נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת. קראוס סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2YG

שופטת ביהמ"ש למשפחה בפ"ת, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעו"ד, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה

אלה לוי וינריב, http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001044430

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת, הדפסת הכתבה מגלובס, קובץ pdf

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה במהלך דיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעורך דין בדיון, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה. זאת, בניגוד לחוק – כך קבע לאחרונה נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס פרופ' אליעזר ריבלין.

נמצא כי במסגרת דיונים בין בני זוג על משמורת בתם, הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך לא ציינה הצעה זו בפרוטוקול, ותחת זאת הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. בהמשך, לבקשת אחד מעורכי הדין לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה.

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בתלונות שהגישה כנגד קראוס אם המנהלת בפניה הליכים משפטיים מול בעלה, בנוגע למשמורת על בתם. מדובר במספר תיקים המתנהלים בפני קראוס, ובהם תביעת הבעל להחזרת "קטין חטוף", בתו הקטינה המתגוררת עם האם בארה"ב, למרות שהאב הוא המשמורן; והתיק השני – תביעת הבת לקביעת החזקתה הזמנית בידי אמה (המתלוננת), סבתא או דודתה.

בתלונה שהגישה האם כנגד קראוס, נטען כי באחד הדיונים שהתקיימו בתיק השמיטה השופטת מן הפרוטוקול חלקים נרחבים, בהם אמרה לה כי היא מצפה ממנה לוותר על מזונות הקטינה.

לטענת האם המתלוננת, האמירה המדויקת של השופטת הייתה: "אני מנסה להוציא הסכמה בנושא של המזונות, נראה לי ויתור על המזונות כמובן וערבויות לשם הטסתה של הילדה לישראל פעמיים בשנה, ואני רוצה שגם האב פעמיים בשנה ייסע למיאמי, על חשבון האמא, והיא תשלם כל פעם 3,000 דולר פעמיים בשנה".

לטענת האם, למרות שבא-כוחה של הקטינה עמד על כך שהדברים יירשמו בפרוטוקול, סירבה לכך השופטת, ובשלב מאוחר יותר אף הקריאה לקלדנית גרסה אחרת, כזו שלא עולה ממנה כי היא מצפה מהמתלוננת לוותר על מזונות הקטינה.

האם המתלוננת טענה עוד כי במהלך הדיון התבטאה השופטת בזלזול כלפי בא-כוח הקטינה ומתחה ביקורת על כך שהחליט לייצג קטינה בבית המשפט, אולם גם הפעם לא נרשמו הדברים בפרוטוקול.

לדברי המתלוננת, האמירה של השופטת בעניין זה הייתה: "זה פשוט לא יאומן, הילדה הייתה צריכה להיפתח גם בפניך? לא מספיק היא הייתה צריכה להיפתח בפני כל-כך הרבה אנשים? זה פשוט, הייתי אומרת, מי שמך להתערב בעניינים האלה? למה שהילדה לא תראה עכשיו את העורך דין של האבא? שהאבא יקח עורך דין ויפגוש אותו שם עם הילדה. שני עורכי דין. אדוני מסכים שהילדה תיפגש עם שני עורכי דין מטעם האבא?".

עוד לטענת המתלוננת, הדברים נאמרו למרות שהבעל מייצג את עצמו ואינו מיוצג כלל בידי עורך דין, ולמרות שבא-כוח הקטינה ייצג את הקטינה בלבד ולא את המתלוננת.

בתגובתה לתלונה מסרה השופטת קראוס כי מבחינה טכנית לא ניתן לרשום בפרוטוקול את כל הדברים הנאמרים במהלך הדיון, ולכן ניתנת לצד המעוניין אפשרות להזמין הקלטה על חשבונו.

השופטת הוסיפה כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט, במסגרת קדם-המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, וכך היא עשתה.

וד ציינה השופטת כי היא אינה נוהגת להתבטא בזלזול כלפי עורך דין או מאן דהוא. עם זאת, היא הביעה את מורת-רוחה מכך שבאי-כוח הקטינה ראו לעצמם חירות להיפגש עם קטינה בת 11 במצב משבר.

