למי מזמרים עברי לידר ומירי מסיקה הלילה? יקוששו תרומות ל”ילדים בסיכוי המועצה לילד החוסה” כי 590,000 ש”ח משכורת למנכ”ל ירון בראון זה לא מספיק

Spread the love

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-8KX

עוד כתבת תדמית מפורסמת במעריב לטובת עמותות הרווחה, כדי שבכירי העמותות יוכלו להגדיל את המשכורות שלהם. 590,000 ש”ח משכורת בשנה זה לא מספיק. התרומות לא מגיעות לילדים. הם מופנות למשכורות עתק לכל מיני נוכלים וסוחרי ילדים.

הפעם כתבת התדמית עוסקת בעמותת עלוקות שחולבת כספים מהציבור. היום למשל 21/12/2016 יזמרו וירננו מירי מסיקה ועברי לידר בערב התרמה לבוסים של העמותה, כדי שיוכלו להגדיל את המשכורות. ירון בראון מנכ”ל העמותה מדווח ש 590,000 ש”ח משכורת זה לא מספיק. כמובן שעברי לידר מסכים איתו.

על האירוע הזה כתב מוטי לייבל בפייסבוק:

שלום עברי לידר ומירי מסיקה,

ב- 21 בדצמבר אתם עומדים לעשות מעשה שעל פניו נראה כמעשה טוב. אתם עומדים להופיע למען ערב התרמה של עמותת ילדים בסיכוי. ילדים בסיכוי היא עמותה שלכאורה דואגת לאינטרסים של ילדים אשר העמותה נותנת להם סיכוי לחיים טובים יותר.

המציאות היא שונה ועגומה הרבה יותר מהנראה לעין. עמותה זו כמו רבות אחרות מתפרנסת מהוצאת ילדים מהוריהם, בכל שנה מוציאים משרד הרווחה כ- 12,000 ילדים מהוריהם ומתוכם כ- 8,000 בצווי חירום וצווי בית משפט. בסוף עונה שעברה בתכניתו של אמנון לוי דיבר מנכ”ל משרד הרווחה היוצא – יוסי סילמן וסיפר שלפחות חצי מהילדים לא אמורים לצאת כלל מהוריהם הביולוגיים. בהתייחס לאמירה הזו שהייתה למעשה אנדרסטייטמנט, 4,000 ילדים בכל שנה לא אמורים לצאת מהבית וחלקם הולכים למוסדות השונים של העמותה הזו “ילדים בסיכוי”.

לידיעתכם, מיליונים רבים מתוך המחזור של ילדים בסיכוי הולכים למעשה למשכורות עתק של ההנהלה ולדוגמא: מנכ”ל העמותה ירון בראון מרוויח כ- 580,000 שקלים בשנה, הסמנכ”ל יהודית אלישר כ- 300,000 שקלים בשנה, סמנכ”ל תוכן (השם יודע מה זה) עדנה גלבוצקי כ- 350,000 שקלים בשנה והרשימה ממשיכה…

בשעה שאלו גוזרים להם קופון על גב הילדים שלנו, הורים רבים נלחמים בבתי משפט ללא הרף כדי לקבל את ילדיהם בחזרה, הורים בוכים בלילות כי לקחו להם את הילדים בכוח. חלקם הגדול מאבד את מקום העבודה כי המלחמות בבתי המשפט וברווחה נעשים בשעות העבודה… אתם מבינים את הנקודה.

אתן לכם דוגמה קטנה לשחיתות הממסדית הקשורה לעמותה זו: מוטי וינטר, שהיה סמנכ”ל משרד הרווחה שמשם מוציאים ילדים מהוריהם בכוח, משמש כיו”ר הוועד המנהל של ילדים בסיכוי, לא נראה לכם ניגוד אינטרסים חמור?

אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה – פקחו עיניים, העמותות האלו לא נועדו לעזור אלא רק לעובדיהם, אני מבקש מכם לשקול שנית את הופעתכם בערב ההתרמה ולהבין שמבחינתכם זו אולי נתינה מדהימה עבור מטרה שלכאורה ובמבט ראשון נראית נעלה אבל בסופו של דבר מדובר על לתת כוח נוסף לעמותות אשר מרוויחות על גבם של הורים מסכנים.

במידה ותרצו לשמוע דברים נוספים אשמח לעמוד לרשותכם.

