בנצי סאו מפקד מחוז ת"א לשעבר בראיון ראשון לאחר הורדת המדים: בעולם הפשע של מדינת ישראל המוטיבטור הגדול ביותר הוא הכסף
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-4um
שבתרבות בוקר של אקטואליה, באדיבות: אודיטוריום העירוני, רח’ הדדי 6 בת-ים
החיים באזרחות הם הסתגלות ולמידה. 38 שנים הייתי מתוכנת לקום בבוקר עם משקל מאוד גדול של אחריות, ללכת לישון דואג. צריך להסתגל למציאות הזו. אחריות מצומצמת. יש דאגות, דאגות אחרות. לומדים את זה. הייתה לי זכות לפקד על מחוז תל-אביב ולשרת את הציבור המכובד הזה. אנחנו חיים עם הנחת עבודה שאומרת שיש פער גדול מאוד בין הביצועים של המשטרה לבין איך שהביצועים האלה נתפסים או מוערכים על ידי הציבור.
הנחת העבודה שלנו אומרת את הדברים הבאים: בכל חברה ביקום, יש פשיעה ויש עבריינות. השאלה מה רמת הפשיעה הנסבלת ועד כמה היא מערערת את תחושת הביטחון של הציבור או משנה את סדר היום שלו. במציאות של מדינת ישראל, אני מדבר יותר קונקרטית על מחוז תל-אביב והעיר בת-ים, אני לא מכיר כאן אף אזרח ששינה את סדר היום שלו בגלל בעיה או קושי של תחושת ביטחון. כל אחד מאיתנו קם עם אותם התוכניות, הוא לא משנה את התוכניות לא היומיות, לא החודשיות וכך הלאה. אני חושב שרמת הפשיעה במדינת ישראל נסבלת. אדגיש ואומר עוד הפעם: רמת פשיעה נסבלת. אנחנו תמיד חותרים ושואפים לצמצם אותה ולהוריד אותה למינימום האפשרי. אני לא מכיר משטרה בעולם שמגיעה לאפס פשיעה, אני לא מכיר מדינה ושום חברה ביקום שהיא מקיימת אורח חיים עם אפס פשיעה. אנחנו שומרים על רמת פשיעה שהיא לא מערערת את הביטחון האישי ולא פוגעת באופן קיצוני משמעותי, באורח החיים.
המשטרה בקשב גדול עם מה שמטריד את הציבור והאזרחים.
אחד מהדברים הפחות נוחים לי, זה לדבר על סטטיסטיקה. למשטרה יש הישגים גדולים מאוד, שאנו משווים את עצמנו למשטרות אחרות בעולם, השגים גדולים מאוד בצמצום הפשיעה. עד לפשיעת הרכוש, התפרצות לדירה, גניבות רכב, התפרצות לבתי עסק, בעבירות הללו, משטרת ישראל בעשור האחרון יש הישגים בסדרי גודל יוצאים מן הכלל.
בעשור האחרון צמצמנו את כמות כלי הרכב שנגנבו במדינת ישראל ב- 10,000 כלי רכב בשנה. אין שום מדינה בעולם שיכולה להצביע על כזה הישג.
פשיעה זה עניין כלכלי. רוב העבריינים גם אם החליטו שהם רוצים להיות פושעים מתנהלים כך מתוך שיקולים כלכליים. לאמור: אם לא יהיו כאן ביקושים לאותם כלי רכב או לאותם חלפים שמגיעים ליהודה ושומרון לכאן, לא יגנבו כלי רכב.
