אילן סופר החלטה מטורללת: עו”ס שושנה זליג לניר רבה עם עו”ס שרון בלום “מריבת צ’ילבה בעבודה” זכאית לפיצוי מהביטוח הלאומי ב”ל 28939-10-14 שושנה לניר נ’ המוסד לביטוח לאומי

Spread the love

שימו לב איך העובדות הסוציאליות חולבות את המדינה באמצעות תביעות סרק הזויות בבתי הדין לעבודה. הנה כאן עו”ס שוש זליג לניר Shosh Zelig Lanir‎‏ רבה עם עו”ס אחרת שרון בלום, שתיהן משמשות כעובדות סוציאלית ביחידת הסיוע (היח”ס) שליד בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. במקום ששוש לניר תתבע את שרון בלום, היא תובעת את המדינה וטוענת שנגרם לה נזק נפשי, בכי, פניקות, התבודדות, כתוצאה מכך שעובדת סוציאלית אחרת התעללה בה.

הסיפור מופרך על פניו. ממתי מריבת צ’ילבות בעבודה מייצרת פגיעה נפשית שהמדינה אחראית לה? איך בדיוק המדינה אחראית למעשים של שרון בלום? איך בדיוק נוצרו לשוש לניר פגיעות נפשיות? מה עם הבעיות הנפשיות שאיתן נולדה? מסתבר שאכן הכל נובע מהפרעת נפש קיימת: נרקיסיסטיות.

והמדינה משלמת על התביעות האלה בעין יפה, והשופטים לא מוחקים את התביעות האלה על הסף.

השופט אילן סופר
השופט אילן סופר

התובעת מיוצגת ע”י עו”ד נעמי לנדאו, אולי מספר אחד במדינת ישראל לתביעות סרק בבית הדין לעבודה של כל מיני עובדות מדינה שתובעות את המדינה על כל מיני שטויות. כל מיני סתומות שעובדות בשירות המדינה ניגשות לנעמי לנדאו, ממציאות לה סיפור, ויאללה, יש עילת תביעה על פגיעה בעבודה. מי משלם על כל זה אלו אזרחי ישראל.

שימו לב איך מתנהל משפט בבית דין לעבודה. במקום להביא את ה”מומחים” ולחקור אותם, שולחים להם שאלות הבהרה. זהו נוהל מטופש ביותר שגורם לבזבוזי זמן אדירים, כי מי שחולש על ההבהרה זה המומחה, שעונה איך שמתאים לו, ולכן לא ניתן לתפוס את המומחה בשקרים.

התובעת הציגה חוות דעת קנויה מטעם נמרוד גריסרו סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש בב”ש, שבה נכתב שהעו”ס סובלת ממצבי חרדה קיצוניים, ומפניקה, ושכל זה נובע מה”התעללות” של שרון בלום.

השופטים מינו מומחה מטעם בית המשפט, רמי אהרונסון, פסיכיאטר מירושלים אשר קבע ובצדק, כי מדובר בעובדת סוציאלית עם הפרעה נרקיסיסטית, וזו הסיבה שפירשה את ההתנהלות מול הצ’ילבה חברתה לעבודה שרון בלום כנידוי, וכחרם. כלומר היא נולדה עם עיוותים מולדים והפרעות נפש. לכן לא מגיע לה פיצוי ואין קשר סיבתי.

במקום לקבל את הדברים כמו שהם, השופט אילן סופר שכל כך רוצה לקבל את התביעה, אישר לשלוח למומחה שאלות הבהרה בהן מבקשים ממנו להסביר למה הוא לא מקבל את עמדת המומחה מטעם התובעת נמרוד. המומחה של בית המשפט חוזר על דבריו שמדובר בעו”ס עם הפרעה נרקיסיסטית, ואין לה עילת תביעה. אבל, אז השופט מפטר אותו, וממנה מישהו חדש במקומו. ככה מתנהל בית משפט? פינג-פונג הלוך-חזור כמו פורפרה? בית המשפט ממנה את המומחית פנינה דורפמן וגם היא קובעת שהעו”ס לוקה בהפרעת אישיות מלידה. עוד פעם שולחים לה שאלות הבהרה, ולבסוף בנגלה השלישית ממנים מומחית מתחום בהפסיכיאטריה סיגל מירצה.

ואנו שואלים, כמה מומחים בית הדין לעבודה צריך למנות? בשביל מה בית הדין צריך מומחה של בית המשפט? מדוע כל צד לא מביא את המומחה שלו, מעיד אותו, ובית המשפט יחליט מי המומחה שצודק? ראו כמה בזבזוז זמן, כמה הליכים, כמה בזבוז של כסף, וכל זה בגלל שאיזה עו”ס אחת עשתה צ’ילבה לעו”ס אחרת?

