גוגל יוצאת להגנת חופש הביקורת וחופש המחאה נגד עבודת העובדות הסוציאליות – כתב הגנה “גוגל לא תחליף לבית משפט” ת”א 18796-07-16 שרית צרפתי, יהודית לוי, אריאלה גרבוז, מורן אסולין, שולמית מאר, אורי שמואלי, נאווה צביאלי, מירי בר און, עיריית ת”א נ’ גוגל ואח’

בתביעה המתנהלת ע”י עירית תל אביב ומספר עו”סיות שורבבה גוגל לתביעה כנתבעת. העו”ד המייצג את התובעים גיא אופיר, מייצג למעשה את עיריית תל אביב ושורה של עובדות סוציאליות ופקידות סעד, אשר שמן הרע יצא למרחקים כפוגעות בזכויות הורים וילדים.

עו”ד גיא אופיר, תבע גם את גוגל בעילה שכאילו יש לגוגל חובה להסיר תוצאות של מנועי חיפוש על פי דרישה. כלומר לטענתו כל אחד יכול לפנות לגוגל, לדרוש הסרת קישור או תוצאה במנוע החיפוש, ואם גוגל לא מורידה את זה, אז קמה עילת תביעה נגד גוגל בישראל. זו טענתו של גיא אופיר. הוא גם תובע את כל הגוגלים שאפשר לתבוע, גוגל ישראל, גוגל אירלנד וגוגל ארה”ב. השאלה היא האם עו”ד גיא אופיר פעל בחכמה כשהקים לו עוד אוייב (גוגל), ועכשיו בגלל שמתנהלת תביעה, גוגל לא תשתף עימו פעולה, כי בית המשפט עדיין לא הכריע.

מסתבר, על פי כתב ההגנה ששלושת הגוגלים הגישו, שעו”ד גיא אופיר שלח לגוגל אין ספור פניות להסרת תוצאות, וברוב המקרים גוגל נענתה לדרישתו, והעובדות הסוציאליות אף שלחו מכתבי הערכה לגוגל.

לפי כמות החומר, נראה כי גוגל השקיעה כמויות אדירות של זמן ומשאבים כדי לרצות את גיא אופיר, ולהרגיע אותו, למרות שגוגל למעשה לא חייבת לו כלום, היא יכולה בקלות להגיד לו לתבוע באירלנד.

עכשיו משהוא הגיש כתב תביעה גם נגד שלושת הגוגלים, כל הרצון הטוב של הגוגלים ייעלם, כי יש חזית משפטית, ועד שבית המשפט יכריע, גוגל לא חייבת לגיא אופיר ולקוחותיו שום דבר, ועד להכרעה בתביעה, גוגל יכולה פשוט לענות לו שבגלל משפט התלוי ועומד, גוגל לא תסיר שום דבר, כדי שהמעשה לא ישמש הוכחה להודאה בעובדות.

עד כה כל ההסרות של הקישורים היו מחווה של רצון טוב, אבל אם גוגל תסיר קישורים במהלך המשפט, גיא אופיר ישתמש בזה נגד גוגל, כדי לבסס אחריות משפטית להסרת קישורים על פי דרישה. משתמע מזה שבהגשת התביעה נגד שלושת הגוגלים, גיא אופיר למעשה השאיר את העו”סים חשופים לפוסטים שלא מוצאים חן בעיניהם, כי לגוגל אין כעת כל סיבה למחוות של רצון טוב כלפי העו”סיות הלקוחות של גיא אופיר. על פניו נראה שזה גול עצמי מספר אחד.

אבל באופק יש גם גול עצמי מספר שתיים. אם יתקבלו הטענות של גוגל בכתב התביעה, בין השאר לחוסר סמכות, חוסר יריבות, והעדר אחריות משפטית לגופו של ענין, כמו גם הטענות החדשות של גוגל התומכות בחופש הביטוי, ואפילו טענות שיש לפוסטים ולכתבות ערך ציבורי, הרי שבסוף התביעה תצא גוגל פטורה מכל אחריות כלפי העובדות הסוציאליות, והיא תוכל פשוט להתעלם מכל פניה של עו”ס להסרת הקישורים המגלים את הביקורת הציבורית על מעשיה הפושעים של אותה עו”ס. גול עצמי מספר שתיים.

