הנתל”ש מודיע: פוטר הרשם אורי פוני מירושלים – צבר מאות משימות שלא טיפל ועיכב החלטות חודשים ושנים – תלונה מוצדקת של מר מיכאל ורטנסקי מגבעתיים
פוטר אורי פוני, רשם ביהמ”ש שלום ירושלים. מדובר ברשם עם אישיות בעייתית שצבר אין ספור תלונות. לפני שהיה רשם היה ראש ההוצל”פ בירושלים, וגם אז היו עליו כתבות איומות. לאחרונה תלונה שהגיש מר מיכאל ורטנסקי נגד הרשם אורי פוני, התקבלה ונמצאה מוצדקת. מהתלונה התגלה שהרשם צבר מאות משימות שלא טופלו, ושלמעשה הוא פרש מבית המשפט, והשופטת שולמית דותן ניתקה אותו באופן אישי ממערכת נט המשפט.
יצוין שכמעט כל רשמי בית המשפט הם רעה חולה. התפקיד שלהם הוא למנוע מאזרחים חסרי אמצעים גישה לערכאות, בכך שהם דוחים כמעט כל בקשה לפטור מאגרה או ערובה. השיטות להתיש את האזרח שיוותר על התביעה רבות, ומדובר בטרטור לשמו: לתגובת הצד שכנגד 20 יום. לתגובת הפרקליטות 20 יום. אין תצהיר. התצהיר לקוי. התצהיר לא ברור. התצהיר דל בפרטים. המבקש לא צירף מסמכים שיש לו. המבקש לא צירף מסמכים שאין לו. המבקש לא התחנן ברחוב לכסף. המבקש לא התחנן למשפחתו לכסף. כמויות הזמן שמשקיעים הרשמים האלה בדחיית בקשות לפטור מאגרה עולה הרבה יותר מהאגרה שהם מתיימרים לגבות עבור המדינה. אף אחד מעולם לא הגיש דוח על תיפקוד רשמי בית המשפט. מה העלות ומה התועלת. הם בשלהם ממשיכים.
אותו רשם אורי פוני צבר תלונות מפה ועד מטולה: הנה כתבה בגלובס מ- 2011: “הרשם אורי פוני נתן החלטות סותרות שעיכבו את התיק” – גלובס, “רשם בית משפט השלום בירושלים, אורי פוני, עיכב במשך 5 חודשים החלטה טכנית, ובסופו של דבר נתן החלטות סותרות המעכבות את התיק שלא לצורך – כך טוענים עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי ממשרד ברם, דחוח ושות’, בתלונה שהוגשה אתמול (ב’ 7.2.2011) לנציב תלונות הציבור על שופטים. לדבריהם, התלונה “נובעת מהימשכות ההליכים לריק, סרבולם על-ידי הרשם אשר אמון על יעילות הדיון, מהחלטותיו חסרות העקביות וחוסר היעילות המשווע”.
מהתלונה עולה כי באוגוסט 2010 נפתח בבית משפט השלום בירושלים כתב תביעה בסדר דין מקוצר. עורכי הדין שייצגו את הנתבעים הגישו כעבור מספר ימים בקשה לסילוק התביעה על הסף. בספטמבר החליט הרשם פוני כי עד מתן החלטה בבקשה, אין צורך שתוגש בקשת רשות להגן מצד הנתבעים. בחלוף מספר חודשים פנו הצדדים בבקשה שתינתן החלטה בבקשה לסלק את התביעה על הסף, אולם אז קבע הרשם פוני כי כדי לייעל את הדיון ובטרם הכרעה בבקשת הסילוק, על הנתבעים להגיש בקשת רשות להגן. “אין עוררין כי כל שעשה כבוד הרשם הוא ליצור עיכוב של כ-5 חודשים במתן החלטה בבקשה מקדמית לסילוק תובענה על הסף”, נכתב בתלונה.
וכאן הערה עליו בבלוג תפוז: רשם הוצל”פ אורי פוני כתגרן בשוק חוליגני: תפוז בלוגים. כאשר היה רשם הוצאה לפועל בירושלים נהג לשמש חותמת גומי של כונסי נכסים, חברים שלו, וכנראה ריפד את חשבון הבנק.
כאן ב- 2009 אביעד גליקמן מ- ynet מספר על אורי פוני שלמכונית שלו נגרם נזק 3 פעמים אורי פוני. מעניין למה. “השופט אורי פוני. ל-ynet נודע שצמיגי מכוניתו נוקבו, אך מצלמות האבטחה בביתו לא פעלו – וההזדמנות לתעד את מבצעי הנזק הוחמצה. ביום חמישי האחרון חזר פוני לביתו בשעות הערב ולאחר ששהה זמן קצר בביתו, גילה לתדהמתו שרכבו שוב ניזוק על-ידי אלמונים. הוא מסר מיד את המידע למשמר בתי המשפט, שהעביר את העניין למשטרת מחוז ירושלים המטפלת בהתנכלויות הסדרתיות. בעקבות המקרה האחרון, תוגברה האבטחה סביב הרשם”.
אילו היו מבינים בהנהלת בתי המשפט ב- 2009 שהציבור לא סתם מנקב צמיגים לרשמים, ושמי שמנקבים לו צמיגים, כנראה שהוא באמת רשם לא בסדר, הציבור לא היה צריך לסבול אותו 7 שנים מיותרות. כיום הוא הלך, וטוב שכך.
