עו"ד רז מנגל ממשרדו של איתן ארז מונה כמנהל עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף שהשאיר אחריו נכסים רבים באנגליה ושאר העולם, אבל גם חובות בהיקפים עצומים, עקב פגיעה כלכלית שספג במשבר הגדול ב- 2008. על פי פרטים בכתבה של אלה לוי וינריב, בית המשפט הישראלי (איריס עבודי לושי) התיר לעו"ד רז מנגל לנסוע ללונדון ולהפעיל שם לחצים על בנו של העו"ד יוסיפוף ז"ל, אסף יוסיפוף, שהחזיק במחשב הנייד של אביו ובאסופת מסמכים הנוגעים לעסקיו ברחבי העולם.

על פי הכתבה עו"ד רז מנגל ועו"ד דנה הילל טסו ללונדון "על מנת לתפוש את המסמכים והמחשב". בבקשה שהוגשה בארץ נכתב ש"לאחר דין ודברים, תוך שהופעל על בנו של החייב ז"ל מכבש לחצים מצד צדדים שלישיים שלא לשתף פעולה עם מנהלי העיזבון, הצליחו מנהלי העיזבון לקבל לידיהם את המחשב הנייד של המנוח וכן ארגזים מלאים במסמכים".

ואנו שואלים, איך בדיוק הצליחו רז מנגל ודנה הילל לשכנע את הבן למסור להם את המחשב והמסמכים של האבא שלו? למה שהבן ימסור להם בהסכמתו את המחשב והמסמכים? מה יצא לו מזה? האם באמת הבן האמין שכדאי לו לשתף פעולה, כי רז מנגל ימצא נכסים, ישלם חובות ויישאר לו משהו בקופה שיחולק לו כחלקו בירושה?

מתעורר כאן חשש כבד שעל אדמת אנגליה בוצעו מעשים פליליים ומפוקפקים ביותר שבין רז מנגל והבן של עו"ד יוסיפוף, אחרת אין הסבר רציונלי איך רז מנגל הצליח לחזור עם המחשב והמסמכים.

מעבר לכך, ממתי שופטת נותנת אישור לעורכי דין ישראלים לבצע פעולות אכיפה וחקירה במדינה זרה שיש לה ריבונות? מדוע לא הופעלה האמנה לשיתוף פעולה בינלאומי? מדוע לא הגישו הליך באנגליה לאכוף על הבן שגר באנגליה למסור את המחשב והמסמכים? איך בדיוק רז מנגל הצליח לשכנע את איריס עבודי לושי שתאשר לו נסיעה לאנגליה?

יום למחרת, מספרת לנו אלה לוי וינריב, שאותה איריס עבודי לושי הוציאה צו לגוגל לגלות את סיסמת חשבון המייל של הבר מינן. מעניין אם גוגל תסכים לזה ולא תעמיד הגנה כמו שצריך. הרי אם גוגל תאפשר למנהלי העיזבון לחדור לחשבון המנוח, בטענה שזקוקים למידע, הרי כל אדם יוכל לפנות לגוגל לבקשת את הסיסמא אחרי שבן אדם נפטר בתואנות שונות. פירושו של דבר שעם מותו של אדם, נעלמת הגנת הפרטיות שלו, וכל אחד יוכל לחדור לו למייל ולגלות את סודותיו.

נשאלת השאלה האם איריס עבודי לושי הזדרזה וחתמה לרז מנגל "כמבוקש", מבלי לדרוש למנות את שאלת הסמכות להוציא צו שכזה, שכן יש חוק אמריקאי ספציפי שגוגל כפופה לו, ויש גם תקדים אמריקאי שקבע שמנהלי עיזבון לא זכאים למידע הזה.

בנושא זה, המדיניות של גוגל היא:

Make a request for a deceased person's account
We recognize that many people pass away without leaving clear instructions about how to manage their online accounts. We can work with immediate family members and representatives to close the account of a deceased person where appropriate. In certain circumstances we may provide content from a deceased user's account. In all of these cases, our primary responsibility is to keep people's information secure, safe, and private. We cannot provide passwords or other login details. Any decision to satisfy a request about a deceased user will be made only after a careful review.

https://support.google.com/accounts/troubleshooter/6357590?hl=en

ויש גם חוק אמריקאי בנושא:

Stored Communications Act

The Stored Communications Act (also known as the “Stored Wire and Electronic Communications Act”) is part of the Electronic Communications Privacy Act of 1986. The Stored Communications Act is codified in 18 U.S.C. §§ 2701 through 2712. Among other things, the Stored Communications Act creates privacy rights to protect the contents of certain electronic communications and files from disclosure by certain service providers.