גול עצמי מספר שלוש זה היציאה של גוגל בתמיכה בשאר הנתבעים, העיתונאים שנטען כי העלו כתבות מכפישות נגד העובדים הסוציאלים. גוגל איננה מטילה את האשם בעיתונאים, והיא גם מבהירה שלא ידוע מי ייזם ומי כתב את הכתבות, אבל מבחינת גוגל, היא לא אמורה לשמש תחליף לבית משפט בלשון הרע.

הרי לא ייתכן שעו”ס שאומרים עליה שהיא חטפה ילדים, וגם יש אמא או אבא העומדים מאחורי הטענה וזו גרסתם, תפנה לגוגל במעמד צד אחד ותטען שהוציאו את דיבתה, כאשר מנגד יש אבא או אמא שטוענים שהעו”ס משקרת, והיא באמת חטפה ילדים. מהיכן לגוגל הכלים להכריע מה נכון ומה לא נכון?

למשל כאשר נאמר על עו”ס שהיא זונה משוקמת, האם מישהו יכול לערוב לכך שאף אחת מהסטודנטיות לעבודה סוציאלית לא מימנה את לימודיה באצעות התערטלויות במכון חשפנות, או כנערת ליווי? הרי העובדות הסוציאליות מפעילות פרוייקט שיקום זונות בשם סלעית. אין הרבה מה להציע לזונות המשוקמות כמקצוע חלופי חוץ מאשר להשתלב בתעשיית שיקום הזונות כמדריכות, יועצות או מטפלות. כך גם בגמילת אלכוהוליסטים, האלכוהוליסט שנגמל הופך מטפל באלכוהוליסטים אחרים.

מי מצפה מגוגל להקים מערך שיפוטי של בבירור תביעות לשון הרע, ולהכריע כמצוות הפונה אליו “במעמד צד אחד”, וללא שמיעת עמדת הלקוחות/קורבנות?

גול עצמי מספר ארבע הוא הקרקס הצפוי בזמן גילוי המסמכים. אנו צופים שבית המשפט לא יאשר לגוגלים למחוק את התביעות בשל העדר יריבות, או העדר עילה, ויגידו לגוגל שהטענות המקדמיות יתבררו במשפט עצמו (כלומר הטענות המקדמיות הן לא מקדמיות בכלל), ואז גוגל תדרוש גילוי מסמכים מלא: את השמות של ההורים שבהן העו”ס פגעו, את כל התלונות שהוגשו נגד העו”סיות הללו, את כל הפרוטוקולים של ועדות המשמעת, וועדות התסקירים, ועדות תכנון טיפול של כל העו”סיות המעורבות.

עורכי הדין של גוגל כך כך חזקים, שהם לא ירפו, והם יוציאו לגיא אופיר את המיץ, עד שהוא יבוא על ארבע ויתחנן לגוגל שתוותר על הוצאות בתמורה למחיקתה מהתביעה. מנכ”לית פייסבוק עדי סופר תאני, לא תוותר לו.

בסעיף 10 לכתב ההגנה של גוגל נכתב: “הדין אינו מכיר בחובה קטגורית על מנוע חיפוש להסיר תוצאות חיפוש”.

סעיף 17: הדין אינו מכיר בעילת תביעה של העיריה המנכסת לעצמה עילת תביעה בשל פרסום לשון הרע המכוון נגד עובדי העיריה (העובדים הסוציאלים).

סעיף 56: הטלת אחריות על מנוע יפוש תוביל לאפקט מצנן, שיעקר את יכולתם של מנועי החיפוש להציג מידע מהימן ורלבנטי, ותקעקע לחלוטין את יסודות השירות החיוני של מנועי החיפוש.

סעיף 60: אין שום חובה אפריורית להסיר דברי ביקורת שמטבעם נתונים לפרשנות סובייקטיבית. ככל שיש ספק בנכונות הפרסום, רשאית גוגל לדבוק בעמדתה שלא להתערב בתכני מנוע החיפוש (כך נקבע בהלכת עמי סביר נ’ שאול בר נוי).

סעיף 69: אי אפשר לצפות מגוגל לשמש “עורכת ראשית” וצנזורית על לתכנים באינטרנט.

סעיף 73: גם אם הכתבה איננה מנומסת, היא עדיין כתבה הראויה להגנת חופש הביטוי.