שמאי בקר פסל ראיות עקב חיפוש לא חוקי ופגיעה בפרטיות ת"פ 50516-05-13 מדינת ישראל נגד יוסף יחיא וחנה ביניאשוילי
השופט שמאי בקר זיכה נאשמת, בגלל חיפוש לא חוקי בביתה. בחיפוש נתפס בתוך חזייתה סם מסוג חשיש במשקל של כ- 60 גרם והיא הודתה בהחזקתו. בפסק דין זה הרחיב השופט בקר את תורת פרי העץ המורעל.
השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בת"א החליט בפסיקה תקדימית על זיכוי הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום (ת"פ 50516-05-13 מיום 22.01.15).
שוטרים הגיעו עם צו חיפוש לדירת מגורי הנאשמת בקרית אונו. במהלך החיפוש התעורר חשדם, כי הנאשמת מחביאה סמים. בחזייתה נתפס סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 60.30 גרם אשר הוחזק שלא לשימושה העצמי. בהמשך הודתה הנאשמת בהחזקת הסם.
פגם: החיפוש בוצע ללא עדים
על-פי צו החיפוש אשר ניתן בידם, היה על השוטרים לבצע את החיפוש בפני שני עדים שאינם שוטרים. בפועל השוטרים לא התייחסו לתנאי מגביל, זה והחיפוש בוצע ללא עדים.
בתום פרשת התביעה, ביקשה ההגנה לפסול את הראיה אשר נתפסה שלא כחוק וכן לפסול את הודאתה אשר באה בעקבות התפיסה ולזכותה, התביעה ביקשה להרשיע ולחילופין "לעשות שימוש בהודאתה של הנאשמת, אשר "חוץ מהסם עצמו שנתפס, ממילא יכולה להוות בסיס להרשעה."
השופט בקר קבע, כי החיפוש לא נערך בפני שני עדים שאינם שוטרים ללא כל נימוק או הסבר מדוע.
השופט הדגיש בפסק הדין שכתב: "צו של שופט – מן הראוי לכבד".
השופט הוסיף, כי: "יתרה מזו, לו אסכים לקבל את ההודאה כראיה, אזי לא נמצאתי "מרתיע" את המשטרה די הצורך, לקיים את צווי בית המשפט כדת וכדין, שממילא תוכל להשתמש בריקושטים ובפירות עקיפים של ביצוע צו החיפוש שלא כדין".
"מתחייבת כאן אפוא, לדעתי, פסיקה שתבהיר למשטרה כי בית המשפט מתכוון, באמת ובתמים, למה שהוא קובע, כאמור – קל וחומר כאשר מדובר בעניין של פגיעה בפרטיות, המשקל במעמד צד אחד בלבד, עניין הדורש תשומת לב מיוחדת וביצוע בחרדת קודש של ממש", הדגיש השופט בקר.
בסיכום, פסק הדין קבע כי: "סוף דבר אפוא, שאני מקבל את בקשתה של ההגנה, פוסל את הראיה המרכזית בתיק, הלא הם הסמים, כמובן גם את הודאת הנאשמת בהחזקתה באותם סמים, שלא היתה נולדת לולא החיפוש הבלתי חוקי ונוכח כל אלה אני מורה על זיכוי הנאשמת".
הרחבת תורת פרי העץ המורעל
בתקדים משפטי זה הרחיב השופט בקר את תורת "פרי העץ המורעל" הישראלית, ופסק שעל הזלזול המהותי של השוטרים בצו השיפוטי ובהוראות החוק – להפסק.
ב-2006 נקבעה הלכה תקדימית בישראל, היא הלכת "יששכרוב", לפיה ניתן לפסול ראיות שהושגו שלא כדין.
בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית, כפי שעוצבה ב-ע"פ 5121/98 יששכרוב (2006), מוקנה לבית המשפט שיקול דעת באשר לפסילת ראיות שהוגשו שלא כדין. דוקטרינת הפסילה הפסיקתית היא דוקטרינת פסילה יחסית וגמישה שנועדה למנוע פגיעה מהותית בזכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.
