משרד הרווחה קבע "האבא מסור" והוא רצח את שלושת ילדיה של לילך שם טוב – הרשלנות הפושעת של משרד הרווחה
המחדל של משרד הרווחה בעניין רצח שלושת ילדיה של האמא לילך שם טוב בידי איתי בן דרור, חושף: האמא התריעה שוב ושוב כי האבא מאיים לפגוע בילדיה.
בתגובה איים משרד הרווחה על האמא: "לא תתני לאבא לראות את הילדים, הם ישלחו למרכז חירום והמשמורת תועבר אליו".
שר הרווחה יצחק הרצוג הקים ועדת חקירה פנימית לבדוק את עצמה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VXugzttrMiU&fs=1&hl=he_IL]
הרשלנות הפושעת של משרד הרווחה:
1)למליוני בני אדם בעולם יש סממנים פסיכופזיולוגים קלים. אמנם סממנים פסיכופזיולוגים יכולים להיות אינדקציה לפגיעה נוירולוגית או פסיכיאטרית כלשהי, אך הם וודאי אינם אינדקציה לחוסר שפויות, חוסר שליטה מוסרי או לאלימות. אך המערכות רודפות דווקא את האנשים הללו ומגדירה אותם כלא שפויים ולעיתים אף מכריזה עליהם כפסולי דין למטרות מחקר ואאוגניקה. ולעיתים המערכת אף מעלילה עלילות קפקאיות מזוויעות על אנשים ישרים והגונים כדי להציגם כמסוכנים ולהשיג את רקמותיהם למחקר.
2)במקרים הללו, המערכות לעיתים מנצלות את נוכחותם של הסממנים הפסיכופזיולוגים ומנבאות "מסוכנות".
3)וזאת כאשר ברור למערכות, שהפקטור היחיד שקובע "מסוכנות" הוא חוסר שליטה ו/או חוסר בערכים בסיסיים, פקטורים אשר בינם לבין סממנים פסיכופזיולוגים, אין קולורציה ככלשהי.
4)טיעון נוסף של המערכות הוא שמכיוון שהם רוצים לפגוע בזכויות היסוד של הפרט ו/או בזכויות של ילדיו, הוא "ישתגע" מכאב וחוסר אונים ויהיה "מסוכן". אין ספק שפגיעה אנושה בזכויות היסוד של הפרט היא פגיעה איומה בפרט והתעללות נוראה ואסורה מצד הרשויות אך עדיין אין סיבה שהפרט הנורמטיבי לא ישלוט בעצמו ולא ימנע ממעשה אלים בדרגה כלשהי, כבן אדם מוסרי, החי בחברה (אף אם המערכות רוצות מסיבות של מחקר ואאוגניקה למחוק אותו) ואמון על שמירת החוק והמוסר וההתרחקות מאלימות בדרגה כלשהי, למרות הכאב העצום והבלתי נתפס, שיחוש אדם שכך פוגעים בזכויותיו ו/או בזכויות ילדיו.
5)כך שהמערכות משתמשות שוב ושוב במילת הקסם "מסוכנות" כדי להצדיק חיסיון, החל מתסקירים חסויים ועד הליכים חסויים לחלוטין והשיא הוא כאשר המערכות מעיזות להעליל עלילות קפקאיות מזוויעות על הפרט ולהציגו כאדם שעבר עבירות אלימות חמורות כאשר הוא כלל לא חטא ומדובר בעלילות קפקאיות מזוויעות וכל זאת בכדי להכפיש אותו ולנהל נגדו הליך חסוי לחלוטין ולהציגו כאדם אלים ומסוכן כדי להשיג את רקמותיו למחקר, מסיבות של אאוגניקה.
6)השופטים שוכחים שהנבואה ניתנה לשוטים ומשמשים חותמת גומי ובכך פוגעים בזכויות היסוד של הפרט להליך משפטי תקין וגלוי והרי ברור שבהליך גלוי האדם יוכל להוכיח כי מדובר בעלילות קפקאיות מזוויעות והוא שולל כל מעשה של אלימות ואף סולד מאלימות בדרגה כלשהי.
7)איתי בן דרור ככל הנראה לא סבל מסממנים פסיכופזיולוגים ולכן לא עניין במיוחד את המערכות ובוודאי שהם לא ראו בו גוש בשר המכיל רקמות DNA מרתקות ולכן הם אף הכריזו עליו כ"שפוי" ושחררו אותו לקהילה.
8)אין ספק שהאבא הרוצח היה מעורער בנפשו (הוא ניסה להתאבד שמונה פעמים). מדובר בדפוס קשה ביותר של חוסר שליטה קטלני. ולכן ברור שהגיע למצבים פסיכוטיים קשים, אף אם היה, לכאורה, בריא מבחינה פסיכופזיולוגית.
