השופטת מירית פולוס חותמת על צווים להסרת תוכן מהאינטרט בהליכים ללא משיבים תמ"ש 500-03-16

הפעם נחשוף בפניכם כיצד מערכת המשפט מעלימה כתבות מהאינטרנט ומסתירה מידע מהציבור. כתבה זו חשובה לכל מי שדוגל בחופש הביטוי כערך עליון, חופש העיתונות, החופש להעביר ביקורת על המשטר והממשלה, וכמובן על רשויות השפיטה בישראל.

אם למשל חשבתם, או שלימדו אתכם שבבית משפט ישראלי צריך שיהיו שני צדדים בתיק, ושופט פוסק במחלוקת שבין שני הצדדים, מסתבר שזה בכלל לא נכון, ושעבדו עליכם בעיניים. לראיה השופטת מירית פולוס. בכתבה זו נוכיח שמירית פולוס היא מריונטת חונטה.

בתיק 500-03-16 שמתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה ראשל"צ, היועץ המשפטי לממשלה פתח הליך ללא צד שני, ללא נתבע, ללא משיב, וביקש מהשופטת במעמד צד אחד להוריד כתבה מהאינטרנט כי מישהו במשרדי הפרקליטות ביחידה שהקים חיים ויסמונסקי, חושב שהכתבה לא ראויה לפרסום. אז פשוט הולכים לשופטת כלשהו, ותמיד עדיף שהיא תהיה חדשה, טרייה בשיפוט, או אחת שהיא סתם משת"פית של המשטר, או שמבקשים ממנה  לשלם בחזרה את התמורה בעד המינוי שלה לשיפוט. במקרה זה הלכו אל השופטת מירית פולוס (אין תמונה שלה. עדיין) אשר רק מונתה לשיפוט בבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ ב- 18.6.2014, לפני שנתיים (שימו לב שלא הלכו אל הנשיאה רבקה מקייס בראשל"צ).

זה מה שקרה: מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה בתל אביב בראשות עו"ד חיים ויסמונסקי פונה לשופטת על פי בחירתה, מגישים הליך בדלתיים סגורות, תיק 500-03-13 וטוענים שבית המשפט מתבקש להורות על הסרת תוכן פוגעני מהמרשתת, לרבות הסרת תוצאות חיפוש במנועי החיפוש "וזאת כדי להגן על הקטינים מפרסומים באופן שיפגע בטובתם". כדי שההליך ייראה "אדברסרי" רושמים את גוגל בתור משיבה פורמלית, כאילו שגוגל יכולה להחליט מה היא טובת הילדים, וכאילו שיש לגוגל סיבה לבזבז מזמנה להגיע לבית משפט ולהגן על חופש הביטוי והפרסומים.

שימו לב שהתיק נפתח ביום הראשון של חודש מרץ 01.03.2016 וכבר למחרת יש החלטה ב- 2.3.2016. אף אחד לא מקבל הזמנה לדין. ה"בקשה" מוגשת ללא כתב תביעה. כידוע אין בקשות בבית משפט לענייני משפחה. ניתן להגיש רק תביעות ובתוך התביעות מגישים בקשות. לשופטת בכלל לא אכפת שאף אחד לא מקבל זכות לענות לטענות, ומיד השופטת הוציאה החלטה בזו הלשון, יום לאחר פתיחת ההליך:

"לאחר עיון בבקשה זו ובתגובה שהוגשה היום, בשים לב לכך שלא ניתן בהתאם לתגובה לצרף את מפרסם הכתבה המתפרסמת בשם בדוי, וכן בשים לב לכך שהצוו מופנה כלפי כולי עלמא, אך לאתר הנוכחי בו מתפרסמים הדברים, מאחר והשתכנעתי כי פרסום תמונות של הקטינים בצירוף תוכן פוגעני, יש משום פגיעה בטובתם… מצאתי לקבל את הבקשה וליתן צו כמבוקש, הכתבה הכוללת תמונות של הקטינים או כל כתבה הכוללת פרט מזהה כלשהו יוסרו מכל אתר.  ניתן להגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט".

עוד כותבת השופטת מירית פולוס "מאחר וצו זה ניתן למעשה במעמד צד אחד, ככל ותוגש בקשה על ידי מי מהמפרסמים,  יקבע התיק לדיוון.  התיק ייסגר".

השאלה הראשונה היא איך ניתן הצו "למעשה במעמד צד אחד" אם בתחילת ההחלטה כותבת השופטת שמישהו הגיש תגובה (כנראה גוגל)? בעמוד השני רואים שהמשיבים הם "משיבים פורמליים" – כלומר משיבים ללא קשר להליך. אין משיבים אמיתיים. יוצא שכל התרגיל הזה הוא תעלול במעמד צד אחד. תוך יום השופטת "סוגרת את התיק" כשהיא נותנת למחלקת הסייבר את כל מבוקשה, ועושה הצגה כאילו אם מישהו "מהמפרסמים" יגיש בקשה, ייקבע התיק לדיון. אבל איך בדיוק יידע המפרסם שיש תיק פתוח, ויש לו הזדמנות לבקש אצל מירית פולוס לקביעת דיון, אם התיק מצוי בבית משפט בדלתיים סגורות, ואין כל הודעה לציבור שהתנהל הליך, וגם אם מישהו יחפש את פרטי התיק, במרכז המידע לא יגידו לו, כי פשוט אי אפשר לחפש את זה בלי תעודות זהות של המשיבים, שאינם נקובים בהליך?