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב”ל 28939-10-14

909 אוקטובר 2016
לפני: כב’ סגן הנשיאה אילן סופר
נציג ציבור (עובדים) – מר שאול דיוויס

התובעת:  שושנה לניר, ( ת.ז.-XXXXXX808)
ע”י ב”כ: עו”ד גלית קופרשמיט


הנתבע:  המוסד לביטוח לאומי
ע”י ב”כ: עו”ד בתואל חדד

החלטה
1. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה הנפשית מיום 3.12.15 כ”פגיעה בעבודה”.

2. התובעת ילידת שנת 1954.

3. התובעת משמשת עובדת במשרד הרווחה משנת 1995, והחל משנת 2000 משמשת כעובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

4. בתקופה החל מ-1.6.2013, עת החלה לעבוד ביחידה עובדת סוציאלית חדשה בשם גב’ שרון בלום (להלן: שרון), נעכרה מערכת היחסים בין עובדות היחידה לבין התובעת, וזאת לפי טענתה. התובעת טוענת כי מאותו מועד ואילך השתנתה מערכת היחסים בצוות, כך שהתובעת מצאה עצמה מוקצית ומבודדת חברתית ומקצועית.

5. ביום 3.12.2013 שבה התובעת לעבודה לאחר יום חופשה, וגילתה, כי היא לבד במשרד, דבר זה לא הודע לה מראש. כשהגיעה התובעת המתינה לה הודעה שנקבעה לה פגישה עם מטופלים, והפגישה שהייתה קבועה לה מראש נעלמה מהיומן ללא תיעוד. בנוסף הייתה אמורה לצאת לבדיקה בצהרי היום ולא ידעה אם מישהו יגיע להחליפה. התובעת חשה בדידות, עלבון והשפלה.
כמו כן, התובעת גילתה באותו יום, כי שרון חברה בוועדת היגוי דבר הנחשב הטבה שניתנת לעובדים ותיקים. הענקת ההטבה לשרון שהינה העובדת החדשה, ולא לתובעת שהינה עובדת ותיקה גרמה לתובעת לקריסה נפשית “ב-3.12 חלפה לי התקווה…” (עדות התובעת, עמ’ 12 שורה 28).

6. כתוצאה מאירוע זה נתקפה התובעת חרדה ושקעה בדיכאון חריף. היא מטופלת מאז תרופתית ולא שבה לעבודה עד היום.

7. לאחר ששמענו את עדי הצדדים מצאנו כי התובעת הוכיחה כי התיאור המופיע בתצהירה ביחס ליום 3.12.2013 הינו אירוע שיא. עדות התובעת נתמכה בעדותיהן של גב’ דליה אהוד, יו”ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז הדרום, ושל גב’ רחל אבידן, המפקחת הארצית על יחידת הסיוע. התובעת נפגשה עם גב’ אהוד בתאריך 5.12.2013 וסיפרה לה על המשבר הנפשי בו היא מצויה. הגב’ אהוד מסרה בעדותה כי “לאורך כל הפגישה היו לה פרצי בכי ובנקודת זמן מסוימת היא אמרה שהיא רוצה להתאבד, שנמאס לה” (עמ’ 4 שורות 19-20). לעדות זאת יש חשיבות בשל המועד בו התקיימה הפגישה עם גב’ אהוד שהוא יומיים לאחר אותו אירוע שיא לו טענה התובעת.

גב’ אבידן הודתה בחקירתה אצל חוקר המוסד לביטוח לאומי כי ידעה היטב עם כניסתה לתפקיד מילוי מקום לתקופה של כחצי שנה מאז מאוגוסט 2013, כי התובעת טוענת שהצוות מחרים אותה (נספח נ\5).
ביום האירוע 3.12.2013 שלחה התובעת לגב’ אבידן הודעת טקסט ובה כתבה את הדברים הבאים:
“אני אומרת שוב ושוב שאני עוברת התעללות ובשורה התחתונה לא נעשה כלום להפסיק אותה; אני כבר לפני שבועיים הסבתי את תשומת ליבך למצב ולחשש שהבריאות שלי תקרוס; אני רועדת פיזית; מחרימים אותי, זה נידוי (נספח ו’ לתצהיר).
דברים אלה מחזקים את גרסת התובעת לפיה האירועים בעבודה כמו גם מצבה הנפשי הגיעו לשיא ב-3.12.2013.

8. אשר על כן, אנו ממנים מומחה מתחום הפסיכיאטריה, את פרופסור סיגל מירצה אשר תתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. טרם מתן התשובות לשאלות ההבהרה, תבדוק המומחית את התובעת.
ב. מהו ליקויה של התובעת כעולה מהחומר הרפואי שלפנייך ?
ג. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין האירוע בעבודה מיום 3.12.2013, כמתואר בעובדות המקרה?

9. המזכירות תעביר למומחית הרפואי את החלטה זו בצירוף כל החומר הרפואי הנמצא בתיק למעט חוות דעתה של ד”ר דורפמן .

11. המומחית תמסור את חוות דעתה עד ליום 1.12.16.

ניתנה היום, ז’ תשרי תשע”ז, (09 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר שאול דיוויס, נציג ציבור (עובדים)

אילן סופר, סגן נשיאה

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18

Print Friendly, PDF & Email

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות