נשים בעולם העסקים 12: גליה מאור הלבינה מיליארדי דולרים עליהם גזרה בונוסים וגרמה לבנק לאומי לשלם 3 מיליארד ש”ח קנסות ולא תועמד לדין
גליה מאור, עוד אישה שהתברגה לה בצמרת עולם הבנקאות, היללו לה שבחים, וכיום מצטיירת כנוכלת עלובה שרימתה את כל מי שחשב שהיא מטאור נשי בשמי הבנקאות הגברית. מישהו הזניק את גליה מאור לצמרת בנק לאומי (בזמנו). חשבו שיש לה את הכישורים הראויים לנהל בנק. אבל מסתבר שאת דרכה לצמרת סללה בזכות העלמות מס של מיליארדי דולרים בזמן שהייתה מנכ”ל בנק לאומי בניו יורק בשנים 2002-2010. בישראל קיבלו דיווחים מגליה מאור שהמאזנים מזנקים והבנק מרוויח בניו יורק. היא קיבלה מאות מיליוני שקלים בבונוסים. במציאות, הלקוחות בניו יורק הגיעו אליה לא בגלל שהיא הציעה להם בנקאות ישרה ומקצועית, אלא דווקא בגלל שהיא הציעה ללקוחות בניו יורק להלבין כספים – כלומר בנקאות נכלולית ומושחתת. פרשת העלמות המס בלאומי: האם תיפתח חקירה פלילית נגד גליה מאור ובכירים, האם ייקוב הדין את בנק לאומי?.
למה לא מעמידים את גליה מאור לדין? למי היא שילמה שוחד בפרקליטות כדי שלא תיכנס לכלא?
כל שקל שגליה מאור קיבלה עבור בונוסים בגין מעשי העבריינות שלה הוא מעשה גניבה מהבנק ומהלקוחות. גליה מאור היא גנבת ומאחזת עיניים שמקומה בנוה תרצה. לא ברור מדוע לא כופים עליה להחזיר את כל המשכורות שלה מהיום הראשון. אבל נו, יש לה פטרונית שמגבה אותה, המחליפה שלה הפוסעת בדרכה: רקפת רוסק עמינח.
בישראל כמובן ניסו לטייח את כל הפרשה, והיא עוד זכתה לבונוסים אדירים, וכולם היללו אותה כאשת בנקאות מוכשרת. אבל המפקח על הבנקים בניו יורק והתובע המחוזי חקרו את הפרשה והטילו על הבנק קנסות עתק, שאת כולם משלם הציבור. ספיחים של החקירה האמריקאית מתנהלים כעת אצל השופט חלד כבוב בתל אביב. הוגשה תביעה נגזרת נגד הבנק בשם הלקוחות שצריכים לממן את השחיתות של גליה מאור, הנוכלת הראשית בעולם הבנקאות (ממש כמו אתי אלון, רק בקנה מידה אפילו גדול יותר). צחוק הגורל הוא שהביטוח אישר לגליה מאור כיסוי ביטוחי, כך שהיא לא צריכה לשלם אגורה, ושוב פעם הפרמיות של הביטוח יעלו, ושוב פעם הציבור משלם את מחיר העבריינות הפיננסית של אשת הברזל הבנקאי גליה מאור.
מדוע בכלל חברת הביטוח נתנה לנוכלת הזו כיסוי ביטוחי? כל אזרח רגיל שפונה לחברת הביטוח מנופף באלגנטיות, אבל היא, המיוחסת מקבלת כיסוי ביטוחי? על מה ולמה?
גליה מאור הודתה בהליכים בארה”ב שהיא סייעה ללקוחות להעלים מיליארדים של דולרים. הבנק שילם קנסות אדירים בארה”ב 1.8 מיליארד שקל פלוס חצי מיליארד דולר בהוצאות משפט. כיום בתביעה הנגזרת מתגבשת פשרה לפיה הביטוח ישלם 92 מיליון דולר, והמושחתת הנוכלת גליה מאור תחזיר רק 5 מיליון ש”ח מהבונוסים שקיבלה על מעשי הנוכלות? אם אין שחיתות יותר גדולה מזה, אנחנו לא יודעים איך אמורה להיראות שחיתות.
