שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד "חבל שהוספתי לך ימים"
החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.
לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.
שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.
לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.
לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".
"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.
השופט אליעזר ריבלין צילום: אלכס קולומויסקי"לחץ בלתי ראוי להתפשר"
השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".
פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".
פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.
הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.
באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.
"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".
הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".
