עו”ד נועם שרביט דובר פרקליטות המדינה מכר נפשו לשטן: פרופוגנדת שקרים והסתה נגד הילה גרסטל ובועז סנג’רו
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-3DV
כולם יודעים שהפרקליטות תופרת תיקים. כולם יודעים שפרקליטי המדינה משקרים ומטייחים. כולם יודעים שתרבות השקר היא נר לרגלי הפרקליטות והצלחה נמדדת בכמות הפללות השווא והרשעות השווא. כולם גם יודעים שאין כל מנגנון ביקורת על פרקליטי השקר. גם על עובדות סוציאליות אין מנגנון ביקורת.
לאחרונה התנהל פינג פונג במדור הדעות של הארץ בין עו”ד בועז סנג’רו, הלוחם למען זכויות האזרח והחשודים וכל מיני פרקליטים שעונים לו. זה קורה כל שבוע. סנג’רו כותב, והפרקליטים עונים לו בשבוע שאחרי זה. מי שקיבלה את תפקיד המלחמה במבקרי הפרקליטות הייתה הפרקליטה הכשלונית עו”ד לימור פלד. כנראה שנגמרו לה הרעיונות, אז הפרקליטות הביאה “תגבורת” את עו”ד נועם שרביט דובר פרקליטות המדינה כיום, שבעברו עבד בגלובס ומעריב, וכעת מכר נפשו לשטן.
עכשיו נועם שרביט אחראי על מלאכת הפצת שקרי הפרקליטות כגון: “הפרקליטות איננה מנהלת מלחמות”. ממש.
ואנו שואלים למה הפרקליטות צריכה “דובר” חדש במשכורת מהמדינה, כאשר מדובר במלחמה של הפרקליטים כאיגוד עובדים על תנאי העבודה שלהם? הפרקליטים רוצים תנאי עבודה המוגנים מחשיפת שחיתות ושקרים. מדוע שהמדינה תממן את משכורתו של נועם שרביט, כאשר הוא מדברר את הפרקליטים ביחס לתנאי עבודתם? המלחמה הזו צריכה להיות באופן פרטי של הפרקליטים על חשבון זמנם הפרטי, ומבלי שממדינה תממן אותם. מי תפר מכרז להעסקתו של נועם שרביט?
לגבי נועם שרביט, אנו מתביישים בו. היה עיתונאי שתפקידו היה לחשוף שחיתויות וסקופים. כנראה שהבין שהכסף הגדול הוא לא בשוק הפרטי (מערכות העיתונאים) אלא כעובד מדינה פרזיט. תמורת ההטבות המפליגות של “עובד מדינה” הוא כעת מוכר נשמתו לשטן. כמוהו הרבה עיתונאים למדו את הפטנט: כותבים 2-3 כתבות נגד גופי המדינה ואז הרשויות או המדינה באה ושוכרת את שירותיהם. דוגמאות: יובל גורן, נעמה כהן פרידמן.
נועם שרביט – מכר נשמתו לשטן. עובד עבור הפרקליטים שעליהם כתב בגלובס ומעריב כל השנים שהם מושחתים. כעת הוא מושחת בעצמו ותפקידו למרק את פשעיהם של מי שאת פשעיהם חשף.
נועם שרביט תוקף ומתנפל: “המותר לבועז סנג’רו להטעות?”
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2793405
פרופ’ בועז סנג’רו תוהה במאמרו, אם מותר לפרקליטות להדיח עדים (“הארץ”, 3.12) , והוא אף מייחס לפרקליטות מעשה כזה.
לטענה זו אין שחר. אכן, מותר לפרופסור ולכל אדם להעלות טענות כלפי הפרקליטות, ובלבד שיביא את מלוא העובדות הרלוונטיות, שעליהן מתבססת הטענה ולא יסלף עובדות. אלא שהמאמר מוטעה ומטעה ומעלים חלק מהעובדות החשובות ביותר, ולפיכך אבקש להביאן לאשורן.