In general, the protections under the Stored Communications Act depend on:

1. Whether the request or demand for information is made by a governmental entity (e.g., in a law enforcement investigation) or by some other person or entity (e.g., in a civil lawsuit);
2. Whether the company provides services to the public (e.g., Facebook, Google, Yahoo!, Microsoft, and Apple provide services to the public) or whether the services are not publicly available (e.g., an employer that provides e–mail accounts only to its employees);
3. Whether the request or demand is for the contents of the electronic communications and files (e.g., the body and subject line of an e–mail) or whether the request or demand is for noncontent information (e.g., the user’s name, address, connection records, length of service, type of service, network/IP address, and the means and source of payment for the service);
4. Whether access to the contents of the electronic communications and files are “restricted in some fashion” or are “completely public”; and
5. Whether the company provides an “electronic communications service” (ECS) or a “remote computing service” (RCS).

For more a more detailed description of the Stored Communications Act, I recommend reading A User’s Guide to the Stored Communications Act, and a Legislator’s Guide to Amending It by Orin S. Kerr.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם תקדים בנושא. בענין עיזבון של אחד סהר דפטרי, שהתאבד, הגיש מנהל העיזבון בקשה לצו נגד פייסבוק למסירת תוכני חשבון הפייסבוק של הנפטר, בטענה שהוא מחפש מידע על נסיבות ההתאבדות. בית המשפט בקליפורניה (ששם זה הוגש עקב תניית השיפוט בתנאי השימוש של פייסבוק) מצא שאין בסיס משפטי לצו שכזה:

On September 20, 2012, Facebook obtained a court order blocking a demand to turn over the contents of a deceased user’s Facebook account. The executor of Sahar Daftary’s estate requested a subpoena to compel Facebook to turn over the decedent’s Facebook account contents as part of a coroner’s inquest to determine her cause of death. According to the court records, the executor disputes that Ms. Daftary committed suicide and “believes that her Facebook account contains critical evidence showing her actual state of mind in the days leading up to her death.” However, the court held that the Stored Communications Act’s privacy rights protect the account contents, and Facebook cannot be compelled to turn over the contents in a civil action.

כתבה של אלה לוי וינריב מה 30/11/2016

הדרך לפתרון "תעלומת יורם יוסיפוף" עוברת דרך גוגל

ביהמ"ש הורה לגוגל להעביר למנהלי עיזבונו של העו"ד המנוח את סיסמתו, על מנת לבצע חקירות ולאתר נכסים

ביהמ"ש הורה לגוגל להעביר למנהלי עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח את סיסמת הגוגל שלו. זאת, על מנת לאפשר להם גישה לחשבונות הג'ימייל שלו, גוגל דרייב וכל חשבון אחר שניהל. בכך נעתרה השופטת איריס לושי-עבודי לבקשתם של מנהלי העיזבון, עו"ד רז מנגל ממשרד איתן ארז ועו"ד עופר שפירא ממשרד שפירא ושות'. במסגרת הבקשה נחשף, כי ילדיו של עו"ד יוסיפוף המנוח נתונים ללחצים מצד גורמים שלישיים, שהיו מעורבים בעסקיו של אביהם, אשר מנסים לשכנע אותם שלא לשתף פעולה עם מנהלי העיזבון.

עו"ד יורם יוסיפוף נחשב בחייו לאחד מעורכי-הדין העשירים בארץ. שמו נקשר בעסקאות של מיליוני אירו שבהן שימש כעו"ד עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש עסקים. בחודש שעבר הוא הלך לעולמו במפתיע מאירוע לבבי בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים. בעקבות מותו קרו שני דברים: נסגר ההליך הפלילי נגדו; ונפתחה תיבת פנדורה ממנה פרצו בבת-אחת נושים של המנוח – מרביתם מלווים בשוק האפור – שטוענים לחובות עתק.

עיזבונו של המנוח מתמודד בימים אלה עם טענות של נושים שונים לחובות עתק שהותיר אחריו עו"ד יוסיפוף, בהיקף של למעלה מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים כנגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקלים למס הכנסה.

