פבלו אקסלרד (ב”ש) חולה בשיטיון או שהוא סתם עצלן? מחליט ללא ראיות שתובעת חולה בשיטיון איננה יכולה לשכור שירותי עו”ד למנוע מימוש דירה ע”י בנק

מה דינם של הליכי תובענה שהוגשה מטעם תובעת, בה נטען כבר בכתב התביעה, בין היתר, כי בעת שהגישה התובענה (ואף שנים קודם לכן), הייתה חולנית ופגועה מנטלית, נעדרת יכולת קוגניטיבית באופן קבוע?

זו למעשה השאלה המרכזית שההכרעה בה מחויבת המציאות, בעקבות שתי בקשות של הנתבע 1 לסלק על הסף את התביעה: האחת – בשל אי קיום הליכים מקדמיים על ידי התובעת; השנייה – לאור חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה מטעם התובעת, לפיה, בין היתר, היא איננה מתמצאת בזמן ובמקום, היא בעלת זיכרון ירוד בכל הטווחים, סובלת משיטיון ושיפוט המציאות שלה מופרע, אינה מבדילה בין טוב לרע, אינה אחראית למעשיה ואינה כשירה להיות מעורבת בהליכים משפטיים.

בצד בקשות אלה ובתגובה להן, הוגשה על ידי ב”כ התובעת בקשה למנות אותו אפוטרופוס לדין.

