צבי ויצמן (מחוזי לוד) מציק לאזרחים, בודה "תמיהות" מדמיונו: מחסומי האגרות ומחסומי העירבונות שמונעים מהעניים גישה לבית המשפט
לפנינו החלטה שגרתית בבתי המשפט המדגימה עד כמה שונאים השופטים בישראל את בעלי הדין העניים שאין להם כסף להפקיד אגרה ועירבון. השופטים פשוט רוצים שלא יטרידו אותם. במיוחד אנשים עניים אינם רצויים בבתי המשפט כי השופטים לא יכולים לייצר מהם פסקי דין "לדוגמא" שהם יוכלו לנפנף בהם לצורך קידום.
הוקמה בארץ מערכת אימתנית של "רשמים" שכל תפקידם הוא למנוע מאנשים עניים גישה לבית המשפט. מי שעני, אפילו 500 ש"ח הם בעיה בשבילו. לשופטים אין בעיה לדרוש ערבונות לערעורים בשווי 20,000 ש"ח ויותר, גם כשלבעל הדין אין אגורה שחוקה, וגם כאשר הצד השני מיוצג ע"י הסיוע המשפטי וזה בכלל לא עולה כסף, או שהסיוע המשפטי משלם כ- 2,000 ש"ח לערעור, ועדיין הרשמים דורשים הפקדות של עשרות אלפי שקלים.
כל העיסוק האובססיבי בדחיית בקשות לפטור מאגרה ובקשות לפטור מעירבון עולים להנהלת בתי המשפט יותר כסף (עבור משכורות הרשמים) מאשר האגרה שנחסכת. ההלכות שהמציאו השופטים כדי להקים את "מחסומי האגרות" הם פשוט חרב נגד האזרחים, מפני שאלה הלכות אמורפיות שאין בהם כל היגיון.
הנה כמה בעיות לוגיות בהלכות לענין פטור מאגרה ופטור מערבון בערעור.
אחד (או סעיף אחת על פי מילון גלית מור ויגוצקי ע"ע פוסט יוסי נקר): בית המשפט דורש מהמבקש להמציא את הבקשה לפטור מהיועמ"ש. זה עולה כסף וזמן עד שהפרקליטים ביועמ"ש מוצאים זמן להגיב. בדרך כלל הם כותבים שאין להם עמדה, ומפנים את בית המשפט לקבל עמדה דווקא ממי שנתבע. כך מאלצים השופטים את התובע לחשוף את כל מצבו הכלכלי בפני הנתבע עוד לפני שהתחיל כל דיון, וזה לא רק מביש, זוהי פגיעה בפרטיות. מי שהמציא את ההלכה הזו פשוט מטורף על כל הראש. הרי נותנים לנתבע הזדמנות לתקוף את התובע לגבי "יכולתו הכלכלית" ו"סיכויי התביעה" עוד לפני שהתביעה החלה. כך מתנהל מיני-משפט רק על שאלת סיכויי התביעה בין התובע לנתבע עוד לפני שביקשו אגרה. זה טירוף. האגרה היא לטובת אוצר המדינה. אין פה ענין לנתבעים לחסוך אגרות למדינת ישראל. רק העיסוק המתיש בכל האגרות האלה מייצר כל כך הרבה ניירת ופעולות משפטיות ומזכירותיות, שזה בכלל לא שווה את הטירחה שמושקעת.
שתיים: מדוע יש הבחנה בין פטור מאגרה ופטור מעירבון? הרי אם לבן אדם אין כסף והוא דלפון, איך משתנים מבחני ההכנסה בין פטור מאגרה לפטור מעירבון? כותב צבי ויצמן שלעניים פטור מעירבון צריך להוכיח שפנית למעגל הסביבתי וביקשת כסף. בדרך כלל מדובר ב 20,000 ש"ח.