המסר הברור מפסק דין בקר הוא, שבית המשפט רואה את חובתו לעמוד כ"חומה בצורה" להגנת ההליך המשפטי ההוגן, והוא קובע באופן מפורש וברור, כי אין הוא מוכן להתעלם מקיום הליכים שנעשו בניגוד לחוק. מילוי חובות השוטר וביצוע פעולות בהתאם לסמכותו, הם תנאי לחוקיות החיפוש.
קיום הליך פלילי הוגן
תפקידו הציבורי של בית המשפט הוא לשמש גם שומר עקרונות השיטה המשפטית. בית המשפט מופקד על שמירת עקרונות המשפט הפלילי המהותי, עקרונות ההליך המשפטי ההוגן וכל מה שנשאר מכבוד האדם של החשוד והנאשם העומד לדין לפניו.
לקיום הליך פלילי הוגן יש ערך עצמאי, ואין הוא נגזר מנכונותן המהותית של תוצאות המשפט. אסור לבתי המשפט בישראל להשלים עם פגיעה חמורה בזכויות האדם. חיפוש לא חוקי פוגע פגיעה קשה בזכויות הנאשם, ומקומם את חוש הצדק וההגינות הטבעי של כל אדם. כבודו האנושי של האדם עלול להיפגע פעם נוספת כאשר רשויות החוק ובתי המשפט אינם רואים את עצמם כמחויבים לכבד את זכויות החשוד והנאשם.
סוגיית הראיות הנגזרות – "הפרי המורעל"
שאלה נפרדת שיש לשאול היא האם יש לפסול גם את הראיות שנגזרו מהראיות שהושגו, הראיות הישירות שנפסלו בשל החיפוש הלא חוקי.
בהלכת יששכרוב הבהיר בית המשפט העליון, כי "תורת פרי העץ המורעל" לא התקבלה בישראל ואולם, שאלת פסילתן של ראיות נגזרות לא נשללה מכל וכל אלא הושארה היא לבחינה בכל תיק ותיק. אמת המידה שהנחתה את השופטים בהקשר זה היא האם אי החוקיות פגעה בהגנתו של הנאשם.
לפני מספר ימים, השופט בקר קידם אותנו צעד נוסף לקראת פיתוח תורת "פירות העץ המורעל" הישראלית.
התקדים של השופט בקר הוא בקביעה, כי המבחן המרכזי לפסילתן של ראיות נגזרות הוא מבחן זיקת הגומלין שבין הראיה הישירה, שנפסלה, לבין הראיה הנגזרת. ככל שקיים קשר תוכני ומהותי בין הראיה הישירה שנפסלה לבין ראיה נגזרת שהושגה באמצעות אותה ראיה ישירה, הרי שיש להורות על פסילתה של הראיה הנגזרת. בהתאם לכך, השופט בקר פסל גם את ההודאה שבאה בעקבות תפיסת הסם.
משקל זכויות האדם עולה
בסיכום, ניתן לומר כי ביצור זכויות הנאשמים במשפט מתחיל להשפיע, נקודת האיזון משתנה, ומשקלן של זכויות האדם לעומת אינטרס הציבור באכיפת המשפט הפלילי עולה. יש לקוות, כי פסק דין זה יהווה סנונית שתהיה לה השפעה על פעילות השוטרים כך שהפרת הזכויות באופן בוטה תפסול את הפעולה והראיה שצמחה בעקבותיה.
הלכת יששכרוב היא אחת ההתפתחויות החשובות ביותר במשפט הפלילי הישראלי בעשור האחרון, ואולי אף מעבר לכך.
נוסף על המטרה העיקרית של שמירה על הגינות ההליך, להלכת יששכרוב יש אפקט חשוב של הרתעה. בניגוד לאפשרות של העמדת השוטרים מפרי החוק לדין משמעתי או פלילי, כלל הפסלות מעקר את עצם התמריץ להפרת הזכויות.
