הילד הסודני בתחקיר עובדה הפרה בוטה של סעיף 24 לחוק הנוער
התינוק הסודני בתחקיר עובדה של אילנה דיין הוא קטין נזקק שגדל במשפחת אומנה, ולכן, על פי סעיף 24 לחוק הנוער, אסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהויו.
עם זאת, כשפורסמה תמונתו בכל אמצעי התקשורת, משרד הרווחה שתק, זאת משום שהתחקיר מקדם את משרד הרווחה ועושה לו שיווק טוב, לו ולמשפחות האומנה.
תחקיר עובדה בענין פרסומו של התינוק הסודני מהווה הפרה של סעיף 24 לחוק הנוער, ועבירה זו פלילית.
נזכיר כי בשנת 2006 בוצע תחקיר של אילנה דיין ואורלי וילנאי על הזוועות שמבצע משרד הרווחה בנערות החוסות במוסד מסילה.
משרד הרווחה הצליח להוריד את התחקיר על מסילה מן הרשת בסחיטה ואיומים על תחקירני עובדה. כך כתב נחום עידו, דובר משרד הרווחה דאז:
“עורכי הכתבה לא עשו שום מאמץ לטשטש את פניהן של הבנות החוסות ולעוות את קולן כנדרש על פי החוק… זו גם עבירה על חוק הנוער טיפול והשגחה ותלונה בעניין תוגש למשטרת ישראל”.
משרד הרווחה פועל אם כן במדיניות של איפה ואיפה, כשנוח לו הוא משתמש בסעיף 24 לחוק הנוער, וכשלא נוח לו הוא יתעלם מסעיף 24 לחוק הנוער.
טובת הילד אינה עומדת לנגד עיניו של משרד הרווחה כי אם טובת המוניטין הידוע לשמצה שלו.
להלן סעיף 24 לחוק הנוער:
24. הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ”ח, תשמ”ח, תשנ”ו, תשנ”ח, תשס”ד, תש”ע, תשע”א)
א. אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
א. הקטין הובא בפני בית משפט;
ב. עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
ג. הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
ד. דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
ה. הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;
ו. נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט”ו-1955 או מעשה טרור, או עד להם;
ו1. הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;
ז. דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
ח. דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
ט. דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין.
2. המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
א1. בסעיף זה –
“קטין” – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, הוא בישראל;
“בן משפחתו” – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
ב. לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
