מבקר המדינה: כשל בטיפול משרד הרווחה בקטינים שנוצלו לזנות
http://news.walla.co.il/item/2814726 , דנה ויילר פולק, רוויטל בלומנפלד
מחסור בנתונים, היעדר הכשרות עבור הצוותים החינוכיים ואי ביצוע פעולות יזומות לאיתור קטינים בסיכון הם רק חלק מליקויים שעולים מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שבדק בתחילת השנה את טיפול הרשויות המקומיות בתופעת ניצול קטינים לזנות. בדוח שפורסם היום (שני) נבדקו הערים באר שבע, דימונה, חדרה, חיפה, נתניה, עפולה, צפת, קריית ים, קריית מלאכי, תל אביב-יפו וכן המועצה האזורית חבל מודיעין.
מהביקורת עולה כי אחת הבעיות היסודיות בתחום נובעת מהיעדר הגדרה אחת ואחידה לתופעה של זנות קטינים. קיימים הבדלים ניכרים בהגדרת התופעה בקרב אנשי המקצוע, בהם עובדי משרד הרווחה, העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ועובדי עמותות הסיוע. כתוצאה מכך, לא קיים בסיס מידע אחיד בנושא, וניתן למצוא אומדנים והערכות שונים אודות היקף התופעה.
בשל היעדר הגדרה אחידה נמצא כי לשכות הרווחה בכמה מהרשויות המקומיות – דימונה, צפת, קריית ים, קריית מלאכי והמועצה האזורית חבל מודיעין – ידעו על מקרים ודאיים של ניצול קטינים לזנות בתחומן, או על מקרים לחשש של ניצול קטינים לזנות, אך לא דיווחו על מקרים אלה לשירות למתבגרים במשרד הרווחה בדיווח השנתי שהגישו לו.
עוד עולה מהדוח כי על אף שנעשה ניסיון לקדם תכניות בנושא, מעט מהן יצאו לפועל ואלו שיצאו לפועל מושתתות בעיקר על ארגוני המגזר השלישי – ארגונים שאינם חלק ממוסדות השלטון המקומי.
המלצות הוועדות למאבק בניצול מיני של קטינים יושמו רק בחלקן
בדוח ישנה גם ביקורת על כך שהמלצות הוועדה לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל יושמו באופן חלקי בלבד. הוועדה עסקה בתחום אכיפת החוק, איתור קטינים, איסוף המידע עליהם והמעקב אחר הטיפול בהם.
באופן דומה, התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שמופעלת מ-2007 אינה כוללת תכניות שעוסקות בתחום זה, על אף שזנות נמנית בין מצבי הסיכון. לעומת זאת, תכנית ייעודית לנושא “ערים בלילה”, המופעלת על ידי עמותת “עלם”, פועלת בשלוש רשויות בלבד: תל אביב-יפו, חיפה ואילת. זאת על אף שהתופעה קיימת ברשויות נוספות.
תכנית נוספת שהכין משרד הרווחה בשיתוף עם “עלם” ו”אשלים” לטיפול בתופעה, נגנזה בשל בעיות תקציב. רק בתחילת 2014 הכין המשרד תכנית דומה בהיקף מצומצם, שמטרתה למנוע סכנות ממשיות לקטינים המנוצלים מינית. התכנית תופעל בקרוב בתל אביב-יפו בתקציב של כחמישה מיליון שקל.
עוד עולה מהדוח כי משרד החינוך לא יזם פעולות הסברה בנושא בקרב תלמידים ולא פעל להעלאת מודעות התלמידים לתופעה והסכנות הנשקפות. כמו כן המשרד לא הכשיר את צוותי החינוך במערכות השונות לזיהוי קטינים המנוצלים לזנות.
ממשרד הרווחה נמסר: “כחלק מהחשיבות הרבה לטיפול בנושא, בימים אלו עובדים במשרד על תכנית בין-משרדית ועל שיתופי פעולה עם משרדי הבריאות, החינוך והקליטה במטרה לגבש תכנית אופרטיבית בנושא. התכנית נמצאת בשלבי כתיבה סופיים. לאחר מכן היא תוגש לשר הרווחה במטרה ליישמה בשטח”.
“בצהרוני היום הילדים אינם מתקדמים מבחינה חינוכית”
המבקר מצא גם ליקויים רבים ביישום תכנית צהרי יום להעשרה (ציל”ה) של משרד החינוך בגנים ובבתי הספר ברחבי הארץ. על פי דוח המבקר, זמני הפעילות של הצהרונים, שנועדו לספק פתרון מסובסד לילדיהם של הורים עובדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אינם חופפים את זמני העבודה של ההורים והצהרונים אינם פועלים בחגים ובחופשות של בתי הספר. כמו כן, עלתה בדוח ביקורת בנוגע לרמתו של הצוות החינוכי – מדריכי התכנית אינם נדרשים להסמכה, לרקע לימודי או לרקע חינוכי.