הנה הציטוט: "נפסק, כי סוגיית הפטור מתשלום אגרה וסוגיית הפטור מהפקדת עירבון אינן זהות לנוכח תכליתן השונה. בעוד שתשלום אגרה הוא בין המערערים לבין המדינה ונועד לפתוח בפניהם את ערכאת הערעור בלי תשלום אגרה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח למשיב שלא יצא נפסד אם יידחה הערעור בשל חוסר יכולתו לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו. ולכן, מבקש הפטור מהפקדת העירבון עליו להוכיח שלא רק הוא חסר יכולת כלכלית לשלם את סכום העירבון אלא שלא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את סכום ההפקדה. (ראה: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן לנכסי החייב (2011) ). נפסק בנוסף, כי שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין אינה נבחנת אך על סמך משכורתו מדי חודש אלא על יכולתו לגייס כספים ממקורות עצמאיים שלו, או יכולת ליטול הלוואה לצורך מימון ההליך, כגון פנייה למוסד בנקאי ליטול הלוואה על יסוד הרכוש שלו או על בסיס כספים שעומדים לזכותו; וגם אם סורב, לא נשללת הדרך לקבלת כספים ממקורות אחרים שעומדים לרשותו.(ראה: בש"א 4283/09 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (13.12.90) )".
שימו לב, בחוק אין הבדל בין מצב כלכלי לאגרה או עירבון. מדובר בהמצאה שהשופטים המציאו, שהם מבקשים שתלך לבנק ותביא אישור שלא נותנים לך הלוואה ע"ס 20,000 ש"ח, ושתלך לבני משפחה ותתחנן שיתנו לך 20,000 ש"ח. הרי מי שאין לו כסף לאגרה גם אין לו כסף לעירבון. אלה אנשים שמסגרת האשראי שלהם היא זעומה, אם בכלל יש להם מסגרת אשראי. אלה אנשים שיכולים לקבל סכומים כאלה רק בשוק האפור תמורת מישכון הכליות, או התחייבות לעבוד בחו"ל בזנות. לרוב גם בני המשפחה שלהם בדיוק כמוהם, ללא אגורה שחוקה, ואם יש להם 20,000 ש"ח, הם בודאי לא יכולים לתת את זה לבית המשפט, כי הם זקוקים לכסף למקרי חירום ליום סגריר.
בדרך כלל כסף שמפקידים בבית המשפט לא חוזר. או שצצה איזו פקודה מההוצל"פ לעקל את הכסף למזונות או למשהו אחר, או שמוצאים סיבה אחרת לא להחזיר, או שהשופטים עצמם פשוט לא עונים לבקשות להשבת האגרות האלה. גם זה קורה.
שלוש: אפשר לראות במובהק איך השופטים ממציאים טענות שאין להם כל בסיס או ראייה לשלול את הזכאות לפטור מאגרה. הנה ציטוט: "הליכים שמטיבעם עולים ממון רב (ואכן המבקש בבקשותיו מצרף נספחים במאות עמודים, הממוספרים באמצעות סורק משוכלל וניתן להבין כי הוא עושה שימוש רב במחשב, אינטרנט, מדפסת ודיו יקר (ההדפסה ציבעונית), דבר המעלה תמיהה באשר לטענותיו כי הוא ישן על מזרן. ספק אם כוונת המחוקק לתת פטור לאותו אדם בכל פעם ובכל הליך. בעל דין שמציף את בית המשפט בהליכים מרובים אינו יכול לצפות כי ההתייחסות לבקשותיו לפטור מאגרה כאילו אל בעל דין רגיל (ראה: בשג"ץ 11124/08 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שירות בתי סוהר (2009) )".
מאיפה השופט ויצמן יודע כמה עולה סורק משוכלל? מאיפה הוא יודע אם הסורק בבעלות המבקש או שהוא ניגש לאינטרנט קפה ועשה את זה שם? אולי ניגש לחבר או חברה שנתנה לו גישה למחשב או סורק?
הדרישה ללכת ולהתחנן בבנק להלוואות כדי לממן עירבונות, או לגשת לבני משפחה לממן אגרות או עירבונות היא מטופשת, כי בני אדם לא יתנו כסף, אבל אם הם יכולים לעזור בשווה כסף כמו גישה למחשב או הדפסות, את זה כן יעשו בחפץ לב.
יש החלטות בהן רשמים דוחים בקשות לפטורים כאשר הם פשוט לוקחים כל משפט ומשפט בבקשה ומתחילים לבנות עליו תיאוריות שזה תמוה, וזה תמוה וגם זה תמוה. הזמן שהם משקיעים בזה הוא הרבה יותר יקר מהחיסכון שהמדינה חוסכת על האגרה עצמה, שהרבה פעמים זה כמה מאות שקלים.
