פקידת סעד מהשרות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה

יוני 2000 – תמ”ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע”י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד.

להלן ציטוטים מהחלטת השופטת בן עמי לדחיית הבקשה לאימוץ:

ההחלטה בעבר להעברת הקטינה להורים המיועדים לאימוץ (להלן: ההורים האומנים) ניתנה לאחר שחוו”ד מטעם היועץ המשפטי, תסקירי פקידות הסעד וכן חוו”ד של הפסיכולוג רמי בר גיורא שמונה כמומחה ע”י ביה”מ היו חד משמעיים – כי ההורים וכל אחד מהם הינם חסרי מסוגלות הורית וכי בעתיד הנראה לעין אין כל סיכוי שהמצב ישתנה.

עד מהרה התברר כי לא היה באמור בהחלטה כדי להסית את פקידת הסעד מעמדתה כי טובת הקטינה באימוצה וכי לפיכך עליה לפעול ככל יכולתה כדי לסכל כל סיכוי שהקטינה לא תוכרז בת אימוץ:

פקידת הסעד מסלפת בפני ההורים האומנים, מאשרת שינוי שם הקטינה, מוסרת פרטים חסויים

“כפי שלמדתי בשלב מאוחר יותר מדברי ההורים האומנים הסתירה פקידת הסעד מידיעתם את האמור בהחלטה לעניין אפשרות כי הקטינה לא תוכרז בת אימוץ, אישרה שינוי שם הקטינה על ידם, מסרה להם פרטים על מצב המשיבים (ההורים הביולוגים) – בין מדויקים יותר ובין פחות – לרבות ההיסטוריה של האם ופרטים על ילדיה האחרים, והודיעה להם כי יקוימו מפגשים בודדים עד לניתוקה המוחלט של הקטינה מהוריה הביולוגיים”.

פקידת הסעד פועלת בדרך של רמייה לניתוק הילדה מהוריה הביולוגים

“בד בבד הוגשה (ישירות על ידי פקידת הסעד) “בקשה להפסקה מידית של הביקורים בין הקטינה לבין הוריה הביולוגיים” בנימוק שבביקור האחד שקוים מאז העברת הקטינה להוריה האומנים “חלה התדרדרות חמורה ביותר במצבה הנפשי ובתפקודה כתוצאה ישירה מהמפגש הנ”ל”.

פקידת הסעד מגייסת את הפסיכולוג רמי בר גיורא ממכון שלם בראשון לציון,  שעומד על דעתו להפסיק ביקורי ההורים הביולוגים אולם מתקשה במתן תשובות ברורות.

“לצורך תמיכה בעמדה זו גויס הפסיכולוג בר גיורא שעמד על דעתו כי יש להפסיק לאלתר הביקורים, אף שגם לאחר חקירה ארוכה לא יכול היה להסביר פשר בכיה של הקטינה לאחר הביקור או לשלול את ההנחה שהוא נובע מגעגועים לאם (הנחה שאומתה ע”י האם האומנת בשלב מאוחר יותר) ואף שלא היתה מחלוקת כי “הסיבה לתגובה הקשה של הקטינה אינה טמונה בהתנהגות לא מתאימה של המשיבה בשעת הביקור” (כדברי ב”כ היועה”מ בסיכומים שהוגשו על ידה ביום 10/03/98)”.

המניפולציות והשקרים של גורמי הרווחה פגעו בהליך האומנה

“במצב דברים זה בו הועברה הקטינה לרשות הורים אומנים בלא שנבדקה התאמתם ומידת פתיחותם ומוכנותם להתמודד עם דרכי קשר אחרות, ותוך הטעייתם כאמור, צומצמו ע”י גורמי הרווחה שאמונים לדאוג לטובת הילד האפשרויות שהיו יכולות מלכתחילה לעמוד בפני ביה”מ ולא נותר לו אלא להורות על העברת הקטינה לרשות אימה ללא הכנה כלשהי וללא בדיקה מספקת של התנאים להעברה”.

פקידת הסעד מעבירה חומר חסוי להורים אומנים כדי לכפות את הליך האימוץ ולהכשיל הקשר בין האם לבת

“מלכתחילה לא סברתי שפקידת הסעד שפעלה בכל דרך כדי לכפות את עמדתה על המהלכים בתיק ולהכשיל את הקשר בין האם לבת (לרבות ע”י העברת חומר שהומצא לביה”מ ע”י ד”ר מאסס לעיונם של ההורים האומנים למרות החסיון בתיק ולמרות הפגיעה הקשה בהם) מתאימה ללוות את הקטינה לאחר העברתה לרשות האם, יחד עם זאת צויין בהחלטתי מיום 05/11/98 כי בענין זה מבוקשת עמדתה של הפסיכולוגית שפירא”.