גליה מאור הגיבה: גליה מאור: מוכנה להחזיר לבנק כספים שקיבלתי – בתנאי שיופסקו ההליכים נגדי, פרשת העלמות המס בבנק לאומי: “המשפט יימשך 10 שנים”, פרשת העלמות המס: גליה מאור, רף ואיצקוביץ ישיבו 5.1 מיליון שקל לבנק לאומי
הנה כמה תגובות גולשים שליקטנו: “בקיצור, ימוססו את הכל, והנהנתנים שנהנו מבונוסי ענק על בסיס רמאות שעיוותה נתונים, ישארו עם הכסף לטובת הדורות הבאים. זה עובר את הרף המוסרי, אבל לא יביא מאור….”.
מישהו אחר כתב: “אתם מופתעים? שגליה מאור ריכזה אירגון פשע בן לאומי שרוקן את קופת האוצר האמרקאי? אני לא!!!! הכתובת של ארגון הפשע בהנהלת גליה מאור כתובה על הקיר מאז שנות השמונים. אז גליה הייתה המפקחת על הבנקים, ששיתפה פעולה עם קבוצת פשע ברמה לאומית ונתנה לבועת ניפוח המניות של הבנקים להעשיר את הקבוצה המקורבת. ניפוח מניות הבנקים הכניס את אוצר המדינה להוצאות דמיוניות של כפי הנראה עשרות מיליירדי שקלים. אז גליה לא הועמדה לדין…. כפרס על אחריותה לאסון מונתה לנהל את הבנק הלאומי הגדול. האם יש אח ורע למינוי מי שכשל, התרשל ואחראי למחדל לאומי גדול? כן ניתן לענות בנשימה אחת, שהנהלת מ’ החקלאות שנתנה לאגרקסקו, חב’ היצוא הלאומית ליפול בהשאירה את חקלאי ישראל בפני שוקת שבורה יצאה פטורה מכול אחריות אישית. יו”ר מועצת הצמחים, צבי אלון ממושב בילו, שהחזיקה כ-65 אחוז ממניות אגרקסקו ממשיך להיות מנכ”ל מועצת הצמחים. שר החקלאות דאז, שמחון הוא יו”ר ניר שיתופי ומחזיק במשרות ציבוריות. יוסי ישי המנכ”ל של מ’ החקלאות הוא מנכ”ל של משקי הנגב. לא ניתן שלא להוסיף לרשימת השערוריות את מנכ”ל מ’ הביטחון החדש שהוכרז ע”י וועדת חקירה כאחראי למחדל מלחמת לבנון השנייה. אז, כך מתנהלת מדינת ישראל… חומר למחשבה”.
ועוד: “שוב כבוב שופט “פרטי” ומושחת של עברייני צמרת מציג את משנתו במלים גבוהות וריקות מתוכן! כולם יודעים שהבנק להונאה ביצע את העבירות המיוחסות לצמרת השודדים בחסות החוק, ומטעמו ועוד… אלא שהאוצר מכין חקיקה בנושא כדי לחלץ את חברי “האליטה לפשע” מענישה!”.
ועוד: “מי בפרקליטות מקבל שוחד כדי לא להגיש כתב אישום נגד גליה מאור. הפרקליטות המושחתת כבר מזמן היתה צריכה להגיש כתב אישום נגד גליה מאור”.
ומי דואגת שגליה מאור לא תחזיר מכיסה את כל הבונוסים שקיבלה ותלך לכלא? רקפת רוסק עמינח, שיאנית השכר במערכת הבנקאית: מנכ”לית בנק לאומי
מאור החלה את דרכה בבנק ישראל בגיל 20 כסטודנטית. היא עבדה בבנק המרכזי במשך יותר משני עשורים, ובתפקידה האחרון היתה המפקחת על הבנקים בעת משבר ויסות מניות הבנקים ב־1983. בבנק ישראל הכירה מאור את מי שנחשבת למקורבת אליה ביותר, עו”ד דליה טל, שותפה במשרד קנטור אלחנני טל. את טל פגשה מאור שוב בהמשך כשהגיעה לבנק לאומי. טל היתה במשך שנים יועצת משפטית חיצונית לבנק לאומי וחברת דירקטוריון הבנק. קשר אחר של מאור מתקופתה בבנק לאומי הוא עם זאב אבלס, כיום יו”ר בנק איגוד ולשעבר המפקח על הבנקים.