לפני כעשרה ימים מינה ביהמ"ש המחוזי בת"א את עו"ד עופר שפירא, ממשרד שפירא ושות', ועו"ד רז מנגל, ממשרד איתן ארז, למנהלי העיזבון של עו"ד יוסיפוף. זאת, לאחר שנושים שונים התייצבו בבית המשפט וטענו כי עוה"ד הבכיר השאיר אחריו חובות של 100 מיליון שקל, שחלקם אינם מתועדים כלל במסמכים, בנוסף לחוב הנטען למס הכנסה.

בימים אלה פועלים מנהלי העיזבון על מנת לאתר את כל נכסיו של עו"ד יוסיפוף וכן לברר מה היקף החובות האמיתי שהותיר אחריו. בבקשה לחייב את גוגל להעביר לידיהם את הסיסמא לחשבונו האישי של עו"ד יוסיפוף, ציינו מנהלי העיזבון, כי במהלך הדיון במהלכו מונו לתפקיד, התברר כי בנו של החייב, אסף יוסיפוף, אשר מתגורר בלונדון, מחזיק במחשב הנייד של אביו המנוח וכן באסופת מסמכים הנוגעים לעסקיו ברחבי הגלובוס.

מיד לאחר הדיון טסו עו"ד מנגל ועו"ד דנה הילל ממשרדו של עו"ד עופר שפירא ללונדון על מנת לתפוס את המסמכים והמחשב. בבקשה צוין, כי "לאחר דין ודברים, תוך שהופעל על בנו של החייב ז"ל מכבש לחצים מצד צדדים שלישיים שלא לשתף פעולה עם מנהלי העיזבון, הצליחו מנהלי העיזבון לקבל לידיהם את המחשב הנייד של המנוח וכן ארגזים מלאים במסמכים".

מנהלי העיזבון ציינה בבקשה, כי מבדיקת המחשב עולה, כי עו"ד יוסיפוף ניהל חשבון בחברת גוגל, הכולל דואר אלקטרוני ושירותי "ענן" (איחסון מסמכים ברשת). ואולם, למנהלי העיזבון אין את הסיסמא על מנת להיכנס לחשבון הגוגל האמור. "מחיפושים ראשוניים במחשב, מתברר, כי למידע המצוי בחשבון הגוגל של המנוח, יש ערך רב בכל הדרוש לפעולותיהם של מנהלי העיזבון לביצוע חקירות ולאיתור נכסים, כינוסם ומימושם. מדובר בנכסים ובזכויות תביעה בארץ וברחבי העולם, בשווי רב", כתבו מנהלי העזיבון, וביקשו לחייב את גוגל להעביר לידיהם את הסיסמא.

ביהמ"ש נעתר כאמור לבקשה, וכעת נותר לראות איזו תיבת פנדורה תיפתח לאחר העיון בחשבון הגוגל של המנוח.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001163889

כתבה של אלה לוי וינריב מה 1/12/2016

תעלומת עו"ד יוסיפוף: הדוח הסודי שהגישו מנהלי העיזבון

התעלומה סביב היקף נכסיו וחובותיו של יורם יוסיפוף המנוח, שהיה מעוה"ד העשירים בארץ, לא מפסיקה להסתעף ■ דוח סודי שהגישו היום (ה') מנהלי עיזבונו רק מוסיף למסתורין

התעלומה סביב היקף נכסיו וחובותיו של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח ממשיכה לספק פרקים מותחים. והפעם, הגיע תורו של דוח סודי שהגישו היום (ה') מנהלי עיזבונו של עוה"ד המנוח לבית המשפט המחוזי בת"א, לעורר את הסקרנות ולהציף את השאלה – מה עוד יש להסתיר בפרשה הזאת. ברקע עולות שאלות בנוגע לגורלו של קזינו שעו"ד יוסיפוף רכש לכאורה בלונדון; טענות על אי-שיתוף פעולה מצד גרושתו של יוסיפוף עם מנהלי העיזבון; וכן חששות, כי ילדיו של יוסיפוף נתונים ללחצים או איומים מצד גורמים שונים שניהלו עסקים עם אביהם המנוח.

גורם המעורב בתיק מסר ל"גלובס", כי "תעלומת יוסיפוף מתגלה כאחת החידות הכי קשות לפתרון. הטענות לחובות נערמים, הנכסים חבויים היטב, צצים גורמים שמכשילים את הליך בירור הנכסים ולמנהלי העיזבון צפויה עבודה קשה".

