סחר בילדים במשרד הרווחה – ריקי סנגרינס אב לשלוש בנות עובד זר מהפיליפינים צפוי להיות מגורש נעצר במעון של בתו – משרד הרווחה טען כי אין הוכחה לכך שהוא אבי הילדות
משרד הפנים בשיתוף משרד הרווחה דחה בקשה שהגיש ריקי סנגרינס להסדרת מעמד משפחתו וטען כי אין הוכחה לכך שהוא אבי הילדות, למרות שבני הזוג הציגו תמונות של האב עם הילדות
ניר חסון, http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.2566167
עובד זר מהפיליפינים נעצר אתמול במעון של בתו הפעוטה ומועמד עתה לגירוש, אף ששלוש בנותיו נולדו ולומדות בישראל. במשרד הפנים עומדים על גירושו מהארץ וטוענים כי אין הוכחה לכך שהוא אבי הילדות.
ריקי סנגרינס, בן 39, הגיע לישראל כעובד סיעודי ב-2003, אז גם פגש את חברתו, אווג’ילין, גם היא עובדת זרה מהפיליפינים. הוא עבד אצל כמה מעסיקים בירושלים, וב-2011 מת מעסיקו האחרון. לאחר מכן נותר סנגרינס בישראל ללא אשרת שהייה.
ב-2007 נולדה בתו הבכורה, כיום בת שמונה, ומאז נולדו לו עוד שתי בנות. שתי הבנות הגדולות לומדות בירושלים, מדברות עברית ומעולם לא ביקרו בפיליפינים.
לרוע מזלם של בני הזוג, בתם הגדולה היתה בת שלוש ושבעה חודשים ביום הקבוע על פי החוק להסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים. החוק קובע שהיה עליה להיות בת חמש כדי להתחיל את ההליך. לכן, לא יכלו להסדיר את מעמדם החוקי.
לפני כשבועיים הביא סנגרינס את בתו הקטנה לבית המטפלת, אך פקחים של רשות ההגירה שהגיעו למקום עצרו אותו. מאז הוא עצור ובשימוע שנערך לו הוחלט לגרשו מישראל. בשבוע שעבר הגיש עו”ד יותם בן הלל בשם בני המשפחה ערר על החלטת משרד הפנים לגרשו. במקביל להגשת הערר ביקש בן הלל להגיש בקשה גם לוועדה ההומניטרית, כדי שתשקול את הסדרת מעמד המשפחה. אולם במשרד הפנים סירבו לקבל את הבקשה מטעמים ביורוקרטיים.
למרות שבני הזוג הציגו תמונות של האב עם הילדות, ימים ספורים לאחר שנולדה כל אחת מהן, וכן תעודות מבית החולים בהן הוא רשום כאב, במשרד הפנים בשיתוף עם משרד הרווחה טוענים כי אין הוכחה שסנגרינס הוא אבי הילדות של בת זוגו.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: “מר סניגרס שוהה ועובד בישראל מספר שנים, מתוכן כארבע שנים בניגוד לחוק. אין הוכחות המעידות כי מדובר באב ובבנותיו, וגם הבנות ואמן שוהות בישראל בניגוד לחוק. בפברואר 2015 הגיע עורך הדין ללשכת רשות האוכלוסין וביקש למסור מסמכים לקבלת מעמד הומניטרי. בלשכה נאמר לו כי עליו להגיש בקשה מסודרת, ובניגוד לטיעון השקרי – לא נמנעה ממנו הגשת בקשה. עורך הדין בחר להגיש ערר לוועדת העררים בתל אביב ובמסגרתה יידון הנושא”.