בשנים האחרונות פיתחנו מודלים של שיטור שמטריד את הציבור. אנחנו מדברים לא רק על עבירות רכוש אלא גם איכות חיים. לאמור: עבירות מנוחה, הקמות רעש, בריונות. הנתונים בבת-ים טובים מאוד. זה קורה, כי יש שיתוף פעולה מצויין בין המשטרה לבין הרשות המקומית, לבין ראשי העיר בת-ים. במשטרה יש הפרדה. מפקד המחוז עובד עם ראש העיר, שמא שמעניין את מפקד המחוז, מפקד המרחב וראש העיר זה טובת האזרח. במשטרה יש גם יחידות אחרות. אם צריך לחקור חשד בעבירות הונאה, אז היחידות האלה עובדות. עבדתי עם לחיאני, וכשלחיאני היה בחקירה, עבדתי איתו כשיש לנו מטרה משותפת, ואני עבדתי אחר כך עם יוסי בכר, מי שהחליף אותו.
יש שיתוף פעולה מצוין בין המשטרה לבין השלטון המקומי לבין הרשות. יש מערכת חינוך טובה מאוד, שצמצמה בעיר בת-ים באחוזים ניכרים את הפשיעה. עשינו גם מהלך נוסף בשנתיים האחרונות, הקמנו גם שיטור עירוני: משטרה עם פקחים שהעיריה מממנת. אני מניח שהמונח שיטור עירוני, לא זר למי שיושב כאן. בשנתיים האחרונות בעיר בת-ים יש ירידה של למעלה מ- 32 אחוז בפשיעה וליתר דיוק בדקתי את זה אתמול בערב והנתונים האלה מדוייקים וממוחשבים.
משטרה היא גוף שיכול ומצליח להשפיע על איכות החיים של הציבור ואנחנו נמצאים בתהליך הזה.
תדמית המשטרה בעיני הציבור
אנחנו בני אדם ואנחנו מכירים את החברה הישראלית יותר טוב מכולם. אנחנו חלק מהחברה הישראלית. בחברה הישראלית זוכרים לך איפה נכשלת ולא יזכרו לך אף פעם איפה הצלחת. אנחנו חברה כזו וכנראה שזה טבע האנוש. לא יזכרו לך את ההרבה מאוד הצלחות, יזכרו לך את הכשלונות. לא יזכרו את זה שרוב העבריינים הבכירים בארגון הפשיעה במדינת ישראל נמצאים מאחורי סורג ובריח, חלקם להרבה מאוד שנים וחלקם כנראה גם לא יזכו לצאת לעולם לחופשי, ואז יש אירוע של רצח או פיצוץ או פיגוע. אנחנו גוף שמטפל במאות אלפי אירועים בחודש, ותמיד יזכרו את האירוע האחד שלא טיפלת טוב, וזה הופך להיות חזות הכל.
כל הפעילות המשטרתית חשופה לעיני כל. החוכמה והאחריות של ארגון, בעיקר של המפקדים שלו, זה לקחת את אותו אירוע, לתחקר אותו בצורה יסודית, להפיק את הלקחים ולא לחזור על הטעות בפעם השנייה. פני המשטרה כפני החברה. זה אומר שגם אם יש קלקולים בחברה הישראלית אסור שהקלקולים הללו יהיו בתוך שורות המשטרה. מה שקרה במשטרה, הוא כתוצאה מפעולות שפיקוד המשטרה בראשותו של המפכ”ל הקודם, החליט לבצע. יוחנן דנינו, בהחלטה אמיצה החליט להקים גוף במשטרת ישראל שיטפל בנושא וכשאתה מחליט לטפל אז אתה גם מוצא את הקלקולים והתקלות וכאן יש את המבחן השני: האם אתה עוצם עיניים? האם אתה קורץ? סופו של דבר, מדובר בחברים, מדובר בעמיתים לעבודה, מדובר באנשים שצברת איתם הרבה מאוד חוויות ומדובר בכך שאתה משרת בארגון שבעקבות חשיפה או טיפול כזה, אתה גם סופג חבטות. אנחנו לא מזוכיסטים ואף אחד מאיתנו לא אוהב לספוג חבטות, אבל נשארנו נאמנים לאמת שלנו. בתוך העניין הזה, לצד הביקורת המוצדקת והראויה והנכונה של הציבור הישראלי על מה שקרה במשטרה, צריך להביע הערכה למשטרה ולפיקוד המשטרה. אני לא חושב שיש גוף או ארגון במדינת ישראל שטיפל באומץ וחיטט לעומק בבעיה שכל מי שיושב באולם הזה מכיר אותה. הבעיה הזו קיימת בין עובדי הבנקים, הבעיה הזו קיימת במוסדות רפואיים, הבעיה הזו קיימת בכל עסק. הבעיה הזו קיימת בכל מקום שיש סמכות ויש כאלה שכפופים לסמכות.