מוטי לייבל – הקואליציה לילדים ומשפחה

מרגלית צנעני, מרגול, מרגלית צנעני, מירי מסיקה, מירי מסיקה העמוד הרשמי, Ivri Lider – עברי לידר, עברי לידר, ילדים בסיכוי

בתמונה: המנכ”ל סחטן ושנורר התרומות ירון בראון. 590,000 ש”ח בשנה זה לא מספיק. יש לו תיאבון בריא. כך הוא משכנע את הציבור לתת לו כסף:

ירון בראון 590,000 ש”ח משכורת שנתית על חשבון נערים חטופים

“המשכנו להגדיל ולהעמיק את פעילותנו למען הילדים והצעירים ומצד שני אנחנו יודעים לצערנו, כי גם זה לא מספיק כדי לכסות על כל הצרכים הקיימים והגדלים משנה לשנה של הפנימיות ומשפחות האומנה בישראל. את כל זה לא היינו יכולים לעשות בלי המון עזרה ותמיכה מכל השותפים הרבים שלנו למלאכה, ממשרדי הרווחה והחינוך, מהקרנות והפדרציות, מהעסקים והתורמים ומהמתנדבים הנפלאים שלנו. מקווה שגם בשנה הקרובה נוכל ביחד לתת ולהעניק לאלפי הילדים והצעירים בפנימיות ובאומנה את כל מה שמגיע להם”.

ואלה בעלי התפקידים ב”ילדים בסיכון” ומשכורות העתק

מוטי וינטר – יו”ר, יפה קרינדל- גזברית כבוד, פרופ’ שמעון שפירו, פרופ’ דן שניט, פנחס בוכריס, סיגל בר-און, קלמן שחם, צביקה הויזליך, אורית לרנר, פנינה פקר, עו”ד קרי רכטר, חזי לביא, מנשה סמירה

ירון בראון– מנכ”ל, משכורתו 590,000 ש”ח בשנה. הוא מדווח בתלוש על 345,000 ש”ח, פלוס “נילווים” 130,000 ש”ח, רכב 110,000 ש”ח בשנה ושונות 4,500 ש”ח בשנה.

יהודית אלישר סמנכ”ל תפעול. מרוויחה 300,000 ש”ח בשנה. מדווחת בתלוש 230,000 ש”ח, מקבלת נילווים 65,000 ש,ח ועוד 3,500 ש”ח שונות.

עדנה גלבוצקי – סמנכ”ל תוכן. מרוויחה 355,000 ש”ח בשנה. למעשה היא יחצנית בשכר מופרז. אמנם מדווחת בתלושים על 220,000 ש”ח אולם מקבלת גם “נילווים” 70,000 ש”ח, רכב ב 60,000 ש”ח ושונות ב 6,000 ש”ח.

יעל בנאי – שיווק ופיתוח משאבים. מרוויחה 285,000 ש”ח בשנה. למעשה מדווחת בתלוש רק על 200,000 ש”ח, אך מקבלת גם נילווים 72,000 ש”ח, רכב ב 47,000 ש”ח ושונות 7,000 ש”ח.

רוני רוקח – ראש תחום משפחות מלוות

רביטל ברנד – ראש תחום “הורים שותפים”

סופרי כפיר – מנחה תכנית הוראה משקמת

דינה יניב – מנחה תכנית הוראה משקמת

אבנר ברקאי – עו”ס הגוף לאפוטרופסות

תמר מילנר – עו”ס הגוף לאפוטרופסות

ערן ברטוב – מנהל מקצועי אזור צפון ודרום, תכנית גשר לעצמאות

מורן מזרחי – מנהלת מקצועית אזור המרכז ואחראית תחום טיפול, תכנית גשר לעצמאות

קרן לוין-פשה – מנהלת מקצועית תחום אקסטרני ואחראית תחום אקדמיה, תכנית גשר לעצמאות

אביבה עזר – ראש תכנית מרכזיות חינוכיות ותכנית העשרה בתרבות ואמנות

רחלי גולדפישר וייס – תכנית מרכזיות חינוכיות, מרקום. מרוויחה 216,000 ש”ח בשנה. מדווחת בתלוש על 167,000 ש”ח, אולם מקבלת 45,000 ש”ח “נילווים”, ו- 4,000 ש”ח שונות.

אורית לוי – הנהלת חשבונות

ערה דורפמן – מזכירה ראשית

אורורה חדד – מזכירה

יו”ר חוג הידידים: רוני חזקיהו

ועדת ביקורת רו”ח גדעון באום, עו”ד אייל רגב

רואה חשבון: זיו האפט – BDO

יועץ משפטי: עו”ד אמיר טיטונוביץ’

בתמונה: השנוררית עדנה גלבוצקי Edna Glebocki – מרוויחה 355,000 ש”ח מסחר בילדים.

עדנה גלבוצקי סוחרת בילדים ומרוויחה מאות אלפים

בתמונה יעל בנאי Yael Banai – מרוויחה 285,000 ש”ח בפיתוח משאבים לחטיפת ילדים מהוריהם

כתבת יחצנות של Yuval Bagno – שקרים ופרופוגנדה למטרת חטיפת ילדים. כמה כסף קיבל יובל כדי לחרטט את החירטוטים האלה?

