שאול שוחט מחוזי ת”א ביקורת קטלנית על איכויות החלטה ופסקי דין של ארז שני ביהמ”ש לענייני משפחה ת”א: נתן פסק דין סופי נגד הגבר בקדם משפט ראשון ללא ראיות רמ”ש 9488-09-15

לפנינו פסק דין בערעור על החלטה של השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בת”א. ההחלטות האלה מגיעות בצרורות אל שופט המחוזי שאול שוחט, אשר נאלץ להתנסח באופן עדין ודיפלומטי על רמות טימטום השכל של ארז שני. בקהילה המשפטית ארז שני נחשב בדיחה מהלכת על שתיים. האמת היא שארז שני הוא מוקיון ואין דרך אחרת לומר זאת.

הפעם מדובר בערעור לביטול פסק דין שנתן ארז שני בהעדר הגנה להגדלת מזונות הקטין מ- 1,000 ש”ח כפי שנקבע בבית הדין הרבני, למרות שהגבר השאיר לאישה רכוש בשווי 200,000 ש”ח כנגד מזונות עתידיים, ספציפית למדור. האישה לקחה את הרכוש המהוון כפי שסוכם בבית הדין הרבני, ורצה אל ארז שני וטענה שהילד יכול להגיש תביעה עצמאית להגדלת המזונות, כי הילד לא כפוף להסכם שעשתה בבית הדין הרבני. היא כמובן לא הציעה להחזיר את הרכוש המהוון שלקחה בסך 200,000 ש”ח. שאול שוחט קבע שזו בכלל לא תביעה עצמאית של קטין והשופט ארז שני לא מבין בסדרי דין, וגם לא בסמכויות.

השופט שאול שוחט פשוט לא הצליח להבין את גודל החזירות של האישה, שתבעה באמצעות עו”ד משה בן שימול. שאול שוחט גם לא הצליח להבין מדוע ארז שני נתן פסק דין המבוסס על טענות שקריות בעליל.

שאול שוחט פשוט קרע לארז שני את הצורה, כמו שהוא עושה כבר די הרבה זמן. הערעורים על ארז שני מצטברים בצרורות ולבית המשפט של ערכאת הערעור פשוט נמאס ממנו. האיש פשוט לא מבין בחוק,  עושה מה שבא לו, והתענוג היחיד שיש לו בחיים, זה שאנשים נאלצים לקרוא לו “כבודו”.

לדברי שוחט:

“משעיינתי בבקשת רשות הערעור ונוכחתי לדעת כי למבקש טענות הגנה ראויות, אינני סבור כי התנהגותו הרשלנית האמורה, הצדיקה את דחיית בקשתו לביטול פסק הדין. בית המשפט קמא נדרש במידת מה במסגרת פסק דינו לחלק מהטענות שצפוי המבקש להעלות במסגרת כתב הגנתו.

לעניין מהותה של התביעה. חרף העובדה כי התביעה הוכתרה כתביעה “להגדלת מזונות ומדור”, ארז שני התייחס אליה כתביעה עצמאית למזונות הקטין. אלא שעיון בתביעה מגלה כי קיימים בה סממנים מובהקים לתביעה שאינה תביעה עצמאית למזונות קטינים”.

כלומר ארז שני לא יודע לקרוא כתבי בית דין וגם לא יודע לקטלג אותם כמו שצריך.

גם לענין הסמכויות בין בית דין רבני ובית משפט למשפחה קבע שוחט שארז שני נבוב ולא מבין כלום בענייני סמכויות. הוא הוסיף:  “אציין לא כי הצלחתי לרדת לסוף דעתו של בית המשפט קמא”, ארז שני בציינו כי “פסיקת מזונות של בית הדין הרבני נתפסת כהחזר הוצאות של האם, ולא כחסימת דרכו של הקטין אל בית המשפט”.  בקיצור, שוחט אומר על ארז שני שהוא אידיוט גמור.

גם בענין טענות הקיפוח – האישה באמצעות עו”ד משה בן שימול טענה שהסכום של 200,000 ש”ח היוון מדור היה פיקציה, כי לבעל לא היה 200,000 ש”ח לתת מלכתחילה. גם כאן שאול שוחט הזהיר את ארז שני שהיה עליו לתת לבעל להגיש כתב הגנה ולהתייחס לטענה שה 200,000 ש”ח הם פיקציה.

“חששו הכן והאמיתי של בית המשפט קמא כי הקטין עלול להיות מקופח בהותרת סכום המזונות על כנו היה יכול לבוא אל פתרונו בפסיקת מזונות זמניים לקטין, בשיעור שנפסק או בכל שיעור אחר,  ומתן אפשרות למבקש להגיש כתב הגנה , תוך חיובו בהוצאות הנובעות מהתנהלותו הרשלנית.

בחירת בית המשפט קמא למצות את הדין עם המבקש וליתן פסק דין במקום, במסגרת קדם המשפט הראשון בהליך, הייתה לא מידתית. מסקנה זו מתחדדת נוכח רוח הדברים שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון”.

למזלו של האב סחטנות האם נעצרה אצל שאול שוחט.