עו"ד יוסי נקר מומחה חוק הנוער: עמותת אור שלום ומשרד הרווחה אישרו את אורלי וגיא כמשפחת אומנה בניגוד לתקנות והנחיות התע"ס של משרד הרווחה

בעקבות הפוסט שפורסם בפייסבוק של עו"ד יוסי נקר מומחה במשפט חוק ונוער קורא לאתר את המשפחה הביולוגית של הילד שנמסר לאומנת הזוג אורלי וגיא – יתן להם יצוג משפטי חינם

שואלים אותי מדוע אני מתנגד לאומנה של אורלי וגיא. אנסה להסביר. אבל קודם נפרט את הרקע העובדתי.

[youtube=http://youtu.be/wmDIctQKlQk]

לפי הפרסומים (של אורלי וגיא עצמם ב"מחוברים") הזוג אמור לקבל ילד רך בשנים, כנראה בשנתיים שלוש השנים הראשונות של חייו. לפי הפרסומים מדובר בילד המיועד לאומנה ארוכה ללא אופק של אימוץ (גיא שאל במפורש ונאמר לו שזה ללא אופק של אימוץ). שוב, אני נסמך על מה שפורסם ב"מחוברים" על ידי אורלי וגיא בעצמם.

על פי הפרסום ב"מחוברים", אורלי וגיא בחרו באופציה של אומנה לאחר שנכשלו בהליך הבאת ילד משלהם לעולם כולל לאחר שקילה של אופציות תרומות זרע ו/או ביציות למיניהם.

על פי הפרסום ב"מחוברים" בזמן שאורלי וגיא נבחנים ע"י "אור שלום", באם הם כשירים להיות הורי אומנה הם הזמינו את נציגת "אור שלום" להתארח באולפנם ולדבר על האומנה ועל הארגון שבו היא עובדת. משמעות הדבר היא הענקת זמן שידור יקר לעמותה פרטית המתפרנסת מהאומנה. (רק היום התפרסם שעמותת אומץ מבקשת להפסיק את עבודתו של דידי הררי כשדרן רק משום שהוא מייעץ לביבי נתניהו).

יצויין כי "אור שלום" הוא הגוף שמאשר את משפחות האומנה ומעסיק את משפחות האומנה ומקבל את תקציבו ממשרד הרווחה. על ניגוד העינינים האינהרנטי בפעילות אותו גוף לא ארחיב הפעם. לא אחת אותו גוף נשלח לבדוק אם המשפחות המורחבות (סבא וסבתא, דוד ודודה) של ילדים שהוצאו מביתם ראויים לגדל אותם במקום האומנה של "אור שלום". באופן כמעט קבוע, אם לא קבוע לגמרי, "אור שלום" מוצא אותם לא ראויים ויש לי דוגמאות. משמעות העברת ילד מאומנת "אור שלום" לאומנת משפחתו המורחבת היא פחות תקציב ל"אור שלום".

על פי הפרסום במחוברים גיא הודיע לנציגת "אור שלום" שבחנה את כשירות אורלי וגיא לאומנה, שהם יעשו הכל שהילד ישאר אצלהם כמה שיותר.

הגדיל גיא ואמר שהוא לא מתכוון להקשיב להורה הביולוגי שנטש את בנו.

עד כאן מה שעלה מתוך מחוברים. מי שלא מאמין מוזמן לצפות בפרקים בהוט VOD.

עכשיו לחלק הנורמטיבי.

אורלי וגיא אינם יכולים לאמץ בשל התקנה שקיבלה אישור של בית המשפט העליון לפי צריך להיות פער של 43 שנים (נדמה לי אל תתפסו אותי על שנה לפה או לשם) בין המאומץ לבין המאמץ. גילו של גיא מציב אותו במקום שבו הוא אינו עומד בקריטריון.

לפיכך פנה הזוג, שכה משווע לילד, מסיבותיו שלו (ולא מדובר בזוג חשוך ילדים משל עצמו), לאופציית האומנה.

בתפיסת עולמי אומנה אינה פתרון לאי הבאת ילדים. נקודה. אומנה בניגוד לאימוץ היא דבר זמני ולא קבוע. זאת הגדרתה המקצועית, כפי שאסביר להלן.

בתאכלס, סוגיית האומנה והגדרתה החוקית עדיין אינה מוסדרת סטטוטורית (קרי על ידי הכנסת).

עיקר ההוראות בענייני אומנה מופיעות בתקנות עבודה סוציאלית (תע"ס 8.2). ראו בקישור.