בשנת 1991 עברה מאור לבנק לאומי, לתפקיד המשנה למנכ”ל, וכעבור ארבע שנים מונתה לתפקיד מנכ”לית הבנק. קשריה במשרד סומך חייקין, הנותן שירותים לבנק לאומי, הובילו אותה לבחור כעוזרת רואת חשבון צעירה שזה עתה התחילה לעבוד בפירמה היוקרתית – רקפת רוסק־עמינח. במשך השנים טיפחה אותה מאור במגוון תפקידים בבנק והכשירה אותה לתפקיד היורשת. מאז שפרשה הוזכר שמה של מאור בנוגע לכמה מינויים שלא יצאו אל הפועל. בין היתר הוזכרה כמועמדת לכהן כיו”ר תנובה, הצעה שקיבלה מזהבית כהן, מנכ”לית קרן אייפקס ושותפה בחברה. כיום מאור מכהנת כדירקטורית בחברות טבע ושטראוס.
פרטים נוספים מביא הכתב גור מגידו ב 28.6.2016
פרשת העלמות המס בבנק לאומי: “המשפט יימשך 10 שנים”
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691836,00.html
היום נערך דיון בנוגע לפשרה בתביעה הנגזרת נגד בכירי בנק לאומי בפרשת העלמות המס בארה”ב ■ נציג היועמ”ש: “אנו נעצרים באמירה חלקית. היינו רוצים להגיד יותר, אבל לא יכולים”
עד לפני כמה חודשים היה נדמה כי שאלת גובה הפיצוי הכספי שישלמו בכירי בנק לאומיופוליסת ביטוח האחריות המקצועית שלהם לבנק – תהיה בקרוב מאחורינו. הליך התביעה הנגזרת שהוגש כנגד נושאי המשרה בבנק ושורה ארוכה של נתבעים, לרבות משרדי רואי החשבון שלהם, הביא להקמת ועדה בלתי תלויה שהמליצה על הסדר פשרה, שלפיו חברת הביטוח שסיפקה את פוליסת האחריות המקצועית של נושאי המשרה תשלם 92 מיליון דולר, ושלושה מבכירי הבנק לשעבר – גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ – ישיבו מיליוני שקלים בודדים לבנק, מתוך בונוסים שקיבלו, ובכך ייגמר העניין.
ואולם עמדת היועץ המשפטי לממשלה שנמסרה באחרונה בתיק, המגלה הסתברות לא מבוטלת לגלישת הפרשה לפסים פליליים, טרפה במידת מה את הקלפים. אם לשפוט לפי הטון של השופט חאלד כבוב בדיון שהתקיים היום (ג’) בתיק בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נדמה כי התיק עשוי ללכת לכיוון של השהיה, אולי קצובה בזמן, עד להתבהרות התמונה, במסגרת בדיקת ההשלכות הפליליות של הפרשה בישראל.
פרשת העלמות המס של לקוחות לאומי ארצות-הברית החלה להיחקר לפני כ-6 שנים על-ידי הרשויות האמריקאיות. במסגרת הפרשה נחקר בנק לאומי בחשד כי סייע ללקוחותיו האמריקאים בהעלמת מס מהרשויות בארה”ב ב-2002-2010, שנים שבהן גליה מאור ניהלה את הבנק.
בשלהי 2014 הודה הבנק כי סייע ללקוחות בארה”ב להעלים מס במליארדי דולרים, ושילם קנסות לרשויות האמריקאיות וכן הוצאות משפט ב-500 מיליון דולר בקירוב. לאחר הפשרה הוגשו הבקשות לאישור התביעה הנגזרת נגד נושאי המשרה, שלא זו בלבד שהעלמת המס העצומה התרחשה “במשמרת שלהם”, הם אף נהנו מבונוסים שמנים על בסיס הרווחים שנוצרו לבנק, מפעילות שהבנק עצמו הודה כי היא פלילית.
“הרחבה של עילות התביעה”
בראש הוועדה הבלתי תלויה שמונתה בברכת בית המשפט עמד נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, השופט בדימוס אורי גורן. הרכב הוועדה כלל את שופטת המחוזי בירושלים בדימוס, אורית אפעל-גבאי; את ד”ר לאה פסרמן; ואת פרופ’ ידידיה שטרן וד”ר סאמר חאג’-יחיא, המכהנים גם כדירקטורים בבנק.
בחודש אוקטובר האחרון נמסר לדירקטוריון דוח הוועדה, שהמליץ על מתווה פשרה שעיקרה נוגע לכספים שהסכימו חברות הביטוח להעמיד בתמורה לסיום מוחלט של הפרשה. ביחס לבכירי הבנק, הוועדה הסיקה כי “קיימת אפשרות מסתברת שנושאי המשרה הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, וקיימת אפשרות מסתברת לקיומה של רשלנות בהתנהלותם של בעלי תפקידים אחרים בקבוצה”.
