קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-3r0

לימור פלד היא פרקליטת מדינה שמשמשת פה לאיגוד פרקליטי המדינה הנלחם בימים אלה על זכותם של פרקליטי המדינה לשקר, לרמות ולתפור תיקים. לטענתה של לימוד פלד הזכות לשקר, לרמות ולתפור תיקים היא זכות יסוד, שאותה היא מגישה לקוראי "הארץ" באמצעות הטענה הבאה: פרקליטי המדינה הם עובדים כמו כל עובד אחר במשק ויש להם זכות התאגדות כדי לשמור על זכויותיהם. לטענתה לפרקליטי המדינה יש זכות שלא להיות תחת ביקורת על מחדלים, פשעים, עבירות והפרות.

כאן בדיוק הגברת טועה. נכון שלפרקליטים יש זכות להתאגד ולדאוג למשכורתם ולכל שאר העניינים הנובעים מיחסי עובד-מעביד. אבל אין להם זכות להתנגד לדרישת המעביד (המדינה) לפקח עליהם באמצעות מנגנון תלונות. כאן הם גורם אינטרסנטי, והזכות שלא להיות תחת ביקורת לא הוקנתה להם מעולם. להיפך, יש לציבור זכות לדעת שמי שעובד בשבילו יעשה עבודה טובה וכמו כל מקצוע אחר, גם עליהם צריך להיות גוף ביקורת.  אם יש ביקורת על שופטים ועל שוטרים, במה נבדלים הפרקליטים?

ביקורת על פרקליטים איננה גזירה. פרקליט שאיננו משקר, מרמה או תופר תיקים לא ייתקל בנציבות הביקורת. הנוכלים כן יגיעו לשם. לימור פלד רוצה להשאיר בעבודתם גם את הנוכלים, הרמאים ותופרי התיקים, ולכך אין להסכים. הדבר הראשון שיש לעשות זה לפטר את לימור פלד בעצמה.

המאמר שכתבה מגלה פגמים כבירים בשיקול הדעת שלה, מה היא טובת הציבור. אם היא חושבת שטובת הפרקליטים גוברת על טובת הציבור הרי שמקומה מחוץ לשורות עובדי המדינה.

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2769949

ביקורת שאינה ראויה על פרקליטי המדינה

אלה דברים תמוהים ובעיקר בלתי מבוססים.

על הליך הבדיקה שקיים השופט בדימוס גולדברג הוחלט כבר ביום הקמתה של הנציבות, לפני כשנה וחצי. במסמך ההקמה נכתב, כי בתום שנה לפעילות הנציבות תיערך בדיקה ויוסקו מסקנות לגבי השינויים הנדרשים בה. החלטה זו, של שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, התקבלה תוך כדי התייעצות עם הנציבה עצמה, השופטת בדימוס הילה גרסטל.

השופט בדימוס גולדברג, שאין חולק על מומחיותו וניסיונו בנושאים הנידונים, זאת כמי שכיהן כשופט בית המשפט העליון, כמבקר המדינה וכנציב תלונות השופטים, מונה לעמוד בראש ועדת הבדיקה, שבמסגרתה נשמעו עמדותיהם של עשרות אנשי אקדמיה ומומחים בתחומי המשפט והביקורת. בסופה של הבדיקה המקיפה פירסמה הוועדה מסקנות חד־משמעיות ולפיהן הוקמה הנציבות במתכונת משובשת ו"בלתי ראויה". מלים שאי אפשר להתעלם מחריפותן.

ולמרות זאת עולם כמנהגו נוהג. גוף הביקורת, ששופט עליון בדימוס קבע כי הוא נעדר את הבסיס החוקי לפעולתו, ממשיך לפעול, וסנג'רו יוצא נגד ועד העובדים של הפרקליטות רק משום שהעז לטעון טענות משפטיות וענייניות, שאף התבררו כנכונות על ידי המומחה למשפט ולביקורת שמונה כדי לבדוק את הנציבות החדשה.

למקרא מאמרו מתגנב ללב החשש, שיש אנשים הסבורים שבישראל 2015 צריכים עובדים להרכין ראש בהכנעה כשמוקם גוף חדש, שחוקר ושופט אותם תוך פגיעה, לדידם, בזכויות חוקתיות, ללא בסיס חוקי, בלי שיוכלו להגן על עצמם או לזכות בקיומו של הליך הוגן. לפי דעתו של סנג'רו, כך נראה, עליהם לקבל באהבה כל גזירה, גם לאחר שמומחה לביקורת ולמשפט קבע כי היא אינה ראויה.

האם שכחו סנג'רו והשותפים לדעתו, כי זכות ההתארגנות הינה זכות יסוד של כל עובד, והיא בעלת מעמד על־חוקי ומעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו? כדברי הרב קוק: "בארגון הפועל לשם שמירה והגנה על תנאי העבודה, יש משום צדק ויושר ותיקון העולם…" פערי הכוח העצומים שבין מעביד לעובד אינם מאפשרים להותיר את העובדים לבדם במערכה מול המעבידים, ויש הכרח בכך שאת קולו, בפרט בעת הזאת, ישמיע ארגון העובדים. ואכן, בשנים האחרונות קמים ארגוני עובדים רבים, ויש כמובן לברך על כך.

הפרקליטים אינם מתנגדים לביקורת מקצועית, מערכתית ופרטנית, ככל שזו תהא מבוססת על מתכונת ראויה, הכוללת את ההגנות הנדרשות ומוסדרת כדבעי. למעשה, וכנראה שעובדה חשובה זו אינה ידועה לכל, ביקורות רבות התבצעו במשך עשרות שנים, הן על ידי מבקר המדינה והן על ידי מבקרת הפנים, שהינם גופים מקצועיים ומוערכים, עוד בטרם הוקמה הנציבות כגוף עתיר משאבים.

עו"ד פלד היא יו"ר ארגון פרקליטי המדינה