רשת צהרוני ציל”ה, מסגרות העשרה לילדים בני שלוש עד שמונה בשעות שלאחר בתי הספר והגנים, נועדה לספק להורים העובדים פתרון מסובסד שיפחית את נטל התשלום ויספק לילדים מסגרות חינוכיות. הרשת פועלת בערים שבהן מתגוררות משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך, המשתייכות לאשכולות 3-1 של הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), והיא גם אחד ההישגים הגדולים של דוח ועדת טרכטנברג לאחר המחאה החברתית.
התכנית מתקיימת בין היתר בירושלים, בבית שמש, במודיעין עילית, בקריית ארבע, בחברון, בביתר עילית ובאבו גוש. אלא שדוח המבקר חושף ליקויים רבים שפוגמים בהצלחתה וביכולתה לסייע להורים הזקוקים לה כל כך.
על פי דוח המבקר, לא רק שהצוות החינוכי שמפעיל את הצהרונים אינו נדרש להסמכה, משרד החינוך מעולם לא טרח לבדוק אם הוא עבר את ההשתלמות המקצועית הנדרשת. משרד החינוך דורש להעביר למדריכים השתלמות בהיקף של 30 שעות, אלא שאיש לא וידא אם הזכיינים המפעילים את ציל”ה ברשויות המקומיות באמת מקיימים השתלמות זו. כך לדוגמה, בשנת תשע”ג, בוצעו רק 46% מההשתלמויות ובתשע”ד צנח המספר ל-13% בלבד.
התוצאות לא איחרו לבוא והמבקר מצא כי גם פעילויות ההעשרה לילדים מעטות למדי. לטענת המבקר, “אין בפעילויות אלו די כדי להעשיר את ידיעותיהם של הילדים ולקדם אותם מבחינה חינוכית” – אחת מהמטרות העיקריות של התכנית.
סיבה נוספת למחסור בפעילויות העשרה הוא התקציב המוגבל לתכנית, שנוצל בתשע”ג בעיקר למימון הסעות לתלמידים. בעקבות צמצום התקציב בתשע”ד, הקשיח משרד החינוך את התנאים לפתיחת המסגרות וקבע מכסה ממוצעת לכל זכיין, כך שאם מספר הנרשמים יהיה קטן – הצהרון ייסגר. מסיבה זו לא נפתחו השנה בחלק ממוסדות החינוך מסגרות ציל”ה ובכך רק הועמק הפער בין ילדי אשכולות 1 לבין ילדים המסווגים באשכולות גבוהים יותר, הנהנים מהעשרה מחוץ למסגרת הלימודים. בנוסף, מצא המבקר שהיכן שכן נפתחו מסגרות ציל”ה, משרד החינוך לא בדק נוכחות. אם היה עושה זאת, היה מגלה שנוכחות הילדים במוסדות הלימוד הייתה חלקית בלבד.
לא חל פיקוח על רמת המזון המסופק לצהרונים
זאת ועוד, בכמה אזורים בארץ נמצאה חריגה ממכסת הילדים המותרת – 35 תלמידים בגני ילדים ו-40 תלמידים בבתי הספר – דבר שפגע עוד יותר בהשגת מטרות התכנית. עוד מצא המבקר כי בשנתיים שבה פועלת התוכנית, לא בחן משרד החינוך את יעילותה ואת הצלחתה והטיל את הפיקוח על הרשויות המקומיות ועל הזכיינים. כמו כן, המשרד לא כינס ועדות היגוי ברשויות המקומיות ולא הניע את הרשויות להכין תכניות עבודה יישוביות ליישום התכנית.
גם בקרב היישובים המבוססים יותר (אשכולות 10-4) שבהם מופעלת התכנית, נמצאו כמה ליקויים בהטמעתה. באותם יישובים לא מצא המבקר אף גוף ממשלתי שהתווה את המדיניות הכוללת של התכנית הכוללת נהלים ותנאים להפעלת הצהרונים. בתל אביב ובחולון משרד החינוך אפילו לא יצר הסכם כתוב עם הזכיינים ולא פרסם מכרז להפעלתם. גם פה, כך מצביע הדוח, לא נדרשו הצוותים החינוכיים להכשרה מקצועית ולא נבדקה ההשתתפות שלהם בהשתלמויות המקצועיות.
עוד נמצא כי בחלק מהעיריות, בהן תל אביב וחולון, לא חל פיקוח על רמת המזון המסופק לצהרונים ולא נבדק אופן הגשתו. בערים תל אביב, חולון ויבנה לא הגבילו את שכר הלימוד לפי החישוב שנקבע מראש.
לאור הליקויים שנמצאו, בראשם היעדר פיקוח על תכנית הצהרונים, ממליץ מבקר המדינה שפירא על “הפעלת פיקוח אפקטיבי” של הממשלה על יישום תכנית ציל”ה על ידי הרשויות המקומיות. “על הרשויות המקומיות להירתם ליישום תכנית ציל”ה להעשרת הילדים ולרווחת הוריהם”, סיכם שפירא.
לפניות לכתבות:
רויטל בלומנפלד – revital.blumenfeld@walla.com
דנה ויילר-פולק – danawp@walla.co.il