מדוע בכלל מתערבת פרקליטות המדינה מחלקת הסייבר "לטובתו של קטין" כשיש לקטין אפוטרופסים וזה תפקידם לדאוג לטובתו של הקטין? מישהו הפך את פרקליטות המדינה לאפוטרופסים במשותף עם ההורים על הקטינים? חיים ויסמונסקי הוא עכשיו האבא של כל ילדי ישראל במרשתת הפוגענית?

להערכתנו, התעלול הזה מתרחש יום יום בבתי המשפט, ושופטים חותמים על בקשות (בושות) כאלו כחותמת גומי. אף אחד לא יודע מזה. אין כל ביקורת או בדיקה של תקינות ההליכים הללו, והשופטים כחותמת גומי, עושים מה שהמדינה מבקשת מהם. פעם דיברו על עצמאות שיקול הדעת של השופטים. מישהו פה ראה "עצמאות" של השופטת מירית פולוס?  מדובר בשופטת מריונטה של החונטה. ואם המריונטה עושה זאת בתיק של קטינים, מה קורה בתחום הפוליטי? מה קורה עם כתבות אנטי ישראליות, או פרו-פלסטיניות? מה קורה עם סתם ביקורת על מעשים של עובדי ציבור מושחתים, אשר מושתקים כי מישהו החליט שהציבור לא צריך לדעת?

כאשר עו"ד חיים ויסמונסקי קיבל על עצמו להקים את מחלקת הסייבר הוא שחרר לציבור את ההודעה היחצנית הבאה: "בפרקליטות המדינה החלו בתהליך הקמה של מחלקת סייבר, בראשותו של עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי. "היחידה תענה לאתגרים הייחודיים הכרוכים בפשיעה במרחב הסייבר, אשר נמצאת במגמת עלייה מתמדת, הן מבחינת היקפה והן מבחינת איכותה", אומרים בפרקליטות. המחלקה תעסוק בנושאי משפט וטכנולוגיה – סייבר וסיגינט, והיא תשמש כגורם המטה האחראי מטעם הפרקליטות לנושאי פשיעה וטרור באינטרנט וראיות דיגיטליות, והן כיחידה המנהלת תיקים פליליים משמעותיים בתחום הסייבר.  בנוסף, עוסקת המחלקה החדשה בתחום המתפתח של התמודדות עם פרסומים פוגעים ברשת, הן פרסומי הסתה לאלימות, הן פרסומים גזעניים ואנטישמיים, והן פרסומי לשון הרע קיצוניים כלפי עובדי ציבור, ועוד. בפרקליטות ביקשו לחדד כי היחידה שכרגע נמצאת בשלבי הקמה, לא מיועדת להגיש כתבי אישום בעצמה, אלא להוות מוקד ידע בסייבר עבור המחוזות השונים של הפרקליטות וכן עבור גורמים אחרים בפרקליטות שיצטרכו לטפל באירועי סייבר. כמו כן, היחידה תגבש את עמדת הפרליקטות בנושאי סייבר כאשר תתבקש לכך. הקמת היחידה היא יוזמה שהונבטה בתוך הפרליקטות, ואין מדובר בהוראה שהגיעה מגוף חיצוני".

עינינו רואות שחיים ויסמונסקי משקר למדינה ולאזרחיה. סיפר שהיחידה לא אמורה להגיש כתבי אישום, ושהיא תהיה מוקד ידע. אבל למעשה היחידה עוסק בצנזורת אינטרנט, ואף יוזמת הליכים עם משיבים פורמליים-פיקטיבים כדי להשתלט על מרחב חופש הביטוי באינטרנט. כמו כן נראה שהיחידה הזו הוקמה ע"י ויסמונסקי שסתם חיפש לעצמו נישה, ולא על בסיס תהליכים מובנים על פי חוק. הרי הפרקליטים התנגדו להקמת נציבות התלונות עליהם בראשות הילה גרסטל באותה טענה, שזו הייתה יוזמה פנימית ביועמ"ש, ללא חקיקה וללא תהליכי הקמה חוקיים.

להיכרות עם הפוטין של הפרקליטות חיים ויסמונסקי.

באתר אחר נכתב עליו "הכירו את חיים ויסמונסקי מצאצאיו של רודולף הס. אחד הנאלחים בפרקליטי המדינה. הוא זה שמתכנן לבטל את כל זכויות החשודים בדיני עונשין, למחוק כליל את כל ההגנות מפני חקירות בעינויים, זכות השתיקה, הזכות לפרטיות, הזכות להתייעץ עם עו"ד. הוא אפילו מתכוון ליזום שהמשטרה תוכל להיכנס לכל אחד הביתה, בחשאי, ולהעתיק את כל ההארד דרייב מהמחשב, בלי להודיע לאזרח. למה ההורים שלו קראו לו ויסמונסקי? היו צריכים לקרוא לו "חיים סובייצקי".