בסופו של יום קבע בית המשפט המחוזי כי פגישותיו של בא-כוח הקטינה עמה ייעשו בנוכחות פקידת הסעד בלבד, כי שיחות הטלפון שלו עמה יהיו אף הן בנוכחות פקידת הסעד, וכי הוא או כל עורך דין אחר מנוע מליצור קשר עם הקטינה שלא בנוכחותה ובהסכמתה של פקידת הסעד.

לבסוף ציינה השופטת כי נושא הגירת קטינה הוא משמעותי, סבוך ומעורר מתח רב. כשבוע לאחר הדיון בתיק הוחלט כי בשלב זה לא תותר הגירה. בינתיים הגיעו הצדדים להסכם בעניין הגירה, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בא-כוח הקטינה מסר בתגובתו לתלונה כי משרדו מייצג את הקטינה בתביעה עצמאית מטעמה. במסגרת התביעה עתרה הקטינה לקביעת מקום מגוריה אצל אימה, המתלוננת, המתגוררת בארצות-הברית. לדבריו, הוא מופיע תדיר בפני השופטת ואינו חפץ כי בית המשפט ייטור לו טינה, או כי בתיקים אחרים, בהם הוא מייצג לקוחות אחרים, הם יחושו שלא בנוח מול בית המשפט. לפיכך הוא ציין כי הוא מעדיף שלא להביע עמדתו אלא רק לצרף בקשות ופרוטוקולים המשקפים את אשר אירע.

בהחלטת בית המשפט בדיון נשוא התלונה נאמר כי המתלוננת תגיש תצהיר מטעם בעלה, בו ייאמר כי הוא מוכן ומעונין לקבל את הקטינה, וכן "תציע הסדר באשר למזונות הקטינה".

לעומת זאת, בפרוטוקול הדיון נרשם, מפיו של בא-כוח הקטינה, כי בפתח הדיון הציע בית המשפט הצעה לפיה כתנאי לנסיעה, תשלם המתלוננת סכום של 6,000 דולר לשנה לאב, ותוותר על מזונות הקטינה.

בא-כוח הקטינה הביע בדיון את דעתו כי "בית המשפט בא עם עמדה", ולתחושתו השופטת מתייחסת לבאי-כוח הקטינה "כביכול אנו עורכי דין מטעם האם (המתלוננת), והיא (הקטינה) צריכה להיפגש עם שניים ולא אחד מטעם האב".

לאחר הדיון הגיש בא-כוח הקטינה בקשה לתיקון פרוטוקול, באופן שישקף לאשורו את אשר אירע בדיון. בהחלטת בית המשפט בבקשה לתיקון פרוטוקול נאמר, בין היתר: "הפרוטוקול מתחיל בכך שהאב מתנגד להצעת בית המשפט, שאכן נרשמה בהמשך בהחלטתי ואינה זהה מילה במילה להצעתי. אכן, הצעתי שהאם תשקול ויתור על מזונות הקטינה, אם וכאשר תעבור הבת להתגורר עם האם בארה"ב".

בהחלטתו ציין הנציב ריבלין כי אין חולק כי השופטת הציעה בפתח הדיון הצעת פשרה, לפיה המתלוננת תוותר על מזונות הקטינה בתמורה להעברת המשמורת על הקטינה אליה; ואין גם חולק כי הצעה זו לא נרשמה בפרוטוקול, ותחתיה נרשם מפי השופטת בהחלטתה כי המתלוננת "תציע הסדר באשר למזונות". השופטת אישרה כי זו הייתה הצעתה, והדברים אף תוקנו במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול שהגיש בא-כוח הקטינה.

ריבלין ציין עוד כי טענת המתלוננת כי השופטת התרעמה על בא-כוחה אושרה אף היא על-ידי השופטת בתגובתה. גם טענתה כי השופטת העלתה את האפשרות כי הבעל יבקש שהקטינה תיפגש עם באי-כוחו, הגם שבאותה עת לא היה מיוצג, נתמכה בדברי בא-כוח הקטינה בפרוטוקול הדיון.

לכן, בנסיבות אלה, מצא ריבלין את התלונה כנגד קראוס מוצדקת, וקבע: "בלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול. לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם. הוא הדין בדברים שנאמרו על-ידי השופטת לבאי-כוח הקטינה".

עוד הוסיף ריבלין כי "אין ספק כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד להעלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט איננה מגיבה על החלטות של נציב תלונות הציבור על שופטים".