הסיכוי של הילדים בסיכון: “מחפשים משפחות שיסכימו לפתוח את לבן”

עמותת ילדים בסיכוי – המועצה לילד החוסה מציינת 30 שנה להיווסדה. מבין אלפי ילדים שהוצאו ממשפחות מפורקות ונשלחו לפנימיות, כ־100 זוכים לתמיכת אפוטרופוס

היום “חוגגת” המועצה לילד החוסה 30 שנה לפעילותה, שחולשת על טיפול בילדים רבים ללא מסגרת או הורה שיטפל בהם. בישראל חיים כיום לא פחות מ־7,500 ילדים בגילאי 5־18, שמתגוררים ב־127 פנימיות ברחבי הארץ. ילדים אלו הוצאו על ידי רשויות הרווחה ממשפחות מפורקות, המתמודדות עם התמכרויות, מחלות קשות, תקופות מאסר, נטישה או יתמות. חלק מהילדים חוו שנים ארוכות וקשות של הזנחה, התעללות וכאב, ולכ־1,500 מהם אין כלל גב משפחתי.

עבור 600 מהם, בית המשפט מינה אפוטרופוס חיצוני, לאור היעדרו של הורה אחראי המסוגל לתת מענה לצורכיהם, ומתוכם כ־100 מטופלים בתוכנית האפוטרופסות של העמותה. בין הסיפורים המרגשים של הילדים שזכו למענה הולם לצורכיהם ישנו הסיפור של ר’, ילד בן 15, בנה של אם אלכוהוליסטית, שלה חמישה ילדים מארבעה גברים שונים. את אביו מעולם לא הכיר. לאחר שעבר תלאות כבר מגיל שש, כאשר הועבר מפנימייה למשפחות אומנה שונות, ר’ הועבר למקלט חירום, שם שהה כחצי שנה והמתין עד השמה במסגרת יציבה של פנימייה.

בעת ששהה ר’ במקלט החירום, האפוטרופוס שמונה לו החל להיפגש עמו בתדירות גבוהה ועד מהרה הפך לדמות משמעותית עבורו. האפוטרופוס, עובד סוציאלי בשם אבנר ברקאי, הנו מנהל התוכנית לאפוטרופסות של ילדים בסיכוי.

“אבנר בשבילי הוא כמו אבא כזה על אף שלא הכרתי מה זה אבא מהעבר שלי”, מספר ר’ בהתרגשות, “הוא דמות מאוד מחבקת ואבהית והוא חלק חשוב בחיים שלי. אני סומך עליו ב־100% ויודע שהוא באמת רוצה בטובתי. אני לא ישר מכניס אנשים לחיים שלי וזה טבעי שלקח לנו זמן לתת אמון זה בזה, אבל בסוף הבנתי שהוא הגיע אלי על מנת להישאר”.

פרויקט האפוטרופסות לילדי פנימיות מופעל על ידי ילדים בסיכוי משנת 1996, במסגרתו משמשת המועצה כאפוטרופוס לעשרות ילדים ונערים שהמכנה המשותף להם הוא שהם יתומים או נטושים. מרביתם מתקבלים לפנימייה בגילאי 14־15 ובממוצע הקשר עם האפוטרופוס נמשך כארבע שנים. למרות זאת, גם לאחר שפוקע הצו בגיל 18, העמותה ממשיכה ללוות את הצעיר תוך מתן סיוע במעבר מהפנימייה לחיים העצמאיים, תיווך מול גופים שונים בקהילה וסיוע בהשתלבות בצבא.

המועצה הנה הגוף היחיד העוסק באפוטרופסות בישראל שאינו גובה שכר מכספי החסוי וממומן מתרומות בלבד: “בשונה משאר חבריהם לפנימייה, את הילדים ובני הנוער שאנחנו מלווים, אין בדרך כלל מי שמגיע לבקר ואין מי שיתאמץ לסייע להם להגשים שאיפות ולנווט את דרכם”, מסביר ברקאי, שמוסיף כי “האפוטרופוס מייצר עם אותם ילדים קשר ישיר ומיוחד שמתנהל בשונה מהנהוג לרוב בשירותי האפוטרופסות לחסויים בישראל. האפוטרופוסים משמשים עבורם משענת עקבית ורגישה, מבוגר חיצוני לצוות הפנימיה, כזה שאפשר לסמוך עליו ולראות בו כתובת. אני רואה את תפקידי כמעין דמות כמו הורית שנפלה בחלקו הזכות והחובה המוסרית ללוות ילדים שלא זוכים לתמיכה ולהכוונה”.

בימים אלו מחפשת עמותת ילדים בסיכוי משפחות מלוות. “אנחנו מחפשים משפחות שיארחו באופן רציף וקבוע ילדי פנימיות, בעיקר בני נוער בני 12־16 מהפריפריה, בחגים, בחופשות ובסופי שבוע ויהוו עבורם פינה חמה ואוהבת שלה כל ילד ונער זקוק”, אומר מנכ”ל העמותה, ירון בראון, שבעצמו משמש משפחה מלווה לצעיר שגדל בפנימיות, וכיום הוא סטודנט אחרי שירות צבאי מלא.