רקע

1. מטעם התובעת הוגשה התובענה דנא, במסגרתה ביקשה שיצהיר בית המשפט כי שטר משכנתא למשכון דירה שבבעלותה (להלן: “הדירה”) בוט.כדין, להצהיר על ביטול השעבוד ברישומי הנתבעת 2 וכי הנתבע 1 מנוע מלנקוט בהליכי מימוש הדירה.
2. התובענה באה בעקבות הליכי מימוש בהם נקט הנתבע 1 בהוצאה לפועל, למימוש משכנתא שרשומה על הדירה, להבטחת חובות של הצדדים השלישיים, עד לסכום של 2.5 מיליון ₪. הצדדים השלישיים 1 ו-3 הינם בניה של התובעת, צד שלישי 2 הינה אשתו של צד שלישי 1 וצד שלישי 4 הינה חברה בבעלותו של צד שלישי 1. הצדדים שלישיים 1,2,ו-4 חייבים כספים לנתבע 1 ולטענתו של זה, המשכנתא שנרשמה על זכויות התובעת בדירה באה להבטיח חובות אלה. לצד שלישי 3 אין חובות לנתבע 1.
3. מטעם התובעת נטען בכתב התביעה, בין היתר, כי התובעת חתמה על שטר המשכנתא בביתה וכי הוחתמה על ידי פקיד של הנתבע 1. נטען כי השטר לא נחתם בלשכת רישום המקרקעין, וזאת למרות שקיים בשטר אישור של פקיד לשכת הרישום כי הוא נחתם בפניו ולאחר שהבהיר את תכנו לתובעת. נטען כי התובעת לא הבינה כי היא ממשכנת את דירתה להבטחת חובות של צד ג’ 1, בנה. נטען שהיא לא יכלה להבין על מה היא חותמת, בהיותה אישה חולנית פיסית ומנטלית. היא אינה יודעת קרוא וכתוב. בהמשך נטען שהתובעת הוכתה בתדהמה כשנודע לה על משכון ביתה, משננקטו נגדה הליכי מימוש. עוד נטען כי התובעת הוטעתה על ידי נציג הבנק לחשוב כי היא חותמת לצורך רישום דירתה על שמה. נטען עוד כי הבנק, הנתבע 1, ידע שהתובעת אינה מבינה כלל את מהות חתימותיה. על הקושי הקיים בטענות אלה אתייחס בהמשך הדברים.
4. לאחר שבית המשפט (כב’ השופטת נחמה נצר) נתן החלטות בדבר קיום הליכים מקדמיים, התעוררו קשיים אצל התובעת למלא אחר החלטות אלה, לאור מצבה הרפואי. בשל אי קיום הליכים מקדמיים הגיש הנתבע 1 בקשה למחוק את התביעה.
5. מטעם התובעת הוגשה חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, בה נרשם, בין היתר: “בת 76 הסובלת משיטיון ושיפוט המציאות שלה מופרע. בעקבות ממצאי הבדיקה וההיסטוריה הרפואית של הנ”ל הנני ממליץ על אלה: אינה מבדילה בין טוב לרע, אינה אחראית למעשיה אינה כשרה להיות מעורבת בהליכים משפטיים”. בעקבות הגשת חוות הדעת, הגיש הנתבע 1 בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף, בשל חוסר מסוגלות של התובעת לנהל הליכים משפטיים. בתגובה, הגיש ב”כ התובעת בקשה לאפשר לו לנהל את ההליכים בעזרת ילדיה של התובעת (הצדדים השלישיים) וכן למנות לתובעת אפוטרופוס לדין.דיון והכרעה
6. לידתה של תובענה זו בחטא, בכל מה שנוגע לייצוגה של התובעת ולכשרותה בהגשת התביעה ובניהולה. כבר למקרא כתב התביעה עולות לא מעט תמ.ות: אם מצבה של התובעת הינו כמתואר בכתב התביעה (ולאחר מכן בחוות הדעת הרפואית) והיא אינה מתמצאת בזמן ובמקום וסובלת משיטיון למרבה הצער, כיצד הגישה התובעת את תביעתה וטענה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות, מבלי שמונה לה אפוטרופוס שיחליט עבורה על הגשת התביעה וכל הכרוך בכך? כיצד נטען, בנשימה אחת ובאותו כתב התביעה, מחד, כי בעת שהוחתמה התובעת על שטר המשכנתא לא ידעה ולא יכלה להבין על מה היא חותמת בשל מצבה המנטלי, ומאידך, כי חשבה ונאמר לה שהיא חותמת על רישום דירתה על שמה? כיצד הוכתה התובעת בתדהמה במועד בו נפתחו הליכי המימוש, כך נרשם בכתב התביעה, כאשר נודע לה שדירתה ממושכנת לטובת חובות בנה, אם באותו השלב ומזה שנים היא הייתה במצב מנטלי של שיטיון?
7. נדמה לי כי התשובה לתמ.ות הנ”ל, שהן רק חלק מסימני השאלה שמתעוררים בתיק זה, ניתנה בפתח הדיון הראשון שהתקיים בפניי ביום 18/10/15: התובעת מעולם לא חתמה על ייפוי כוח כדין להגשת התובענה דנא. על פי חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת, התובעת כלל אינה כשירה לחתום על ייפוי כוח ולנהל הליכים משפטיים. לכן, בפתח הדיון, שאלתי את מי שאמור לייצג את התובעת על נסיבות חתימת ייפוי הכוח על ידי התובעת ותשובתו הייתה: “… גב’ ס’ ח’ הובאה למשרדי או יותר נכון למגרש החניה של משרדי כי היה לה קשה לעלות, לפני הגשת התביעה, ביקשתי גם לראות אותה והיא חתמה על יפוי כוח וניסיתי לעשות כמיטב יכולתי. לשאלה אם היא הבינה על מה היא חותמת, אני אומר שניסיתי להסביר לה, אי סבור שהיא הבינה משהו. עד כמה היא הבינה אני לא יודע. לשאלה איך אני מייצג אותה, אני אומר שמוניתי בהוצל”פ כאפוטרופוס לדין”.
