הומלס בן 69: בלשכת הרווחה ירושלים אמרו לי שאין פתרון ושאשן ברחוב
גבי גזית, http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-554384
עשרות קשישים חיים ברחוב בעודם מחכים למקום פנוי בבתי האבות של משרד השיכון, אשר מתפנה רק כשאחד הדיירים נפטר. המדינה מסייעת להם ב- 800 ש”ח לשכר דירה, סכום שלא מספיק. גבי גזית שוחח ב”רדיו ללא הפסקה 103FM” עם עמוס (שם בדוי), בן 69 מירושלים, שסיפר כיצד התגלגל לרחוב: “הייתי עצמאי 36 שנה, היה לי עסק מאוד מצליח, שילמתי את כל המיסים, מאות אלפים בשנה“.
“ציפיתי שאם קורה לי משהו, המדינה תעמוד מאחורי, אבל המדינה לא עומדת מאחורי אף אחד. נאלצתי למסור את הדירה שלי לבנק לאומי למשכנתאות כי לא עמדתי בתשלומים ונשארתי חסר כל. אני גם נכה ב-56%, אבל מבחינת משרד הרווחה לא מגיע לי שום דבר, אין להם שום פתרון לדיור. משרד השיכון רשמו אותי לדיור מוגן, אבל אמרו לי שזה יכול לקחת גם שנה. אני כבר שנה ברחוב”.
גזית ציין שהוא צריך להמתין שקשיש אחר ימות כדי שיתפנה בשבילו מקום. “חס וחלילה שלא ימות אף אחד”, השיב עמוס, “אני ממתין שיתפנה מקום בדיור המוגן. אין לי ברירה אחרת. אין לי איפה להיות. אני כבר שנה נמצא בלי דיור. לפעמים אני ישן אצל חברים, לפעמים אני ישן ביער שלוש-ארבע שעות בלילה, ואז קם ומסתובב כל היום, יושב על ספסלים, אין לי מה לעשות. אני קונה אוכל מקצבת זקנה שאני מקבל, 2,950 שקל בחודש, שזה כולל השלמת הכנסה. בעצם אני דייר-רחוב, הומלס. אני מקבל 840 שקלים ממשרד השיכון לשכור דירה, אבל ב-840 שקל אי אפשר לשכור, ואם אני רוצה להשתמש בקצבת הזקנה, אז גם לא נותנים לי לשכור כי אין לי בטוחות, אין לי ערבים, אין לי צ’קים. אני חייב להישאר ברחוב”.
“כשאני נכנס ללשכת הרווחה בעיריית ירושלים אני מקבל כל פעם את אותה התשובה, הם אומרים ‘אין לנו פתרונות, מצידנו תלך לישון ברחוב, או שתמצא חבר לישון אצלו’.
לא האמנתי לדבר כזה ולא ציפיתי לדבר כזה. איך אני יכול למצוא חבר לישון אצלו. לא כל חבר מכניס אותך אליו הביתה. היו לי פעם המון חברים, אבל במצב כזה. אנשים שונאים אנשים שהפכו לעניים”.
חבר הכנסת נחמן שי ממפלגת “המחנה הציוני”, יו”ר שדולת הגמלאים בכנסת, ששמע את הסיפור הבטיח: “אנסה לדבר עם לשכת הרווחה בעיריית ירושלים ולפתור את המצב של עמוס. למדינה אין כתובת לפתרון הבעיה. בטח שהיא יכולה לפתור את הבעיה של 70 קשישים שגרים ברחוב, אבל המדינה אטומה. אנחנו צועקים, אבל הצעקות לא עושות שום דבר לצערי הרב, זו האמת. אני חרד למצב הקשישים. יש 900 אלף קשישים ואחד מתוך חמישה נמצא מתחת לקו העוני”.
גירוש חסרי בית על ידי העובדים הסוציאליים, זה מחזה שגרתי. ראו תחקיר אורלי וילנאי “שתולים”, כיצד העובדות הסוציאליות בלשכת רווחה תל-אביב מתעללות במי שהתחזה להומלס.