במאמר נטען, כי הפרקליטות “יצאה למלחמה” נגד מינויה של ד”ר מאיה פורמן־רזניקלתפקיד בכיר במכון הפתולוגי, ומשתמע ממנו, כי “מלחמה” זו נבעה מכך שד”ר פורמן הגישה כעדת הגנה בתיק זדורוב חוות דעת נוגדת לחוות הדעת מטעם התביעה. אלא שפרופ’ סנג’רו שכח לציין, כי הסיבה להתנגדות הפרקליטות למינוי נבעה מכך, שבכמה החלטות של בתי משפט נמתחה ביקורת על ד”ר פורמן. ביקורת שהגיעה לשיא בתיק זדורוב, שם פסק הרכב השופטים פה אחד, שחוות דעתה היתה רשלנית ובלתי מקצועית ועדותה היתה לא אמינה.
בכך הוטל דופי במהימנותה האישית והמקצועית, שהיא הבסיס לעדות מומחה, במיוחד כזה המופיע בהליכים פליליים שבהם חירותם של אנשים מוטלת על הכף.
הפרקליטות אינה מנהלת מלחמות. הפרקליטות אמונה על בירור האמת ועשיית משפט צדק. לשם כך, ובמיוחד כשמדובר בדיני נפשות, עליה להתבסס על מומחים אמינים. לאחר שבית המשפט שלל את מהימנותה מכל וכל, סברה הפרקליטות כי יש בעיה למנותה לתפקיד שבו עליה להעיד שוב ושוב כעדה מהימנה מטעם המדינה.
גם בית הדין לעבודה מצא, שבנסיבות אלו החשש מפני הבאת ד”ר פורמן לעדות במשפטים פליליים הוא מבוסס. לצערנו, מידע זה הועלם מציבור הקוראים במאמר של פרופ’ סנג’רו.
סילוף נוסף במאמר נוגע לבקשה שהעבירה הפרקליטות לד”ר חן קוגל לשינוי תצהירו, בניסיון להסתיר מבית הדין את האמת. בגין כך מייחס פרופ’ סנג’רו לפרקליטות עבירה של הדחה בעדות, לא פחות. ובכן, להלן עובדות האמת:
ד”ר קוגל לא התבקש בשום אופן להשמיט או לשנות עובדות. המדינה ביקשה שישמיט מתצהירו דעות ועמדות שהביע, שסתרו את עמדתה המשפטית. בקשה כזאת היא אלמנטרית שכן ככלל, המדינה אינה מגישה לבית המשפט תצהירים של עובדי מדינה הכוללים עמדות הסותרות את עמדתה המשפטית, משום שמדינת ישראל חייבת להציג עמדה אחידה בבית המשפט.
שנית, בסופו של דבר הוגש התצהיר ככתבו וכלשונו, ודבר לא הוסתר מבית המשפט. גם “פרט שולי” זה נשמט מהמאמר.
אכן, נציבות הביקורת על הפרקליטות ביקרה את דרך התנהלות הפרקליטות בתיק הזה. עמדת הפרקליטות היא, שביקורת היא חשובה ומבורכת. הפרקליטות אינה חוששת מביקורת, והיא סבורה שתמיד אפשר להשתפר ולתקן. עם הקמת נציבות הביקורת אף ביקשה הפרקליטות מהנציבות לערוך בדיקות מערכתיות של כמה נושאים. כל זאת במטרה להתייעל ולהשתפר.
אלא שהחלטת הנציבה בעניין התצהיר של ד”ר קוגל חורגת מסמכות בכמה מישורים, שקצרה היריעה מלפרטם, והיא אף שגויה מבחינה משפטית. לפיכך פנתה הפרקליטות בעניין זה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה כי יכריע בין עמדתה לבין עמדת הנציבות, ואנו מציעים להמתין להחלטתו.
עו”ד נועם שרביט הוא דובר פרקליטות המדינה.