9)יתכן שהיותו מאומץ, שאומץ בגיל חמש וחצי, הוא הגורם הדומיננטי במחלה הנפשית שלו. מעטים מודעים להתעללות הנוראה שעובר ילד בן חמש, אשר פקידות הסעד מכריחות אותו להשמיץ ולהעליל עלילות על הוריו הביולוגים מחד ומכריחים אותו באיומים מזוויעים שיכריז שרוצה את האבא והאמא החדשים מאידך. פקידות הסעד גם מכניסות לראשו של הילד הרך כי הוריו הביולוגים אינם דמויות חיוביות ומטיבות אלא להיפך, מסר קטלני ומזוויע והורס אמון לכל ילד רך בשנים. כמובן שאף התעללות לא מצדיקה רצח או מעשה אלימות כלשהו לזולת וזה חייב להיות מסר חד משמעי של החברה לכל אדם, שפוי כחולה ולכל קרבן התעללות.
10)בעיני, הוריו נתפסים כהורים מתנכרים מאוד. את הילד קרעו מהורים ומשפחה ביולוגית, ובבית המשפט פקידות הסעד צקצקו בלשונם ודברו שוב ושוב על "טובת הילד". אין ספק שבנם חולה מאוד אך הם בקשו לאמצו ובזאת ניתקו אותו ממשפחתו הביולוגית. אמנם הוא אדם ללא ערכי מוסר בסיסיים ולכן הגיע למחוזות השפלים והחיתיים ביותר אך הוא עדיין בנם ונראה שהכרזת האבא המאמץ שהוא כבר אינו אביו, הוא נסיון של האבא להתנער מאחריותו לעיוורון שלו במשך השנים למצוקה הנפשית המטורפת של בנו המאומץ, ששורשה, ככל הנראה, בתכנים המזוויעים, שפקידי הסעד החדירו באיומים לראשו, בגיל חמש.
11)חובה לגדל ילדים עם ערכי מוסר ברורים. ואז גם אדם חסר השליטה וגם האדם הנושא כאב גדול מנשוא והחש שנעשה לו עוול הזועק לשמים, בין אם זה אכן כך ובין אם לאו, לא יעזו לעשות מעשה אלימות כלשהו וודאי וודאי שלא יעיזו לבצע פשע חמור כאונס או כרצח, אף במצב הנפשי והכואב ביותר. אך אסור לנו כחברה להתעלל באנשים ולגרום להם את הכאב הנורא, לא כדי למנוע מעשים מסוכנים שלהם, כי להם הרי אסור, בדיוק כפי שאסור לכל אדם אחר, לעשות מעשה אלים כלשהו, יהיה מצבם אשר יהיה, אלא כי ההתעללות הזו יכולה לפגוע בבריאותם הפיזית או הנפשית והיא התעללות אסורה ואלימה. כאשר קוראים את דבריו של האבא המתנכר עולה חשד שהם חיו בתחושת עליונות כל השנים שאימצו ילד בן חמש ונתנו לו הזדמנות, ונראה שבכל מצב של בעיה שעלתה במהלך השנים, זה היה המסר שעבר אליו.
12)לסיכום, הגיע הזמן להפסיק לרדוף אנשים אך ורק בגלל סממנים פסיכופזיולוגיים כלשהם ו/או ליקויים התפתחותיים כלשהם (מוטוריים, אקדמיים או אחרים). הם אינם כלל מסוכנים ואין היתר כלשהו לפגוע באף זכות בסיסית שלהם. יש כמובן לשקם ליקויים ולבדוק אם אין בסממנים הפסיכופזיולוגיים מצב פזיולוגי הדורש טיפול, אך כל זה צריך להעשות בדרך מכובדת כאשר נשמרות כל זכויות הפרט כפי שנשמרות כל זכויות הפרט בכל טיפול אחר, וכאשר נמנעים מכל טיפול פולשני, שברור שיצא "שכרו" המפוקפק בהפסדו.
13)לעומת זאת, חייבים להתייחס ברצינות לבעיות נפשיות הבאות לידי ביטוי בחוסר שליטה בולט ו/או במעשי אלימות. אנשים שמרשים לעצמם להתנהג כך אינם נורמטיבים ולכן הם אנשים מסוכנים, אף אם הם חפים מכל סממן פסיכופזיולוגי, והם צריכים להיות מטופלים ביד חזקה ע" מערכת החוק או באופן אינטינסיבי וחד משמעי ע"י מערכות הרווחה ובריאות הנפש, מבלי לטייח את האחריות של מערכות ממוסדות שפגעו באופן אנוש בפרט וגם להם אחריות מסוימת לערכים המעוותים שהפרט אימץ.