השופטת רחל קרלינסקי סגנית הנשיאה שלום כפר-סבא קבעה כי יש לאפשר לצד שלישי לעיין בתיק ליטר זיגמונד המיוצג ע”י עו”ד רון לוינטל: “הצגת פרסומים מבאישים באתר האינטרנט שצוין ע”י עו”ד לוינטל ללא זיקה מוכחת למבקש לא יכולה לבסס צידוק למנוע העיון בתיק” – תא”מ 27651-09-11 זיגמונד ליטר נ’ התעשייה האווירית לישראל בע”מ ואח’
בהחלטת השופטת רחל קרלינסקי, ביהמ”ש שלום כפר סבא, נראה עד כמה נמוך ירד עו”ד רון לוינטל, בציפייה שבית המשפט יעניק לו את מבוקשו “על עיוור”, כשהשמיץ והכפיש את בן העדה האתיופית שאיננו מיוצג כשביקש לעיין בתיק של זיגמונד ליטר המיוצג ע”י לוינטל, תא”מ 27651-09-11, מכוח תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים).
לפנינו עורך הדין הדעתן רון לוינטל, העלה טענות מהגורן ועד היקב, המנסות להצדיק שלילת העיון מג’רמי ארטיה, תוך שלוינטל מפריח טענות שקריות ומופרכות המייחסות לג’רמי ארטיה, שוטר במשטרת ישראל, קשר עם יעקב בן יששכר, המפרסם באתר “התנועה למען עתיד ילדינו“, כשעו”ד לוינטל נוקב בביטויים עולבים מהאתר כנגד שופטות ישראל, ראו סעיף 6 לתגובתו:
“6. בית המשפט מוזמן להתרשם מהביטויים הקשים שנכתבו על השופטות:
כבוד השופטת איילת דגן – השופטת זנזונת פמינאצית (כך ממש).
כבוד השופטת נאווה גדיש – סמל למערכת מושחתת, סמל לריקבון וקומבינות.
כבוד השופטת דנה אמיר – נטען כי נאנסה, נאמר כי אינה מסירה שערות בית שחי וביטויים נוספים, בתולה זקנה בת 46 שלא מגלחת וצריך סכין מצ’טה לפלח את הדרך לחור שלה.
כבוד השופטת שפרה גליק – פותחת רגליים לכל מאן דיכפין. כמו הכעורה שפרה גליק שרק מחפשת מי שיעשה אותה בכל מחיר.
כבוד השופטת נועה גרוסמן – שיקרה וביזתה.
9. סביר כי באם יינתן לו העתק התיק, המבקש ירקח סיפור עלילה משלו, שוב יוציא דברים מהקשרים, והדברים יופיעו שוב באתר של בן יששכר. זאת הגם שהמשיב הוא שוטר, ועם זאת, פועל בניגוד לחוק. הן עבירת העלבת עובד ציבור והן עבירה של פגיעה בשופטים ולהלן סעיף 255 לחוק העונשין…”.
לקריאת הסיפורים והעלילות שרקח עו”ד רון לוינטל נגד ג’רמי ארטיה:
קראנו את ההתנגדות של עו”ד לוינטל למתן העיון לצד שלישי, ונמלאנו סקרנות, מהם התכנים אותם לוינטל רוצה להסתיר מארטיה?
מתברר שלפני כ- 4 שנים, השופט אהרן גולדס מביהמ”ש שלום פתח תקווה, האשים את עו”ד לוינטל בהטעיית בית המשפט. בכתבה מיום 1/12/12:
כיום טוען לוינטל: “בפועל, חלה טעות סופר של עורכת דין ממוצא רוסי, שנקלטה במשרד, וכתבה בטעות דבר מה בבקשתה, שבעקבותיו נכתבה החלטה, שלאחר הסבר מפורט – גם בוטלה. דווקא רצונו של הח”מ לקלוט עורכת דין ממוצא רוסי, שעלתה לארץ בשנות העשרים לחייה, והייתה זו שנתה הראשונה כעורכת דין, גרמה לטעות בתום לב (שלה) שתוקנה ועל כך כאמור פורט בהרחבה בנספח 1”.