חוויתי את התהליך הזה, הייתי בתוכו, השינוי הזה קורה בתוך המשטרה מהר מאוד.
פשיעה חמורה
כל עבריין שבחר בדרך חיים זו, חי בסכנה מתמדת. מה שמטריד אותי יותר שאם חלק מהעבריינים הללו והיתה תקופה כזו וזה קורה גם היום, העבריינים הללו הופכים לסוג של סלב וזה צריך להטריד אותנו. מי שבוחר בדרך חיים כזו, צריך להבין שחייו בסכנה. הסטטיסטיקה שככל שמגיעים יותר גבוה, כנראה שמסיימים את החיים בגילאים יותר מוקדמים או שמבלים חלק גדול מהחיים מאחורי סורג ובריח.
היתה תקופה מסוימת שהעיר בת-ים היתה מקום מפגש של עבריינים שהגיעו מהדרום, עבריינים מיפו באו לבת-ים ועבריינים משכונת התקווה באו לבת-ים וכך הלאה. כמפקד מחוז ת”א, אני לא אזכיר את שמם, כי אני לא מוכן להפוך אותם לסלב, אלה שהסתובבו פה בבת-ים עם שומרים, נמצאים היום בכלא. מי שפגש אותם בקניון בבת-ים או בטיילת בבת-ים או בג’יפים במדרכות, לא רואה אותם לא עם הג’יפים במדרכות ולא בבתי קפה ולא בקניון. הם נמצאים בכלא.
בעולם הפשע של מדינת ישראל המוטיבטור הגדול ביותר הוא הכסף. יש הרבה מאוד כסף בקרב עבריינים. כששוחחתי באחת השיחות שלי עם ראש הממשלה, אמרתי לו שהצלחה של משטרת ישראל בארגון פשיעה תהיה בסיוע משרד האוצר. רגולציה ורגולטורים למשרד האוצר. המשטרה בעיני יכולה להיות גורם שמחזיר כסף לקופת המדינה. חלק גדול מהכסף, מיליארדים מסתובבים בעולם הפשע. צ’יינגים. יש כאן מספר בריות שאני לא אזכיר את שמם. נדמה לי שכולם מכירים אותם, הם היו בכותרות עם חלק מהקבלנים וקבוצות הבנייה בשבועות האחרונים, הם הפכו להיות הבנקאים הכי גדולים במדינת ישראל. יש להם רגולציה? הרגולטור של הבנקים שנכנס לתוך הוורידים והעורקים של כל הבנקים ובודק, הוא בודק את הצ’יינג’?
רוב האנשים הם שומרי חוק אבל כשמדברים על שוק אפור. מה זה שוק אפור? זה בנק. לעיתים של איש אחד. אין עליו פיקוח, אין עליו שליטה. שי שירזי (ז”ל) שנרצח שבוע שעבר, אני שמעתי את העורך דין שלו. בחור בן 25 שריצה 5 שנות מאסר בכלא, הוא אמר שהוא יצא מהכלא הוא בנה אורח חיים נורמטיבי, הוא הפך לאיש עסקים. הוא אמר שהוא עוסק בצ’יינג’ים ובהלוואות. אתם מבינים שאותו אדם, הוא בנקאי.
