רינה וייסלר, קרית-טבעון: לא יתכן ולא יעלה על הדעת שכל לשכות הרווחה בכל רחבי הארץ יעשו מה שהם רוצים

ערב טוב קהל נכבד. אני רוצה להודות לבעל האולם ולכל העובדים שנתנו את הערב הקסום לקיים את הכנס הזה. אני רוצה להודות מכל עמקי נשמתי וחדרי לבי, לעורך דין יוסי נקר ולמשפחת דוברת מקרית טבעון, שהמליצה לי על עו"ד יוסי נקר, ולגב' מרים פישר, אמא של החזן והזמר המפורסם דודו פישר, היום היא עם ארוע מוחי קשה מאוד בדיור מוגן בכפר-סבא.

אני רוצה להודות לה, למשפחת פישר, אם לא הם לא הייתי יודעת מה לעשות. אני רוצה לספר לכם משהו קטן, משהו אישי שלי. בעבר הייתי 4 פעמים בהיריון, הרווחה לא הסכימה להשאיר לי ילד אחד. הכריחו אותי להפיל ואיימו עלי שאם לא, יפנו לבית המשפט וזה מה שהם עשו. למרות כל הסבל שעברתי, הכרתי גבר בן טבעון, נכנסתי להיריון וגם פה רצו שאוריד את הילד. מרים פישר לא נתנה. הלכתי ללדת, זה היה ערב שמחת תורה, בבית חולים רצו לקחת לי את הילד, והיא שוב לא נתנה, על כן, כל חיי אני אודה לה.

במקרה שלי, הילד היה קטן, הרווחה שמה עלי עין, הם ניסו בכל מיני דרכים לקחת את הילד, בעיקר פקידת סעד טל אלפנדרי מקרית טבעון, חיפשה כל דרך להוציא אותו ממני. היא גררה אותי לבית משפט לנוער ואמרה לשופטת עדנה בן-לוי: "צריך לשקול אפשרות להוציא את הילד מרשותה לגמרי כי היא מסוכנת". השופטת שאלה "מאיזה בחינה?", והיא ענתה מבחינה רגשית והיא מתעללת בו. זה שקר וכזב. ברווחה העלילו עלי עלילות שווא, אכזריות, שקריות ונבזיות. לי הם לא האמינו, כמה שבכיתי והתחננתי, הם פנו לבית המשפט, לקחו את הילד שלי למרכז חירום נווה מיכאל בפרדס-חנה. מנהלת החירום בפרדס חנה, יעל, היום היא כבר לא עובדת שם, היא צלצלה אלי יום אחד אמרה לי: "רינה, בואי מהר, רוצים לקחת את הילד שלך לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית בטירת הכרמל".

אני עברתי ועברתי וגם היום אני עוברת איתם דברים איומים. עד היום פקידת הסעד עושה לי מוות. מפעילים עלי לחץ כבד.

לפני שבוע בדיוק ניגשתי למנהלת הרווחה בקרית טבעון רבקה גרפינקל, ביקשתי ממנה ואמרתי לה: "רבקה, בבקשה ממך, אני פונה אלייך בבקשה תפסיקו לאיים עלי ולהפעיל עלי לחץ". היא אמרה: "תסתלקי מפה. את זה תגידי בבית המשפט. תדעי לך שהגשנו נגדך תביעה בבית משפט". זה היה שקר.  הודות לאישה אחת, עינבר קלדרון ועו"ד יוסי נקר, שאמרו לי בטלפון "רינה, התביעה היא נגד לורי שם טוב. את רק תופיעי בבית המשפט בתור עדה".

אני היום יותר חזקה, עומדת איתן, מול כל הבעיות והצרות שיש. הן עד היום מחפשים כל דרך לקחת ממני את הילד, והם לא יצליחו בזה. אני לא אתן יד לזה לקרות.

לפני כמה שנים, אני ועוד אישה אחת, אתי מלכה, מכרמיאל, לקחו אותנו לטלוויזיה בירושלים, היה כתב אורי רווח וצלמים. הרווחה שמעה על זה, היא לא נתנה שיקרינו את זה. אני מאמינה באמונה שלמה, שהרווחה בטבעון שילמה שוחד לטלוויזיה שלא יראו את הכתבה הזו. לא יתכן ולא יעלה על הדעת שכל לשכות הרווחה בכל רחבי הארץ יעשו מה שהם רוצים.

פקידת הסעד טל אלפנדרי, ביקשה ממני שאכתוב לה מכתב שאני מפטרת את עו"ד יוסי נקר, ואם לא אשמע בקולם, הם יפנו לבית המשפט, יוציאו לי צו ויקחו ממני את הילד עד שאני חותמת להם.

חזרתי הביתה, צלצלתי לעו"ד יוסי נקר סיפרתי לו את הכל ואמרתי לו "עכשיו אני יושבת כאן, ואני כותבת שאני לא מפטרת אותך".

יש לי פה מכתב, שבאחת הוועדות ברווחה, אחד מחברי הוועדה כתב מכתב וטל אלפנדרי הכריחה אותי לחתום. לא רציתי. היא איימה עלי, וכתוב במפורש, שכביכול אני מבקשת לפטור אותי מלהופיע בבית המשפט. אני בכל זאת הלכתי. עו"ד יוסי נקר אמר לי "תבואי. אין לך מה לפחד".

אני מבקשת שנתאחד ונילחם בתופעה האכזרית הזו. אני רוצה שכל הילדים שהוצאו במרמה מכל ההורים וכל האימהות יחזרו לאימהות והאבות שלהם, ואני רוצה שלאתי מלכה מכרמיאל, יחזירו את הילדה והילד הקטן שבגיל 10 חודשים לקחו אותו ממנה על לא עוול בכפה, בגלל עלילות שווא של בעלה. הילד היום בן 8. אני רוצה שהילד יוחזר אליה וגם הילדה שנמצאת מחוץ לבית.

בואו נתחזק, נפגין, נעשה את כל מה שצריך על מנת להפסיק את הדברים האיומים האכזריים הללו להוציא ילדים מהבתים על לא עוול בכפם של אותם הורים.

זה לא יכול להימשך ככה. אני איתכם ותהיו איתי גם.