ורדי נ' בוארון ואח'
מספר בקשה:1
בפני כבוד השופט צבי ויצמן
מבקשים
מאיר ורדי
נגד
משיבים
שאול בוארון ואח'
החלטה
בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון במסגרת ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' סמדר קולנדר- אברמוביץ') מיום 6.5.15 (ת.א 44831-11-13) .
המשיבים וב"כ היועמ"ש מתנגדים לבקשה.
1. נקדים ונציין כי אין זו הפעם הראשונה בה פונה המבקש בבקשה לפטור עצמו מתשלום אגרה והפקדת ערבון. המבקש ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, חלקם אף כנגד אותם משיבים, ובדומה להליך דנן, המבקש עתר לפטור מאגרה בהליכים אחרים, כאשר בחלקם נעתר בית המשפט לבקשה בצד חיוב המבקש בהפקדת עירבון, ובחלקם נדחתה הבקשה (ראו כדוגמה החלטותיי מיום 9.12.14 בתיק ת"א 4399-10-14 ומיום 13.11.14 בת"א 53119-10-14).
2. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, כמו גם בתשובת המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לה דחות ברובה , וזאת מהטעמים שיובהרו להלן.
הבקשה לפטור מאגרה
3. התנאים למתן פטור מתשלום אגרה קבועים בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 לפיה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.
בדומה לבקשותיו הקודמות, ואשר נדחו בהחלטותיי שצויינו לעיל, המבקש לא צירף לבקשתו הנוכחית אסמכתאות עדכניות כגון תדפיסי בנק, תדפיסי אשראי, אישורים על פקדונות וחסכונות וכו'. חלקם של המסמכים שצורפו אינם ברורים, וחלקם ישנים ומהשנים 2010-2012, ו- 2014. נפסק לא אחת, כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש , רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (2000).
4. בנוסף, וכפי שעולה מהתגובות לבקשה, למבקש נכסי מקרקעין, חלקם נמכרו בתמורה, ואף בבקשתו זו, כמו גם בקודמותיה, לא ניתן ללמוד בבירור איך ולאן שולמה התמורה שקיבל המבקש. כמו כן משכיר המבקש דירה כנגד דמי שכירות בשיעור של 3000 ₪.
גם כיום המבקש הוא בעליה של דירה ודי בכך על מנת לדחות בקשתו לפטור מאגרה במיוחד כאשר עסקינן באגרה העומדת על סך של כ – 1400 ₪ בלבד (וראו לעניין זה – 34868-06-12 גרמה נ' כהן ואח' (2012)).
5. לא למותר לציין, כי המבקש מרבה לנקוט ולנהל הליכים בבית המשפט, הליכים שמטיבעם עולים ממון רב (ואכן המבקש בבקשותיו מצרף נספחים במאות עמודים, הממוספרים באמצעות סורק משוכלל וניתן להבין כי הוא עושה שימוש רב במחשב, אינטרנט, מדפסת ודיו יקר (ההדפסה ציבעונית) , דבר המעלה תמיהה באשר לטענותיו כי הוא ישן על מזרן.
ספק אם כוונת המחוקק לתת פטור לאותו אדם בכל פעם ובכל הליך. בעל דין שמציף את בית המשפט בהליכים מרובים אינו יכול לצפות כי ההתייחסות לבקשותיו לפטור מאגרה כאילו אל בעל דין רגיל. (ראה: בשג"ץ 11124/08 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שירות בתי סוהר (2009) ). אומנם ראוי ליתן לבעל דין את יומו ואולם על בית המשפט לבחון בזהירות עתירותיו של בעל דין המבקש לא רק שינתן לו יומו אלא שינתן לו היומיום… ומתדפק בדלתות בית המשפט פעם אחר פעם אחר פעם ללא הפוגה (וראו- בש"א (ב"ש) 5275/04 פרויס הדגיל נ' היועץ המשפטי לממשלה (2004)).
6. לאור האמור לעיל, ומאחר והמבקש לא עמד בנטל להוכיח את העדר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה, איני מוצא מקום להרחיב בסוגיית סיכויי ערעורו, אולם, ולמעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי ההליך, אציין כי למקרא כתב הערעור סבורני כי סיכוייו אינם גבוהים, מאחר וטענותיו של המבקש מופנות בין היתר כלפי החלטות בית המשפט בעניין קביעת סדרי דין, הבאת ראיות, שמיעת עדויות ומתן משקל לעדויות, סוגיות אשר לרוב ערכאת הערעור לא תתערב בהן.