הדוח הסודי הוגש על-ידי עו"ד רז מנגל ממשרד עו"ד איתן ארז ועו"ד עופר שפירא ממשרד שפירא ושות', שמונו על-ידי ביהמ"ש בחודש שעבר לניהול עיזבונו של עו"ד יוסיפוף. זאת, לאחר שעם מותו בחודש שעבר, עלו טענות על כך שהותיר אחריו חובות בהיקפי עתק, אל מול מצבת נכסים שהיקפה לוט בערפל.

עו"ד יוסיפוף, שנחשב בחייו לאחד מעוה"ד העשירים בארץ, ושמו נקשר בעסקאות של מיליוני אירו שעשה עבור לקוחותיו ועבור עצמו, הלך לעולמו במפתיע בחודש שעבר מאירוע לבבי (בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים). בעקבות מותו ביקשו יורשיו להוציא צו ירושה ולחלק את נכסיו, אך במקביל החלו לצוף הטענות על חובותיו. בדיון שהתקיים בתיק העיזבון עלו, בין היתר, טענות לחובות של עוה"ד המנוח לשוק האפור, ריביות של 3% בחודש על הלוואות שנטל, הליך בוררות שקיים מול גורמים מהעולם התחתון אצל הרב ישעיהו פינטו, וחוב-עתק למס הכנסה בהיקף של כ-500 מיליון שקל.

ייפויי כוח בלתי-חוזרים

השופטת איריס לושי-עבודי הורתה למנהלי העיזבון לערוך חקירה של היקף הנכסים והחובות, ולהגיש לביהמ"ש דוח בדיקה ראשוני. הדוח הוגש היום תחת מעטה חיסיון כבד. מנהלי העיזבון סירבו להשיב לשאלת "גלובס" מדוע הדוח חסוי, אך ל"גלובס" נודע כי בקשת החיסיון הוגשה, מאחר שבדוח כלולים פרטים על הליכים משפטיים המתנהלים נגד גורמים שונים בישראל ובחו"ל, שפרסומם עלול לפגוע בניהול התיק ובאינטרס של השונים של הנושים. עוד נודע, כי חשיפת חלק מפרטי הדוח עלולה לגרור הברחת נכסים של יוסיפוף, שטרם נתפסו על-ידי מנהלי העיזבון.

דוח מנהלי העיזבון עוסק, בין היתר, בנכסים של יוסיפוף המנוח שמצויים בידיהם של גורמים שלישיים, בארץ ובחו"ל, וכן בנכסים שייתכן כי יש לגביהם ייפויי כוח בלתי-חוזרים (המאפשרים לממש את הנכסים) לגורמים עסקיים ששיתפו פעולה עם יוסיפוף בעסקאות שונות. מנהלי העיזבון טרם הספיקו לבחון אם ייפויי הכוח אותנטיים, אם הם ניתנו כדין או תחת לחץ ואיומים, ולכן לא ברור מה מעמדם של המחזיקים בהם במצבת הנשייה מעיזבונו של יוסיפוף.

ייפוי כוח בלתי-חוזר אינו מתבטל עם המוות, ונראה כי מנהלי העיזבון חוששים כי בעקבות חשיפת העובדה שהם מודעים לנכסים מסוימים בארץ ובעולם, יפעלו גורמים שונים – שטרם ברור מה היקף שיתוף הפעולה שלהם עם המנהלים – להעלמת הנכסים, יבצעו העברות של כספים או רישום של נכסים על-שמם או על-שם אחרים. זאת, כדי להבריח אותם מקופת העיזבון.

הדוח מאוד ראשוני ולא פותר את כל התעלומות שצצו בפרשה. להיפך: גורם מקורב לתיק מסר ל"גלובס", כי מנהלי העיזבון נתקלים בלא מעט סימני שאלה המרחפים מעל עסקאות שביצע יוסיפוף, ומעל השאלה – לאן נעלמו כספים ונכסים שהחליפו ידיים באותן עסקאות.

חידת הקזינו בלונדון

כך, למשל, עולה בתיק הפירוק השאלה – מה עלה בגורלו של קזינו שעו"ד יוסיפוף רכש לכאורה בלונדון. עסקת רכישת הקזינו הוזכרה לראשונה בדיון שהתקיים לפני כעשרה ימים בשתי בקשות שהגיש לבית המשפט הפנסיונר צבי נתנאל: בקשה לפתוח בהליך פשיטת רגל נגד עיזבונו של יוסיפוף עקב חובות כבדים; ובקשה למנות את עו"ד מנגל כמנהל העיזבון.

