שופטות ביהמ"ש מחוזי ב"ש יעל רז-לוי ורויטל כץ-יפה: עו"ס בלה גולדנברג שזייפה מסמכי יהדות לא תורשע ע"פ 48671-08-15 בלה גולדנברג נ' מדינת ישראל

לפנינו ערעור של עו"ס בלה גולדנברג על גזר דין מבית משפט השלום ב"ש, השופט סולקין הרשיע עו"ס שעבדה כקונסולית במולדובה וזייפה תעודת יהדות כדי שגויה תוכל לעלות לארץ לפי חוק השבות. בית המשפט השלום הרשיע. בית המשפט המחוזי החליט לבטל את ההרשעה ולהטיל רק עבודות שירות משתי סיבות: הראשונה היא שמדובר באישה ונשים הרי מסכנות ולא מבצעות פשעים אלא אם כן גבר כופה עליהן לבצע את הפשע. הסיבה השנייה היא שמדובר בעובדת סוציאלית, ואלו בעיני השופטים מבצעות "עבודת קודש", לכן בעיני החוק העובדות הסוציאליות הן מלאכיות השרת, ויש לסלוח להן ולתת להן לעשות מה שבא להן. במילים אחרות: העובדות הסוציאליות הן מעל לחוק. כך קבעו שתי השופטות בתיק: יעל רז לוי ורויטל יפה כץ. השופט יואל עדן הסתייג וקבע שיש להרשיע.

המערערת בלה גולדנברג שימשה שליחה של "נתיב" גוף הפועל מטעם המדינה – במדינות חבר העמים כדי לעודד את זיקת היהודים באותן מדינות ליהדות ולישראל ואחראי בין היתר על נושא של זכאות לעלייה ארצה והנפקת אשרות. המערערת עו"ס בלה גולדנברג תפקדה כאחראית וכקונסול לענייני עליה בעיר קישינב במדינת מולדביה. חברה שלה הנאשמת הגישה בקשות לעלות ארצה בהתאם לחוק השבות וסורבה, ואז פעלה המערערת לשינוי המסמך הנוגע לאישור זה אשר אליו הייתה לה גישה מתוקף תפקידה. המערערת השמיטה מאותו מסמך פרטים מסוימים וזאת בסיוע מזכירתה, לה הורתה לבצע את אותו שינוי במסמך. השינוי התבטא בכך שנמחקה מתעודת הלידה של סבה של הנאשמת האחרת, הערה באשר למועד הכרת האבהות על ידי הסב היהודי, באופן שאפשר מתן אשרת עליה לנאשמת 2 וזו עלתה ארצה עם בן זוגה. בכך עשתה המערערת מעשה של זיוף בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים.

הנה הנימוקים של יעל רז לוי המראים שנוצרו במדינה 3 מערכות דינים: אחת לגברים, אחת לנשים, ואחת לעובדי ציבור. כאן בלה גולדנברג נהית מהנחה כפולה: גם אישה וגם עו"ס. לכן לא מרשיעים אותה.

"הותרת ההרשעה של עו"ס בלה גולדנברג על כנה עלולה לגרום לעו"ס בלה גולדנברג נזק כבד בכך שלא תוכל לעסוק במקצוע אותו למדה ורכשה אף באופן מעשי במשך מספר שנים, כאשר למעשה ההרשעה תשלול ממנה את עיסוקה. ודוק, את הלימודים וההכשרה האמורה, החלה המערערת לאחר ביצוע העבירות כאן, אך טרם הגשת כתב האישום שהוגש בחלוף 4 שנים כמעט מעת ביצוע – העבירות. חלוף הזמן בעניין זה, הן עד למועד הגשת כתב האישום והן לאחריו – בסך הכל כשמונה שנים, יש לו משקל מוגבר בענייננו. שכן בו במהלך אותן שנים בהן המערערת למדה ורכשה מקצוע, עדיין לא הוגש כתב האישום בעניינה , ואילו כעת בגין הרשעתה, לא תוכל למעשה לעסוק באותו מקצוע. אציין כי יכול שאם כתב האישום היה מוגש בסמוך למועד ביצוע העבירות, הייתה המערערת עו"ס בלה גולדנברג מכלכלת את צעדיה באופן אחר.

במצב דברים זה, התוצאה של הותרת הרשעת המערערת עו"ס בלה גולדנברג על כנה קשה שבעתיים. – הרשעת המערערת תגרום לנזק בכל מהלך חייה העתידי של המערערת; יש בה כדי לפגוע באפשרויות תעסוקתה, לא רק מבחינת קושי להשתלב במקומות עבודה".

נו, האם האזרח הפשוט היה נהנה מהנחת סלב שהעו"ס זוכה לה?

ע"פ (באר-שבע) 48671-08-15

בלה גולדנברג

ע"י ב"כ עו"ד גוסטבו גרפונקל

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד ברסאנו

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

[16.03.2016]

כבוד ס השופטת ר. יפה- כץ, אב"ד. הנשיא

כבוד השופטת י. רז-לוי

כבוד השופט י. עדן

פסק דין

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר. סולקין) בת.פ 21775-09-12

השופטת י. רז לוי

המערערת הורשעה בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור בניגוד לסעיף 421 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "החוק"); שימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיף 420 לחוק בנסיבות סעיף 418 ומרמה והפרת אמונים בניגוד לסעיף 284 לחוק. על המערערת נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל אשר בהמשך נקבע כי ירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר מותנה, וכן קנס בסך 10,000₪.

ההליך בבית המשפט קמא

1. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת במסגרת הסדר טיעון, המערערת שימשה בשנת 2008 כשליחה של "נתיב" – גוף הפועל מטעם המדינה במדינות חבר העמים כדי לעודד את זיקת היהודים באותן מדינות ליהדות ולישראל ואחראי בין היתר על נושא של זכאות לעלייה ארצה והנפקת אשרות. המערערת תפקדה כאחראית וכקונסול לענייני עליה בעיר קישינב במדינת מולדביה. הנאשמת 2 בכתב האישום בו הואשמה המערערת (אשר אף דינה נגזר יחד עם המערערת), הייתה אזרחית ותושבת מולדביה אשר שימשה כרכזת מועדון נוער במרכז לתרבות ישראל בעיר, שהיה תחת אחריות המערערת, וכך נוצרו ביניהם קשרי ידידות. לאחר שנאשמת 2 הגישה בקשות לעלות ארצה בהתאם לחוק השבות …