הוועדה ציינה בדוח כי חברות הביטוח מקבוצת לוידס, שסיפקו ביטוח אחריות מקצועית לנושאי המשרה בבנק לאומי, הודיעו לה על נכונותן לתרום סכום של 92 מיליון דולר לטובת “סילוק סופי ומוחלט של כל התביעות כלפי המבטחים”.
הוועדה המליצה גם כי בכירי לאומי – גליה מאור, המנכ”לית בתקופת הפרשה; איתן רף, ששימש יו”ר הדירקטוריון; וכן צבי איצקוביץ, ששימש מנהל החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית – ישיבו לבנק בונוסים בגובה מיליוני שקלים שקיבלו על בסיס תוצאות כספיות שהתברר שהיו גבוהות מן התוצאות האמיתיות של הבנק באותה תקופה, בהתחשב בקנסות שהוטלו על הבנק.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בשבוע שעבר באמצעות מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), עו”ד ליאב וינבאום, אינה מגלה הרבה, אך הטון שלה מעלה כי הצוות שהוקם בפרקליטות כדי לבחון את ההשלכות הפליליות של הפרשה בישראל, נחשף לפרטים על אודות אחריות אישית של נושאי המשרה, לרבות כאלה שאינם בין השלושה שנדרשו להשתתף אישית (אף כי בסכום זעום יחסית) בהשבת כספים לבנק, במסגרת הפשרה המוצעת. “קיים מידע העשוי לתמוך בהרחבה של עילות התביעה בהליך האזרחי או להעצים את עילות התביעה הקיימות. זהו שיקול קריטי בכל הקשור להסכם הפשרה”, נכתב בעמדה.
בפתח הדיון היום התווה השופט כבוב את מסגרת הדיון, ובמסגרת זו פיזר לא מעט רמזים על הסיכונים שנושאים הצדדים – בפרט הסיכון של נושאי המשרה, שנדמה שעשויים לצאת כמעט ללא-פגע מן הפשרה המוצעת.
“בהנתן העובדה שבית המשפט שוקל בהליך תביעה נגזרת בסופו של דבר את טובת החברה – טובת הבנק, אני מעמיד בפניכם את גידור הסיכונים”, אמר השופט כבוב. “הסיכונים של נושאי המשרה – הסיכון שלהם היא שהתביעה תאושר. הרי אין מחלוקת על הנזק שנגרם לבנק. אין גם מחלוקת בדבר העובדה שהבנק הודה בפני הרגולטור האמריקאי באחריות הפלילית. זה לא מחייב את נושאי המשרה במישור האישי, אבל יש להודאה משקל, ולא ניתן להתעלם ממנה. נושאי המשרה עומדים בפני סיכון עצום – תביעה של מאות מיליוני דולרים. בהסדר, הם מקבלים יתרון ענק מצד הבנק – התחייבות הבנק לממן את מלוא ההוצאות שלהם להתמודדות עם הליכים עתידיים”.
מבחינת חברות הביטוח, השופט הזכיר כי הסכום המרבי של פוליסת האחריות המקצועית הוא 250 מיליון דולר, סכום שעומד מול 92 מיליוני הדולרים שהסכימו המבטחים לתרום להסדר.
עוד הזכיר כבוב כי שורה ארוכה של נושאי משרה (לבד משלושת המפצים), וגם רואי החשבון של הבנק ממשרדי EY ו-KPMG, לא יפצו את הבנק כלל במסגרת הפשרה המוצעת. “כאן יש חיסרון שלא ניתן להתעלם ממנו מבחינת הבנק”, אמר השופט.
בהמשך הביע כבוב ביקורת על המידע החלקי שנמסר מטעם היועץ המשפטי, מידע שאינו מאפשר לבית המשפט להכריע בנושא הפשרה. לפיכך הציע השופט כי הצדדים ישקלו לדחות את הדיון באישור הפשרה למועד מאוחר יותר, עד שהיועץ ימציא המלצה “יותר קונקלוסיבית”.
על הכוונת: הטלוויזיה של מאור
בהמשך טענו הצדדים להליך בפני השופט. עו”ד רלי לשם, המייצג את בנק לאומי, טען כי הסיכוי לחלץ מן המבטחות מקבוצת לוידס יותר מכפי שסוכם בהסדר המוצע נמוך. “מבחינת הפוליסה ישנו חריץ קטן מאוד להיכנס דרכו – צריך להראות הפרת חובת אמונים, אבל בתום-לב – אחרת קיימת טענה שהפוליסה לא חלה”.
