דוח מכון חרוב: שירותי הרווחה פועלים בצורה פרימיטיבית
דוח מכון חרוב: שירותי הרווחה פועלים בצורה פרימיטיבית
פורסם על ידי דנה ויילר פולק / הארץ, 22.6.11
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232127.html
מממצאי הדו"ח עולה כי ילדים בסיכון שהוצאו מביתם מעורבים פי שלושה בפלילים וזכאים פחות לבגרות.
דו"ח מכון חרוב, הבוחן לראשונה מצב ילדים בסיכון המוצאים מביתם ומועברים לסידור חוץ-ביתי, מציג תמונה קשה שלפיה ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי שלושה ומעלה מילדי האוכלוסייה הכללית. גם שיעור הזכאים לבגרות מקרבם נמוך משמעותית ובנוסף, פי שלושה ומעלה מהבנות ביצעו הפסקות הריון. "ממצאי הדו"ח מדאיגים מאוד", אומר פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב. "שירותי הרווחה ממשיכים להפעיל פנימיות בדיוק כמו לפני עשרות שנים, בשעה שיש לבחון דרכי פעולה אחרות". הדו"ח, שחיברו פרופ' רמי בנבנישתי ממכון חרוב ואוניברסיטת בר אילן ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחן הישגיהם של ילידי 1989, כל מי שמלאו לו 19 ב-2008, בהשוואה לבני נוער בני אותו שנתון שטופלו במסגרות החוץ-ביתיות השונות ובהן פנימיות רווחה, משפחות אומנה, פנימיות חסות הנוער, שבהן שוהה נוער פוגע, ומסגרות נוספות. סך כל האוכלוסייה הנבדקת בקרב הילדים בסיכון מנתה 11,882 בני נוער – 9.4% מכלל בני ה-19 באוכלוסייה הכללית. הדו"ח יוצג לראשונה בכנס "קליידוסקופ של תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים ובני נוער" שייערך בשבוע הבא באוניברסיטת חיפה בשיתוף מכון חרוב, שמטרתו לפתח ידע, תוכניות למידה מתקדמות ומחקר בתחום ילדים שחוו התעללות והזנחה בבית. על פי הדו"ח, שיעורי הזכאות לבגרות של בני נוער במסגרות חוץ-ביתיות נמוכים משל האוכלוסייה הכללית, ושיעור הילדים ובני הנוער במסגרות חוץ-ביתיות המעורבים בפעילות עבריינית גבוה פי שלושה ומעלה מכלל ילדי השנתון. 7% מילדי השנתון הם בעלי תיק פלילי, לעומת 22% מילדי הסידור החוץ-ביתי. בדו"ח נתונים מטרידים נוספים: שיעור הילדים העולים מבריה"מ בפנימיות כפול משיעורם באוכלוסייה, ושיעור הילדים העולים מאתיופיה בפנימיות הוא פי שמונה משיעורם באוכלוסייה. עוד עולה מהדו"ח כי, שיעור הבנות שילדו בקרב כלל האוכלוסייה עומד על 1.7%. זאת לעומת 4.6% מהבנות ששהו בסידור חוץ-ביתי. בבחינת הפסקות הריון חוקיות עולה כי הסיכוי של בנות הנמצאות בהשמה חוץ-ביתית, ובעיקר של הבנות בפנימיות חסות הנוער, לחוות הפלה אחת או יותר גבוה במידה ניכרת משל בנות אחרות. בעוד שיעור הבנות שביצעו הפלות בקרב כלל הבנות הוא 2.5%, בקרב הבנות בפנימיות המינהל, באומנה ובפנימיות הרווחה הוא יותר מפי שלושה ועומד על 7.7%. בולט שיעור גבוה של בנות שעברו הפלה בקרב הצעירות בחסות הנוער שעומד על 19.8%. "תוצאות הדו"ח מלמדות כי מערכת הרווחה אינה מצליחה לתקן את הנזק שנגרם לילדים ולבני הנוער השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ומתקשה להדביק את הפערים ביניהם לבין האוכלוסייה הכללית", אומר פרופ' בנבנישתי, "על מערכת הרווחה להקדיש תשומת לב מיוחדת להישגים החינוכיים של הילדים ולהמשיך ולחפש דרכים נוספות להעלאת ההישגים והתפקוד החינוכי. חשוב לקדם שיתוף פעולה עם מערכת החינוך ולהביא תוכניות שנוסו בקהילה להתמודדות עם הישגים נמוכים בקבוצות שונות". שמיד טוען כי הפתרון למרבית הילדים ובני הנוער שזקוקים למסגרת חוץ-ביתית חייב להיות בתוך הקהילה ופחות מחוץ לבית: "יש לתת עדיפות למענים קהילתיים שעשויים לשפר את מצב הילדים. לצערי, למרות שמשרד הרווחה אימץ את מדיניות 'עם הפנים לקהילה' אנו עדיין לא רואים שיישומה משביע רצון".
|
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=ywMcVjuqVeo&w=425&h=349]
עו"ד ורוניקה ברומברג בתוכנית פופוליטיקה, ערוץ 1, יוני 2011 – מדווחת בזעזוע על חטיפות ילדים ממשמורת ההורים ללא הצדקה.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=M21bxc_fjHI&w=425&h=349]
הרחקת ילדים מהוריהם תוך כפיית הניתוק של ילדים מהוריהם ממגורים משותפים עם ההורים, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיהם האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר, וכשהילדים וגם ההורים יודעים שאין שום סיבה לניתוק, הרי שאותו ניתוק כפוי, מערער את הילדים, משפיל אותם וגורם להם פגיעה אנושה בנפשם הרכה.