8. אין צורך להכביר במילים לגבי הבעייתיות, לשון המעטה, שקיימת בנסיבות החתמתה של התובעת על ייפוי הכוח להגשת התובענה. ברי לכל, וזאת גם לאור חוות הדעת הרפואית, שתאריכה 18/3/15, כי בעת ההחתמה של התובעת על ייפוי הכוח, היא לא ידעה כלל על מה היא חותמת. אם כן, מכוח איזו הסמכה הוגשה התובענה שבפניי? התשובה היא כי התובענה הוגשה ללא הסמכה וללא ייפוי כוח כדין. לעניין זה, לא די ברצונם של בניה של התובעת בהגשת התביעה, בשל אינטרס כלכלי ואולי גם רגשי שיש להם, כי השעבוד על הדירה לא ימומש. תובעת אשר מצבה הרפואי הינו כאמור בחוות הדעת, אינה יכולה לקבל החלטה לפתוח בהליך משפטי ולחתום על ייפוי כוח, על כל הכרוך בכך, מבלי שימונה לה כדין אפוטרופוס על רכושה, שיקבל עבורה ולטובתה, כל החלטה שיש לקבל בעניין זה.
9. העובדה כי עו”ד התובעת מונה כאפוטרופוס לדין בהליכי מימוש המשכנתא, לא תועיל לו בהליך שפניי, שהרי עיון בהחלטת המינוי מעלה כי המינוי הוא אך ורק לצורך ההליכים בהוצל”פ.
10. לאור כל האמור לעיל המסקנה יכולה להיות רק אחת: התובענה לא הוגשה על ידי התובעת. בשל כך, יש מקום להורות על מחיקת התובענה לאלתר.
11. הפתרון המוצע על ידי עו”ד התובעת כי הוא ימונה אפוטרופוס לדין בתובענה זו, לאו פתרון הוא ואין בו כדי לרפא את הפגם הבסיסי הקיים בהגשת התובענה. ראשית – עו”ד התובעת מסר כי הוא פועל מטעם בניה של התובעת, הצדדים השלישיים. כזכור, בכתב התביעה נטען כי התובעת הוחתמה על שטר משכנתא להבטחת חובות בניה, למרות שהיא לא ידעה על מה היא חותמת, או כי היא חשבה שהיא חותמת על רישום דירתה וכי היא לא חתמה בשלכת רישום המקרקעין. מטענות אלה, לא מן הנמנע כי עולות טענות נגד בניה, כאילו היא נוצלה על ידיהם לצורך הבטחת חובותיהם לבנק. במצב דברים זה, בו פועל עו”ד התובעת בתיק זה מטעם הבנים, ובו עו”ד התובעת אף מייצג את הבן ר.בהליכי פשיטת רגל שננקטו נגדו, יהיה זה לא נכון למנות את עו”ד התובעת לייצג את התובעת גם כן, על דרך מינוי שלו כאפוטרופוס לדין.שנית – הסיטואציה בה מצויים ההליכים המשפטיים בתיק, אינה מאפשרת מינוי אפוטרופוס לדין. תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 קובעת כי “בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס – לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט”. במקרה הזה, לא יכולה להיות מחלוקת כי התובעת זקוקה לאפוטרופוס – כך עולה מחוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעמה. יחד עם זאת, אינני סבור כי תקנה 32(ב) באה לענות על הסיטואציה בתיק זה, בה הוגשה תביעה שלא מרצונה של התובעת, לא בעצמה ולא באמצעות מי שמוסמך לקבל החלטות רכושיות עבורה. נקבע כי הוראה זו מכוונת בראש ובראשונה למי שמוגשת נגדו תביעה והוא אינו מסוגל להתגונן כנגדה כראוי, וכי מלשונה של התקנה “ניתן ללמוד כי כוחם של בתי המשפט או הרשם אינו מוגבל לדאגה לעניינו של הנתבע בלבד. שהרי גם תובע שנפגמה כשירותו עשוי להזדקק להגנה ראויה בניהול הליך משפטי שהוא יזם מקום שללא הגנה כזו הוא עלול לגרום לעצמו נזק רב בניהול כושל של ההליך…” (רע”א 3232/04 פלוני נגד פלונים, כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה, החלטה מיום 18/5/05, פסקה 9, פורסם בנבו). במילים אחרות – תקנה 32(ב) תיושם בשני סוגים של מקרים: כאשר נתבע הוא פסול דין או זקוק לאפוטרופוס או כאשר נפגמה כשירותו של תובע, לאחר שהגיש את תביעתו. אין התקנה ישימה כאשר מבקשים לפתוח הליך בשמו של תובע הזקוק לאפוטרופוס, שהרי תובע כזה אינו יכול לקבל את ההחלטה הבסיסית והראשונית להגיש את התובענה. דרך המלך לעשות כן היא מינוי של אפוטרופוס, בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יקבל החלטות עבור התובע, החלטות אשר התובע אינו מסוגל לקבל עבור עצמו.
12. התוצאה היא בפני בית המשפט לא מצויה תובענה שהוגשה כדין על ידי התובעת. דינה של התובענה היה להימחק כבר עתה. יחד עם זאת, תינתן האפשרות לתקן את הפגם במתן שהות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.סוף דבר
13. בשלב הזה לא תינתנה הוראות אופרטיביות לגבי המשך ההליכים ותיקבענה תזכורות פנימיות, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לשקול את צעדיהם בעקבות החלטה זו.
14. ככל שברצון מי מהמעורבים, המוסמך לעשות כן, להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למינוי אפוטרופוס על רכושה של התובעת, עליו לעשות כן עד ליום 29/10/15. יש להגיש עד לאותו היום הודעה לבית המשפט כי בקשה כזאת אכן הוגשה. לא תוגש הודעה כאמור, התובענה תימחק ללא התראה נוספת. יש להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה החלטה זו, בעת הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס, ככל שתוגש.המזכירות תרשום עבורי ת.פ. ליום  30/10/15.
15. מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח החלטה זו לבאי כוח הצדדים, בדחיפות, בפקס או בדואר אלקטרוני.
16. בנסיבות העניין ובשלב הזה, אין מקום לחייב את התובעת בהוצאות הבקשה.

    ניתנה היום, ט’ חשוון תשע”ו, 22 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.