהם כשהחלטת העליון היא ברורה ונחרצת ואוסרת על פקידת הסעד להתערב באוטונומיה של משפ’ חביבי. השופט מאיין במחי יד את החלטת העליון ומפקיע מההורים את זכותם על צאצאיהם, החלטה הרת אסון, כשהוא אינו טורח לרשום את שמו ולא לשים חותמת בית המשפט תחת החלטתו. מדובר בהחלטה בלתי חוקית שניתנה על מסמך לא חוקי חסר פרטים בסיסיים והכרחיים, כמו מספרי תעודות הזהות, מספר תיק הנוער בבית המשפט, ומה הסיבה שהילדים מוצאים מביתם. במכתב הלקוני לא מפורט כי הילדים נמצאים בסכנת חיים, שזהו תנאי הכרחי להפעלת סעיף 11 לחוק הנוער.

בסרט הדוקומנטרי “הבשורה על פי משפח’ חביבי”, אנו יודעים כי מדובר בשקרים של פקידת הסעד. האם היתה ספונה בתוך ביתה עם ילדיה והסבתא, כשהם מבוהלים והימ”מ פרץ מחלון הבית, כדי לחטוף את הילדים. הטראומה שגרמה פקידת הסעד לאם ולילדיה – עד היום לא נרפאה.

[youtube=http://youtu.be/YlzH0W3YeS8]

פקידת הסעד מצפצפת על החלטת בית המשפט העליון שקבע “כל עוד לא הוחלט אחרת על ידי ערכאה מוסמכת, לא יקויים מגע ישיר בין שירותי הרווחה למשפחת המערערים”. החלטה זו לא ניתנה בעלמא. היא ניתנה על ידי הרכב שופטי עליון, לאחר שבחנו את הנזקים הנוראיים שגרמו משרד הרווחה למשפחת חביבי. פקידת הסעד מזלזלת ומצפצפת על החלטת בית משפט עליון וטוענת שהיא “סבורה שאין בהחלטה זו כדי להפקיע ממנה את סמכויותיה וחובתה לפי סעיף 11 לחוק הנוער”.

פסק הדין של שופטי העליון מחייב את פקידת הסעד למלא אחר צו שיפוטי שניתן לו. החלטת בית המשפט העליון גוברת על “המלצות” פקידת הסעד, והיא פעלה בחוסר סמכות כשהתערבה במשפחת חביבי, והשופט שחתם על הצו “כמבוקש” ביזה את החלטת ביהמ”ש העליון.

על פקידת הסעד היה לפנות לביהמ”ש העליון ולבקש להסיר את הצו שניתן על ידו, אלא שפקידת הסעד פעלה במירמה, כתבה דברי הבל ושקר נגד המשפחה וקיבלה את שדרשה. דרכי חטיפת הילדים זועקים מהמסמך בכל מילה. ניתן לראות את התנהגותו העבריינית של שופט הנוער מבימ”ש בירושלים, שלא טורח לכתוב את שמו על החלטה החורצת את גורלה ודינה של המשפחה. לא היה שום מקום להיעתר לדרישת פקידת הסעד בקלות ובחופזה בה היא נהגה, ובמיוחד לאור העובדה שפקידת הסעד ציינה במפורש שבית משפט עליון קבע שלא יקויים שום מגע ישיר בין שירותי הרווחה למשפחת חביבי. מדובר בדורסנות הממסד משפחה חסרת אונים, שמצאה עצמה נרדפת על ידי מוסד דורסני אנטי משפחה הסוחר בילדים, מה שמוכיח שמשרד הרווחה במשך שנים מפקיע מההורים את הזכות על צאצאיהם באלימות ובריונות תוך שקרים ורמיסת זכויות האדם של משפ’ חביבי.

גלית אלקלעי עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם חוטפת הילדים מרים בן עטר.

שתיהן בצוותא-חדא גרמו להרס משפחתו של חיים חביבי, לאובדן ביתם, להפסדים כלכליים שלא ניתנים לכימות כספי, הרס בריאותי ונזקים עתידיים.