לכן אני אומר, שמדינת ישראל צריכה להילחם בפשיעה לא רק באמצעות המשטרה, אלא באמצעות שילוב זרועות עם שאר הגופים, ואגב זה קורה. בשנתיים האחרונות יש ועדה שיושבים בה נציגי הפרקליטות והאוצר. לשמחתי, האוצר הקים יחידות כמו יחידת יהלום ויחידת הרשות להלבנת הון. הפשיעה הכי גדולה, 512, שטיפלה בארגוני הפשע ההצלחה היא תודות לשילוב זרועות של משטרת ישראל, של הפרקליטות והרשות להלבנת הון, כי אנחנו פשוט תפסנו את כל הרכוש של ארגוני הפשיעה עליו.
משטרת ישראל היא המשטרה אולי היחידה בעולם, אם לא היחידה בעולם, שיש לה אחריות לא רק להילחם בפשיעה אלא גם אחריות לבטחון פנים. בנושא בטחון פנים המשטרה מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. החל מהאינתיפאדה הראשונה וגל האניתיפאדה השנייה, אירועי הטרור הרצחניים שהיו במרכזים, באוטובוסים, כולנו זוכרים וכמובן גל הטרור האחרון. אז קודם כל, יש מגמה טובה מאוד לשינוי המציאות, והשינוי הזה הוא תולדה של הבנה נכונה של גל הטרור האחרון שנכפה עלינו, משום שהיה שונה לחלוטין. זה מחזיר אותי לפייסבוק. המשטרה קיבלה הרבה מאוד החלטות. הבנו שאחד מהכלים הטובים והאפקטיביים להילחם בגל הטרור, זה לעקוב אחר השיח ברשתות החברתיות וגם לבלום את ההתלהמות וההסתה בתוך הרשתות החברתיות. אם יש גורמים שהשפיע באופן משמעותי, אלה הם החלטות שלצורך העניין אני יגדיר אותם אנטי דמוקרטיות.
חברה דמוקרטית שרוצה לקדש את ערך חופש הביטוי, לא נוכחת ברשתות החברתיות. לא מאפשרת לגופי השיטור והפיקוח להיות נוכח ברשתות החברתיות. בפירוש אישרו לנו, וטיפלנו בזה בצורה נכונה. אני חושב שזה היה גורם אחד שסייע לנו. הגורם השני הוא הגבורה של הצעירים. הייתה לי זכות לפקד ולהוביל עשרות שוטרים ומתנדבים במשך חצי שנה, כמפקד המשטרה. זו זכות וזה לא מובן מאליו לפגוש פעם אחר פעם עד כמה האנשים האלה מוכנים למסור את חייהם כדי להגן על אזרחים. החל מהצעירות בני ה- 18-19 שלצורך העניין אין להם אחריות גדולה מלבד אחריות על חייהם הם. פעם אחר פעם הוכיחו את עצמם בסיטואציות של אחריות גדולה מאוד וברורה ושמירה על טוהר הנשק, שלא פחות חשוב בעיני לבין שוטרים, וזה היחוד של משטרת ישראל. היו הרבה שוטרים בחזית המגע עם הטרוריסטים, עם המחבלים, שהם כבר בני 30 ו- 40, שיש להם אחריות גדולה. הם השאירו בבית אישה עם ילדים. לחלקנו יש אחריות גם על ההורים, הם גילו גילויים של גבורה, של מסירות נפש. כולנו, כל הציבור במדינת ישראל, צריך להיות גאים בשוטרים הללו, גאים בחיילים הללו. אני פחות מייצג את החיילים, אני מייצג את השוטרים. בהרבה מאוד הזדמנויות אני אמרתי שעם ישראל במדינת ישראל צריכים להיות גאים ובעיקר להעריך את המשטרה.
זו משטרה שהיא מאוד מאוד אחראית לחיי הציבור שהיא מופקדת עליו.