בבקשות – שהוגשו זמן קצר לאחר מותו של יוסיפוף, ובטרם נערך טקס גילוי המצבה – טען נתנאל כי יוסיפוף חייב לו 1.36 מיליון שקל בגין הלוואות שנתן לו. באותו דיון נודע לראשונה לדרישת חוב בסך כ-500 מיליון שקל שדורשת רשות המסים מיוסיפוף, במסגרת הליך משפטי תלוי ועומד.

באותו דיון התייצב גם איש העסקים יעקב כהן, המוכר למשטרה כאיש העולם התחתון, שטען כי היה צד לבוררות מול יוסיפוף אצל הרב ישעיהו פינטו, שנתן פסק-דין בעל-פה, לפיו המנוח חייב לו 2 מיליון פאונד ו-100 אלף דולר. כהן סיפר לביהמ"ש כי יוסיפוף פנה אליו בהצעה עסקית, לפיה יש לו אפשרות לקנות רישיון לקזינו בלונדון, והוא הצטרף לעסקה והעביר ליוסיפוף 6.8 מיליון פאונד שאסף מאנשי עסקים נוספים. "לתדהמת כולם, יוסיפוף מכר את הנכס ולקח את הכסף בשבילו", אמר כהן בדיון.

ל"גלובס" נודע, כי במהלך הבדיקות שעורכים מנהלי העיזבון, הוצגו ראיות המעלות תהיות מהותיות בנוגע לעסקת הקזינו: האם רכישת הקזינו בוטלה מלכתחילה; אם כן – מדוע בוטלה?; האם כל הכסף עבר למוכרים ומה עלה בגורלו; ושאלות נוספות, שהתשובות המתקבלות להן מעורפלות בשלב זה – בלשון המעטה.

עיכוב יציאה מהארץ נגד הגרושה

במקביל, מנהלים מנהלי העיזבון מאבק מול גרושתו של יוסיפוף המנוח, דורית לוין-יוסיפוף, בטענה כי היא אינה מוכנה להשיב כספים השייכים לקופת העיזבון וכן מסמכים בנוגע לנכסיו של המנוח. לדברי המנהלים, הגרושה אף התחמקה מהמשטרה כששוטרים הגיעו לסף ביתה, במטרה לקיים צו של ביהמ"ש בעניינים אלה. במסגרת זו, הוצא השבוע צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הגרושה, לאחר שנודע כי בכוונתה לטוס לבולגריה לצורך טיפול בנכסיו של עוה"ד המנוח.

בבקשה להוצאת הצו נגד גרושתו של יוסיפוף, נטען כי היא מסרבת לקיים צו בימ"ש, המורה לה למסור למנהלי העיזבון כספים שמוחזקים על-ידה בסך של כ-100 אלף שקל במזומן. לדברי המנהלים, הגרושה מתחמקת מהמשטרה שמנסה לאכוף את הצו, וכן "קיים חשש כי בידיה עלולים להיות ייפוי כח לפעול בשמו של המנוח, וקיים צורך מיידי למנוע ממנה לבצע כל פעולה בהקשר של נכסי העיזבון". זאת, לאחר שהיא הודיעה שבכוונתה לטוס לחו"ל ולטפל בנכסים שונים.

"לוין-יוסיפוף נמנעת במכוון מלשתף פעולה עם מנהלי העיזבון, מתחמקת ממסירת מידע, מסמכים וכספים, וככל הנראה מסתירה רכוש ומידע, מחמת 'סדרי עדיפויות אחרים' שיש לה, ואשר עלולים לפגוע פגיעה בלתי-הפיכה בעיזבון", נכתב בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הגרושה. כן נטען, כי "התנהלות זו של לוין-יוסיפוף, של התחמקות מצווים ומשוטר, הינה חריגה ומעלה חשש כי לוין-יוסיפוף לא תבחל בביצוע פעולות גם בחו"ל שיפגעו באינטרסים של העיזבון, וזאת בטרם יגיע מידע מספק למנהלי העיזבון לשם הגנה על נכסי העיזבון".  עוד נחשף במסגרת ההליכים המשפטיים, כי ילדיו של עו"ד יוסיפוף המנוח נתונים ללחצים מצד גורמים שלישיים, שהיו מעורבים בעסקיו של אביהם, המנסים לשכנעם שלא לשתף פעולה עם מנהלי העיזבון.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001164382