אטנט תחליף לריטלין תרופה פסיכיאטרית הניתנת לסובלים מבעיות קשב וריכוז ADHD
נצחיה יעקב, ישראל היום, http://www.israelhayom.co.il/article/389431
להיות קשובים להפרעה
עשרות אלפי ילדים בישראל מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז • השנה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה בתחום – אטנט, וגם לגביה הדעות חלוקות
בינואר השנה הצטרפו לסל שירותי הבריאות 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מתוך כ־700 הבקשות שהגיעו אל שולחן הדיונים של חברי ועדת הסל, בשווי כולל של 2.5 מיליארד שקלים. אחת הבשורות היא כניסתה לסל של אטנט, המיועדת ל־ ADHD (או בשפה הפופולרית, בעיות קשב וריכוז) שאינם מגיבים טוב לתרופות ממשפחת המתילפנידאט, דוגמת ריטלין וקונצרטה, ועד כה לא ניתן להם מימון. לפי ההערכות של הוועדה, כ־16 אלף ילדים בשנה מקבלים אטנט, במרשם נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים.
התרופה נכנסה לסל על רקע הקולות המושמעים בשנים האחרונות נגד השימוש בריטלין על כל נגזרותיו. בין המתנגדים אפשר למצוא מומחים בעלי רקורד של עשרות שנות מחקר, הטוענים חד־משמעית כי “הפרעת קשב היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת”, ולפיכך היא צריכה להימחק מה־DSM – המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות.
מי שאחראי לציטוט הוא לא אחר מאשר האב המדעי של הפרעת הקשב והריכוז, ליאון אייזנברג, שצבר הון רב ממחקריו במהלך ארבעה עשורים. את הציטוט המטלטל הוא אמר בראיון האחרון שנתן לפני פטירתו ב־2009. מאז, הסערה הגדולה סביב השאלה היכן עובר הגבול בין התנהגות ילדים נורמלית לבין ADHD ממשיכה להעסיק את המומחים בתחום והורים רבים. במקביל ממשיכים לראות אור מאמרים וספרים בנושא אבחון שגוי של ההפרעה.
נכון להיום מדובר בעשרות אלפי ילדים שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב, המהווים כ־4 אחוזים מכלל ילדי ישראל”, אומרת ד”ר תמר שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים שבפתח תקווה, והיא מודה: “יכול להיות שבגלל יעילותן של התרופות הללו, המטפלות בהרבה סימפטומים – יש רופאים שנותנים אותן שלא לצורך”.
על האטנט עצמה היא מוסיפה כי “יש תופעות לוואי, כמו שינויים במצבי הרוח וירידה בתיאבון“.
תרופות הן רעל
בעמדה שונה לחלוטין מחזיק אילן סלומון, רוקח, מטפל ויועץ תרופתי, שבמשך שמונה שנים ניהל שלושה סניפי סופר פארם, בטרם עזב בשנת 2000 והתגייס ל”מאבק בסימום ילדים”. “האסכולה הפופולרית כיום היא לתת את פצצת האטום לילד, אבל לא את הכדורגל. הייתי רוצה שהאזהרות בעלון התרופה על תופעות הלוואי החמורות, כמו התקף פסיכוטי, יהיו בולטות כמו הסרטן המובלט באזהרה על קופסת הסיגריות. רק כך יש סיכוי שאנשים יחשבו פעמיים. למה? כי מדובר בילדים ובסם מסוכן”.
אז מה התחליף?
“הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. אני נותן ויטמינים, תוספי תזונה, ומסייע להורים ללמד את המורים כיצד לטפל בבעיות בצורה חינוכית. לפעמים צריך להתעלם ולא לעשות סקנדל מהתנהגויות חריגות, וגם לחזק את הילד בהתנהגויות חיוביות במקום לתת לו תוויות. אני בעד לתת את הדברים במדרג הנכון, במינון המתאים, כי בסופו של דבר, תרופות הן גם רעל”.
![יהודה קורן](http://shemtov1.com/wp-content/uploads/2016/06/יהודה-קורן.jpg)
להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך
גם יהודה קורן מדווח על תלונות דומות הנערמות על שולחנו במשרדי עמותת מגן לזכויות אנוש. הוא מנסה לגייס את משרד החינוך וקורא להם לפעול מהר להפחתת כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, ש”מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים”.
לדברי קורן, “עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, גם במינונים הרגילים שלה, ועלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה ולשלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות”. לנוכח בעיות אלה ונוספות שעלולות להיווצר מנטילת התרופה, מדגיש קורן כי “על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחיה מקצועית לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים גבוליים ואינם חמורים מאוד”. ובאשר למערכת החינוך הוא אומר כי עליה “לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך”.
פריצת דרך בהגנה על ילדים
חוק חדש וראשון מסוגו שנכנס לתוקפו ב־2015 בניו מקסיקו, ארה”ב, מהווה פריצת דרך בהגנה על ילדים מפני צריכה כפויה של תרופות פסיכיאטריות, בשלוש דרכים: איסור על ביצוע אבחון בין כותלי בית הספר ללא הסכמה בכתב מההורים; מניעה מבית הספר מלנקוט כל פעולה נגד הורים שאינם מעוניינים לתת תרופה פסיכיאטרית לילדם; ואיסור על שירותי הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו בגלל סירובם לתת לילד תרופה פסיכיאטרית.
בהקשר זה מדגיש קורן כי “חוק דומה חייב לעבור גם בישראל. בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית כריטלין, ולעיתים קרובות מדי אף פונים לרווחה, וכך הורים נשארים עם אחת משתי ברירות – לאבד את החזקה על הילד או לתת לו תרופה פסיכיאטרית. מצב זה חייב להשתנות”.