בדקנו זאת, וגילינו שרון לוינטל, לא אמר אמת לשופטת. בפועל, השופט גולדס ביטל את הרכיב הכספי בלבד, והשאיר את ההחלטה על כנה וכך קבע השופט גולדס ביום 18/1/12:
“לאחר בחינת הנטען, ומבלי להתייחס לגופן של טענות שאינן נתמכות בתצהיר, הרי שהרכיב הכספי בלבד מהחלטתי מיום 20/12/11 תבוטל.
כל יתר סעיפי ההחלטה בעינם עומדים”.
עו”ד לוינטל הטעה את השופטת קרלינסקי בתגובה שלו וניסה למנוע מג’רמי את העיון, כדי שג’רמי לא יחשף לזה.
עוד הוא טוען, כי המבקש הגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בטענה כי הוא מנהל אתר לחילופי זוגות, בעוד שבפועל הוא התראיין לאתר גלובס TV, וציין כי האתר לחילופי זוגות הוא תיק בו טיפל, ודבריו הוצאו מהקשרם. זאת ועוד, לוינטל טוען:
“12. יובהר כי המבקש משתף פעולה עם מר יעקב בן יששכר באתר אינטרנט שיצר בן יששכר בשם התנועה למען עתיד ילדינו ששם הועלו פרסומים קשים אודות הח”מ וכן אודות שופטים במדינת ישראל.
13. המבקש כאמור משתף פעולה עם בן יששכר ועם האתר הזה… שמשמיץ שופטים, עורכי דין ופקידות סעד.
37. המבקש הינו שוטר המשתף פעולה עם עבירות ועוולות שמבוצעות באתר האינטרנט המדובר ובימים אלה מוגשת תלונה למשטרה ובמח”ש ובנציבות התלונות על שוטרים אודות התנהלותו הן בגין שיתוף הפעולה עם כותב האתר והן בגין המרמה בקבלת כספים בתיק ההוצאה לפועל שלו.
42. יובהר עוד כי המבקש הינו שוטר, הפועל בדרכים פליליות, ומשכך עומדת בפניו קובלנה פלילית, יחד עם בן יששכר, שותפו לביצוע העבירות”.
השופטת רחל קרלינסקי, לא התרגשה מהטענות הלא מבוססות ולא הססה לקרוא לעו”ד לוינטל ממציאן. טוב אמנם לא במילה זו, אלא בשפתה המעודנת, אבל נדיר למצוא החלטה שבה השופטת אומרת בקול ברור וצלול כי בהתנגדות שכתב לוינטל אין שביב של אמת, והכול תוך תיאור דמיוני העולה על כל דמיון. רק חבל שהשופטת לא פסקה נגד לוינטל הוצאות, שכן הוא הטריח את ארטיה להגיב על ההכפשות נגדו.
סוף דבר, השופטת קבעה כי לג’רמי ארטיה יש זכות עיון בתיק:
“דע עקא שעו”ד לוינטל לא הצליח להצביע על קשר ישיר או עקיף בין המבקש לאתר שאוזכר שעושה שימוש לרעה בתכניו ואין בפרסומה של ידיעה באתר הנ”ל על ההחלטה נשוא הבקשה דנן כדי להצביע על הקשר הנטען. כך לא הוכחה כוונה המיוחסת למבקש להעביר את חלקי המסמכים בתיק לאתר הנ”ל.
זאת ועוד, לא הונח בסיס להנחה כי המבקש “ירקח סיפור עלילה משלו” כנגד עו”ד לוינטל ולא הוצגה תלונה למח”ש שהוגשה כנגד המבקש על עניין מהענייניים שפירט.
יוטעם, הצגת פרסומים מבאישים באתר האינטרנט שצוין ע”י עו”ד לוינטל ללא זיקה מוכחת למבקש לא יכולה לבסס צידוק למנוע העיון בתיק.
בנותני דעתי להיקפה הרחב של זכות העיון, לאינטרס הפומביות לרבות חופש הביטוי אני סבורה עם זאת, כי יש לאפשר עיון בתנאי שיהא מידתי בנסיבות ולצמצמו אך לעיון בהחלטת ביהמ”ש מיום 20.12.11 ע”ג הבקשה שהוגשה ובמלואה. במאמר מוסגר יצוין, כי מצופה מהמבקש, בהיותו מנוי על גורמי אכיפת החוק לעשות שימוש על פי דין בחומר שיושג מהעיון שהותר.”
לקריאת החלטת השופטת קרלינסקי, הקליקו על הקישור כאן:
