השופט עופר גרוסקופף: חברת התרופות ג’ונסון אנד ג’ונסון שפיצתה בארה”ב מטופלים בריספרדל 2.2 מיליארד דולר בגלל תופעות הלוואי (סכרת), לא תפצה את המטופלים הישראלים ת”צ 1685-07-12
פסק דין זה נכתב ע”י שופט המעיד על עצמו כבוגר הרוורד, לא פחות ולא יותר. מדובר בתביעה ייצוגית בשם כל מי שכפו עליו להשתמש בתרופת הריספרדל, נגד יצרנית התרופה ג’ונסון אנד ג’ונסון ופיתח תופעות לוואי כמו סכרת. התביעה היא בגין הפצת התרופה לציבור למרות שהיא מסוכנת וגורמת סכרת ושאר תופעות לוואי. תביעות דומות בארה”ב הסתיימו בפיצויים של 2.2 מיליארד דולר (6 וחצי מיליארד שקלים) לצרכנים האמריקאים. התביעה בשם ה”לקוחות” הישראלים הגיעה אל השופט עופר גרוסקופף (בוגר הארוורד אמרנו?), והחלטתו היא שהתביעה תימחק כי לחברות התרופות מותר לעשות ניסויים בבני אדם בלי לפצות, כל עוד מדובר בישראלים.
במילים אחרות, אומר גרוסקופף: חברות תרופות יכולות לגרום נזקים בריאותיים ככל המתאווה על נפשם, כי ישראל היא מדינת המערב הפרוע, שבה בתי המשפט מגנים על בעלי ההון ותאגידי הענק, והאזרח? שימות מסכרת. אז מה אם בארה”ב הלקוחות קיבלו פיצויים. בישראל, לאזרחים לא מגיע.
בישראל החברה קוראת לעצמה ג’יי סי הלת’ קר בע”מ והיא נמצאת בשפיים.
עו”ד יוסי נקר, כתב על זוועות הריספרדל בניוז 1:
התופעה הנרחבת של מתן כדורים פסיכיאטריים לקטינים חסרי ישע בפנימיות של משרד הרווחה לא מצליחה להביא עיתונאים להתעניין בתופעה. בעבודתי, כעורך דין המייצג משפחות שילדיהן הושמו בפנימיות בין בהסכמה ובין בצווי בית משפט (יותר ילדים מושמים בפנימיות בהסכמת הוריהם לאחר מערכת לחצים אדירה של פקידי הסעד), נתקלתי לא אחת בהמלצות של המערכת הפנימייתית (פסיכיאטרים העובדים בשירות פנימיות) ליתן לקטינים חוסים תרופות פסיכיאטריות. כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה.
רק לעיתים רחוקות מעז הורה לקטין בפנימייה לסרב למתן תרופה פסיכיאטרית. במקרים אלו פונה פקידת הסעד בשם הפנימייה לבית המשפט לנוער בבקשה למתן צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) שיחייב את מתן התרופה הפסיכיאטרית נגד רצון ההורה. הורה המתנגד למתן תרופות לילדו ייכשל בבית המשפט לנוער אם לא יוכל להציג חוות דעת נגדית שעלותה רבה מאוד. ללא חוות דעת נגדית יאמץ בית המשפט לנוער את חוות הדעת של גורמי הרווחה כחותמת גומי.
ריספרדל – לחולים פסיכיאטריים קשים
התופעה הנרחבת של מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות לא הצליחה לעורר סערה תקשורתית כפי שהצליח עיתון ידיעות אחרונות עם סוגיית האח הגדול. יחד עם גופי התקשורת המסונפים לו כמו ynet, גרם העיתון להבלטת הסוגייה ולהעלאתה לסדר היום.
כך למשל, ד”ר איתי גל הכותב במדור הבריאות של ynet, פרסם ביום 8.3.12 מאמר שכותרתו “סערת ‘האח הגדול’: סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות”. במאמרו מתייחס ד”ר גל לסכנות שבתרופה ריספרדל שניתנה לעו”ד סער שיינפיין על-ידי ד”ר אילן רבינוביץ’. וכך כותב ד”ר איתי גל: “התרופה ריספרדל ניתנת לרוב לחולים פסיכיאטריים קשים, רובם סובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות המתבטאות בניתוק מהסביבה והזיות בשמיעה ובראייה. התרופה אינה מרפאת את החולה, אך מקלה את תסמיני הסכיזופרניה, הידועה כאחת המחלות הפסיכיאטריות הקשות הידועות. אלא שהתרופה גורמת גם לשורה ארוכה של תופעות לוואי קשות, הכוללות עליית חום, נוקשות, רעד, אי-שקט ועיוות שרירים. גם שנים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה ריספרדל עלולים להופיע עיוותי שרירים חמורים בצוואר, עד כדי סכנת חנק ומוות”.
צחוק הגורל הוא שבדיוק שכאשר קראתי את כתבתו של ד”ר גל הונחה בפניי חוות דעת של פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ד”ר דפנה אדר, המשמשת כפסיכיאטרית של פנימייה בה נמצא קטין שאת הוריו אני מייצג. הפסיכיאטרית הנכבדה המליצה כי הקטין ייטול ריספרדל, אותה תרופה שעומדת במרכז הסערה הציבורית, וזאת, כך כתוב בחוות הדעת, “להקלה על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע”י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו)”.
בעודי זוכר את דבריו הטריים של ד”ר גל, לפיהם התרופה ריספרדל ניתנת לחולים פסיכיאטריים קשים הסובלים מסכיזופרניה ומהפרעות פסיכוטיות, הלכתי וחיפשתי בחוות דעתה של הפסיכיאטרית הנכבדה את הסיבות שלדעתה יש לתת ריספרדל לקטין. וכך כתבה הפסיכיאטרית הנכבדה:
“בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אומנם נשללה עדות לפסיכופתולוגיה מאג’ורית (דיכאון קליני/מצב פסיכוטי/תהליך נפש זחלני) אולם בלטו בו ליקויים בקשרים חברתיים הדדיים שהתבטאו בעיקר בהיעדר אמפטיה רגשית, פגימה איכותית בתקשורת, בגמישות דלה בהבעה מילולית ובאיזון ירוד של התנהגותו החברתית, הרגשית והתקשורתית. כמובן עם הזמן ניכרת בו התנהלותו הסכיזואידית ולא ניתן לשלול גלישות פסיכוטיות (קצרות וממושכות לסירוגין) המוכחשות על ידו בדיעבד.
כיום קיימת אבחנה מבדלת משמעותית למצבו – הפרעה סכיזוטיפאלית/פרודרומה ממושכת של תהליך זחלני/תגובתיות נפשית – רגשית לאירועי חייו עד כה – שתתבהר עם הזמן, ככל שיתווסף מידע כשהנער מצוי במעקב רציף בכל מישורי חייו… גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית, לא ניתן לצפות התנהלותו העתידית, על-פי התרשמותי הקלינית יש לנצל תקופת שהייתו בפנימייה טיפולית חינוכית/פוסט אשפוזית לא רק לחיזוק משאביו האישיים בהווה, אלא גם להיערכות טיפולית לקראת עתידו. אומנם ייתכן כי לא יזדקק לטיפול תרופתי, במידה ויתאזן באופן מקסימאלי בתנאי המחיה הקיימים, אולם במידה ואכן יסלים בהתנהלותו, או יפגין גלישות פסיכוטיות חוזרות יהיה חייב בטיפול אנטי פסיכוטי מותאם”.
מחוות הדעת של ד”ר אדר עולה כי מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין (“גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית”) וכי ייתכן כי בעתיד לא ייזקק לטיפול תרופתי. הסיבה היחידה למתן התרופה לקטין אליבא דחוות הדעת של ד”ר אדר היא להקל על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (על-ידי איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו).
בתמונה: שרון לוי, מי שהיה מנכ”ל ג’ונסון אנד ג’ונסון ישראל בתקופה הרלוונטית לתביעה, והוא שייבא את הריספרדל לישראל וסימם עשרות אלפי בני אדם בעל כורחם, באחת התרופות המחרידות ביותר שיש.