בסעיף 7 להוראת התע"ס הרלבנטית נאמר כי על הורי האומנה לעודד קשר בין הקטין למשפחה הביולוגית. גיא הודיע קבל עם ועולם שהוא לא מתכוון להקשיב למשפחה הביולוגית ושהוא יעשה הכל כדי להאריך את משך האומנה.

משפחת אומנה היא בהגדרתה משפחה לזמן מוקצב. אורלי וגיא הודיעו שאין הם רואים זאת כך.

אורלי וגיא לא מקבלים באופן בסיסי את תפקידם כהורים אומנים, שוב על פי הצהרתם שלהם.

האם אורלי וגיא עומדים בקריטריונים?

בנוסף, הרווחה דורשת (וזה מופיע בכל ההנחיות) שקטין רך בשנים שהוצא מביתו והושם באומנה יהיה באומנה עם אופק לאימוץ (זו סוגיה נרחבת אחרת שגם אני מתנגד לה ואולם אין כאן המקום לפרט). הרעיון מאחורי השמת ילד רך בשנים באומנה עם אופק לאימוץ היא למנוע את הטראומה הנגרמת לילד העובר בגיל שנתיים או שלוש ממשפחת אומנה, בה גדל, למשפחה אחרת, המשפחה המאמצת. טראומות של נטישה, יש אומרים, עלולות לגרום למחלות נפשיות בעתיד, לרבות סכיזופרניה.

אתמהה, מה ההגיון לשים ילד רך בשנים אצל משפחת אורלי וגיא אשר ברור היום כי בשל גילו של גיא לא יוכלו להיות המשפחה המאמצת. מראש צופים לקטין טראומה של ניתוק. ואין לשכוח כי מדובר בילד (או ילדה) שחוו כבר ניתוק מהאם הביולוגית ובטוח שגם ממשפחת קלט החירום (משמע הקטין צבר בחייו הקצרים לפחות שני ניתוקים). זוכרים את אלו המדברים על כך שתינוק מסוגל להיקשר לריח של אמו הביולוגית? אין לי מושג אם זה נכון.

אכן, אורלי וגיא הודיעו שהם ילחמו בנושא הגבלת הגיל (אולי מאבק ראוי אולי לא– לא נכנס כרגע לשיקולים בעד או נגד הגבלת הגיל) ואולם לא ברור מדוע להכניס ילד רך בשנים למשפחה שאין לה אופק של אימוץ, רק משום שאורלי וגיא הודיעו שילחמו בתקנה הספציפית שאושרה על ידי בית המשפט העליון.

מעולם לא נתקלתי בהכנסת ילד רך בשנים למשפחת אומנה כאשר ברור על פניו שאין אופק של אימוץ. הרווחה לא עושה זאת ולא אמורה לעשות זאת.

אציין כי השופטת אספרנצה אלון באחד מפסקי הדין מתחה ביקורת שבתיק מסויים בעינינו של קטין, נושא האימוץ לא נשקל מתחילת הדרך, מאז ההוצאה החוץ ביתית. השופטת אלון ראתה באי שקילת האימוץ מתחילת הדרך התנהלות לא ראויה ובזבוז של זמן הקטין. אינני מתייחס כרגע לנכונות פסק הדין של השופטת אספרנצה אלון, אולם בפועל כך פועל השירות למען הילד עצמו. לכן נציגו יושב בועדה החלטה מרגע שמחלקת רווחה כלשהי עוסקת בעינינו של קטין, גם אם לא סבורים שהקטין הספציפי מועמד לאימוץ.

משום מה דווקא בעניין של אורלי וגיא, השיקול של בחינת השמת הקטין רק במשפחה עם אופק לאימוץ, שיקול מחוייב המציאות לפי התנהלות השירות למען, זז הצידה. למה?

בתפיסת עולמי אומנה היא אינה דרך לחבר בין בני זוג במשבר או לא במשבר. בתפיסת עולמי כאמור אומנה אינה פתרון לכשלון בהבאת ילדים לעולם (בטח כאשר לזוג יש ילדים משלו). בתפיסת עולמי אומנה היא פתרון זמני עד לשיקום המשפחה הביולוגית. לא כך רואים זאת אורלי וגיא, וכאמור גיא הודיע שילחם שהילד ישאר אצלו כמה שיותר וכי הוא לא מתכוון להקשיב להורה הביולוגי.
מכל האמור לעיל עולה כי אורלי וגיא לא ראויים להיות הורי אומנה לילד רך בשנים על פי תפיסת הרווחה ונהליה שלה עצמה.

עכשיו תסבירו לי למה "אור שלום" ומשרד הרווחה אישרו את אורלי וגיא כמשפחת אומנה בניגוד להנחיות.

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק הנוער ודיני משפחה