בשלב זה החל עו”ד לשם להסביר כי הסיכוי להיפרע מנושאי המשרה שאינם בעלי שליטה בבנק ואין להם את הסכומים הנתבעים, אינו גבוה. אז החל לתאר את הליכי ההוצאה לפועל שיידרש הבנק לנקוט נגד מנהליו לשעבר, באם תתקבל התביעה הנגזרת, ותתקבל תביעה נגדם בשם הבנק. “נמכור את דירתו של זה, נוציא את הטלוויזיה מביתו של זה, ומה ייצא לנו מכל זה?” אמר עו”ד לשם, משל נושאי המשרה מתגוררים בדירות שיכון מתפוררות.
עו”ד לשם הוסיף ואמר: “צריך לקחת בחשבון גם את אורך ההליך. להערכתנו, המשפט יימשך 10 שנים. היום שבו הבנק יראה את האגורה הראשונה בתיק הזה – 10 שנים מהיום, במקרה הטוב”.
בהמשך הוסיף עו”ד לשם טיעון נוסף, שלפיו אם יתנהל הליך שלם, כולל תצהירים וחקירות נגדיות – משרד המשפטים האמריקאי, ה-DOJ, עשוי לגלות עובדות חדשות בתיק שאינן ידועות לו, ואז הוא עשוי לבטל את ההסכם מול הבנק. זה כמובן, הסביר עו”ד לשם, לא מתיישב עם האינטרסים של הבנק – שאותם כפי שהסביר השופט, על בית המשפט לשקול. האם ידוע ללשם על עוד עבירות שביצעו בכירי הבנק, פרט לאלה שהבנק כבר הודה בהם? האם טובת הבנק היא לא לבאר את נגע הממשל התאגידי קצר הרואי? לשם, כך נראה, סבור כי התשובה לכך שלילית.
בהמשך השלים עו”ד לשם את טיעונו, וטען טיעון שגרם ללא מעט מבאי האולם לחייך. ה”ברקזיט” – החלטת אזרחי בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי – עשויה לגרום לקבוצה המבטחת, לוידס, לשנות את טעמה ולסגת מן ההסכם שהושג עמה. איך? הטלטלה הכלכלית שהביאה ההחלטה תרע את מצבה של לוידס, שתיטה “לקמץ” בהסדרים, ותחזור בה מן הנכונות לשלם 92 מיליון דולר במסגרת התיק. השופט כבוב התקשה שלא להגיב לדברים ושאל את לשם, “האם במשבר פיננסי לא עושים שיקולים של סיכון מול סיכוי?”.
בהמשך טען בא-כוח הבנק טיעון מעציב, אם כי יצירתי: התמשכות ההליכים בתיק, אם ינוהל, עשויה להביא לכך שעד להכרעה מלאה בתיק, חלק מנושאי המשרה (שיזכו לחיים טובים וארוכים) “כבר לא יהיו בין החיים”.
בהמשך טען עו”ד ליאב וינבאום בשם היועמ”ש וניסה להסביר לשופט כי בשלב זה הוא אינו יכול למסור פרטים נוספים על הגילויים של הצוות שעוסק בפרשה בפרקליטות. השופט כבוב העיר לו: “אז מה אדוני מבקש, שאגריל מספר אחר (כסכום הפשרה – ג.מ)? לא נתתם את האפשרות אפילו להגיע לקנה-המידה המתבקש”.
עו”ד וינבאום השיב: “אנחנו אכן נעצרים באמירה חלקית. היינו רוצים להגיד יותר, אבל אנחנו לא יכולים”.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001135599
הכתבב משה גורלי כתב שעמדת היועמ”ש מנדלבליט מעורפלת: עמדת היועץ המשפטי לממשלה השאירה את השופט כבוב מבולבל בהסדר הפשרה בלאומי.