הבקשה לפטור מהפקדת ערבון
7. לעניין בקשת המבקש לפטור מהפקדת עירבון, על דרך הכלל המבקש לערער על החלטה או פסק דין של ערכאה קמא נדרש להפקיד ערובה שנועדה להבטחת הוצאות הצד שכנגד (ראה תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן – התקנות) ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
8. המבקש לפטור עצמו מהפקדת ערבון נדרש להוכיח שניים:
האחד – מצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערבון.
השני – להליך הערעורי סיכויי הצלחה ממשיים (וראה , כדוגמה, בשגצ 4934/14 – מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (2014); בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (2007) ורבים אחרים).
9. נפסק, כי סוגיית הפטור מתשלום אגרה וסוגיית הפטור מהפקדת עירבון אינן זהות לנוכח תכליתן השונה. בעוד שתשלום אגרה הוא בין המערערים לבין המדינה ונועד לפתוח בפניהם את ערכאת הערעור בלי תשלום אגרה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח למשיב שלא יצא נפסד אם יידחה הערעור בשל חוסר יכולתו לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו. ולכן, מבקש הפטור מהפקדת העירבון עליו להוכיח שלא רק הוא חסר יכולת כלכלית לשלם את סכום העירבון אלא שלא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את סכום ההפקדה. (ראה: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן לנכסי החייב (2011) ).
נפסק בנוסף, כי שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין אינה נבחנת אך על סמך משכורתו מדי חודש אלא על יכולתו לגייס כספים ממקורות עצמאיים שלו, או יכולת ליטול הלוואה לצורך מימון ההליך, כגון פנייה למוסד בנקאי ליטול הלוואה על יסוד הרכוש שלו או על בסיס כספים שעומדים לזכותו; וגם אם סורב, לא נשללת הדרך לקבלת כספים ממקורות אחרים שעומדים לרשותו.(ראה: בש"א 4283/09 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (13.12.90) ) .
10. כפי שהבהרנו לעיל, המבקש אינ ו מ ציג בבקשתו תמונה מפורטת של מ צבו, ואינ ו מפרט מהן הניסיונות שע שה לצורך גיוס סכום העירבון , ולמעט טענה כללית לפיה אין ביכולתו להיעזר בבני משפחה לאור קרע ביחסים בינו לבינם, וכי בנקים אליהם פנה סירבו להעניק לו הלוואה, וזאת ללא כל אסמכתא.
11. זאת ועוד, המשיבים טענו כי ההוצאות בהן חוייב המבקש לטובתם, טרם שולמו. נפסק, לא אחת, כי אי תשלום הוצאות שנפסקו בערכאה דלמטה, מגביר את הנטל להוכיח תשת ית העובדתית המצדיקה פטור מערבון. כך בואר בע"א 6546/07 דור חן מסחר בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 4 תק-על 2007(4) :
"על המבקש פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד עקב מצבו הכלכלי, מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליך שהתנהל בערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. יתרה מכך, לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו."
12. יחד עם זאת מתוך זהירות ובהתייחס לכך שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבתיקים שונים קיבל המבקש סיוע מהמחלקה לסיוע משפטי, עניין שיש בו ללמד לכאורה על כך שמצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, הריני מעמיד את סכום הערבון אותו ידרש המבקש להפקיד על סך של 5000 ₪ בלבד.
לפנים משורת הדין, המועד לתשלום האגרה והפקדת הערבון מוארך עד ליום 1.11.15.
ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ה, 02 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים. בסמכותי כרשם.
זה אני מאיר ורדי המתואר לעיל
כתבה מצוינת
בתי משפט רק לעשירים מושחתים שמקושרים עם העיריה הממשלה המשטרה
גם שופטים רבים מקושרים עם אותם מושחתים, שבעיריה.
בוארון הוא פושע. הוא וכל בני משפחתו. אשר מנצלים מצב זה כדי לעשוק לרמוס ולגזול.
אותי הם גמרו
והפסדתי הכל