התגובות וההתנגדויות להסדר הפשרה בבנק לאומי, שאמור לסגור את התביעה הנגזרת נגד הבנק על מעורבתו בסיוע להעלמות מס של הלקוחות האמריקאים, נידונו אתמול אצל השופט חאלד כבוב. בראשן, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהתאפיינה בזגזוגים מעורפלים. הוא התריע על חומרת המעשים אבל גם לא התנגד להסדר. הוא הודיע שאולי יתגלה מידע חדש ואולי גם לא. “הייתי מצפה לקבל מהיועץ עמדה יותר ברורה ומבוססת”, אמר כבוב לנציג היועץ בדיון עו”ד ליאב וינבאום. “ניתן לקרוא בין השורות את המלצתכם לשנות את נקודת האיזון בהשבת הכספים, אבל בלי אמות מידה. לא נתתם לי את הכלים להגיד ש־92 מיליון דולר זה לא המספר הראוי”.
92 מיליון, זה המספר שוועדת התביעות הבלתי תלויה בראשות השופט אורי גורן סגרה עם מבטחי הבנק מלונדון, וביחד עם 5.1 מיליון שקל שישיבו שלושת בכירי הבנק גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ, גובש ההסדר.
92 מיליון דולר עכשיו או משפט שיימשך עשור
בדיון נשמעה התנגדותו של ד”ר הראל פרימק מעמותת צדק פיננסי: “קשה לקבל שהפרשה תסתיים בקול ענות חלושה. בנק לאומי הוא הבנק המדינתי המוביל, מחוץ לארה”ב, בחומרת המעשים. הוא אסף, כביצים עזובות, את הלקוחות של בנק UBS, שנתפס לפניו בדיוק על העלמות המס האלה. נושאי משרה בבנק ביצעו עבירות פליליות וצריך להיפרע מהם — בכתבי אישום, בתביעות אזרחיות, בשלילת פיצויי פיטורין”.
“מאיפה הרוע הזה”, תהה בא כוחם של נושאי המשרה עורך הדין רם כספי. ונציג הבנק עורך הדין רלי לשם הסביר את משמעות ביטול ההסדר. במקום 92 מיליון דולר עכשיו וביד, ניכנס למשפט שיימשך עשור ובסופו, אם בכלל, יחויבו נושאי המשרה. וגם אז, אם גליה מאור וחבריה יאולצו למכור את בתיהם ונכסיהם, לא נגיע ל־92 מיליון דולר. “הנאום של פרימק טוב לכנסת ולכנסים באקדמיה, אבל בית המשפט צריך לשקול רק את טובת הבנק”, אמר לשם שסיפר כמה קשה היה להוציא את ה־92 מיליון מהביטוח. “אילו נקבע שנושאי המשרה בבנק התרשלו, אז היה להם פטור. ואילו נקבע שעברו עבירות ביודעין, ממילא הביטוח לא היה מכסה”, אמר.
ואיך שוכנעו המבטחים האנגלים לשלם בכל זאת? חברת ועדת גורן השופטת בדימוס אורית אפעל־גבאי, הסבירה להם שאם שופט ישראלי יצירתי יקבע שהיתה כאן “הפרת אמונים בתום לב”, אז המבטחים יהיו חשופים למלוא הפוליסה — 250 מיליון דולר. אז נכון ש־92 מיליון דולר זה פחות, אבל גם כואב. “ככה זה משא ומתן”, טען לשם. “הוועדה הבינה שזה המספר הסופי, בבחינת טייק איט אור ליב איט”. כספי חיזק את דבריו וטען כי “אי אפשר לעשות שינויים בהסדר. אם כבודו ידחה אותו, ננהל את התיק”.
השופט תועה בין התנגדות, כתב חידות ומשפט
כבוב נראה קצת נבוך בתוך הסבך זה. תועה בין המתנגדים שדורשים ‘ייקוב הדין את הבנק’, לבין היועמ”ש שמציג לו כתב חידות ובין נציגי הבנק שמאיימים במשפט שיארך שנים ובסופו הרבה פחות מ־92 מיליון. מביטול ההסדר ישתמע גם חוסר אמון גורף בוועדת התביעות, שכללה שני שופטים מחוזיים. ואולי גם סתימת הגולל על מוסד הוועדות הבלתי תלויות, שכבוב עצמו הרבה לכתוב ולהתבטא בשבחיו. לשיטתו, כל עוד מדובר בוועדה עצמאית, אובייקטיבית, מקצועית ובלתי תלויה, יש לקבל את מסקנותיה.
אם כבוב יבטל את ההסדר, יובן שהשופטים גורן ואפעל־גבאי לא עומדים בקריטריונים האלה. ההחלטה צפויה בקרוב וכנראה ההסדר יאושר. אפילו נציג היועמ”ש בעד. אמנם בעד חרישי, אבל חד־משמעי.
