עינת הראל, שמואשמת בהעלמת מס של 47.5 מיליון שקל, מספרת לראשונה על חייה הקשים, הגירושים שהובילו אותה למעגל הזנות מבחירה והישיבה בכלא, ודוחה את המיוחס לה. “היו מגיעים למכון הליווי עורכי דין, רופאים, אנשי טלוויזיה, שחקנים, אפילו שוטרים על אזרחי”, היא מתארת.

כבר יותר מ־15 שנה שעינת הראל מנהלת יחסי אהבה־שנאה עם המשטרה. אבל שום דבר לא הכין את מי שזכתה בתקשורת לכינוי “המאדאם של תל אביב” לכתב האישום החמור שהוגש נגדה בשבוע שעבר, המייחס לה הפעלה וניהול של שלושה בתי בושת בבנייני מגורים שונים בעיר, סרסרות למעשי זנות והשמטת הכנסות בגובה מסחרר של 47.5 מיליון שקל בשמונה השנים האחרונות. “אין לי שום קשר לסכומים האלה. לא היה לי, והלוואי שיהיה לי”, היא מפטירה. “כל התיק הזה מנופח. כך עובדת לצערנו משטרת ישראל. מסמנים מטרה ואז תוקפים”.

הראל בת ה-50 נכנסה למעגל הזנות בגיל 29, מבחירה, אחרי גירושים קשים מאדם עשיר מאוד. במשך שנים הפכה למייצגת של הנשים במעגל הזנות, ולטענתה זו גם הסיבה לכך שהיא סומנה על ידי המשטרה. “אני בלטתי, אני נאבקתי במשטרה כל השנים. התחלתי את התהליך הזה של המלחמה נגד סגירת המקומות (בתי הבושת – ש”מ). אני הפכתי להיות מעין נציגה ואחראית עליהן. אחת ששימשה להן פה הן בארגון העבודה והן בהליכים בכיוון של מיסוד הנושא”, היא אומרת. “הם מנסים לנקום בי, כי אני לימדתי את הבנות לא לפחד מהמשטרה ולעמוד בתוקף על זכויותיהן. ‘שוטר לא יכול להשפיל אותך, לאיים עלייך במעצר, או לאיים שייקחו ממך את הילדים’ – כי זאת השיטה שלהם: להפחיד. והבנות למדו לענות להם”.

במהלך תקופת עבודתה הראל נעצרה, למדה להכיר את העולם המשטרתי וגם קיבלה את הכינוי “תפוזינה” בשל צבע שיערה. לדבריה, “היו מגיעים למכון הליווי עורכי דין, רופאים, אנשי טלוויזיה, שחקנים, אפילו שוטרים על אזרחי”. על הלקוחות היא אומרת ש”רובם לא מחפשים סקס, או באים כי רע להם בבית. רוב אלה שבאים זה לא כי חסר להם סקס, אלא כדי לדבר, לקבל מילה טובה”.

התפישה לגבי עולם הזנות רחוקה מאוד מהמציאות, מתארת הראל. “עבריינים לא מתעסקים בשטח הזה. שום משפחת פשע לא נמצאת ולא התעסקה בעולם הזנות, כי אין בזה כסף. רמת ההוצאות כל כך גבוהה שזה לא משתלם. יש גברים שמנהלים ומפעילים, ויש נשים.

אין לזה חוקים. את בעצמך יכולה מחר לקחת דירה, להפוך אותה לבית בושת, לשים מודעה או לפרסם באינטרנט. הסיכון היחיד שלך בשטח זאת המשטרה. בחיים לא היו עבריינים. זנות בשבילם זה לכלוך. כל חודש צריך להשקיע בפרסום בין 30 ל־60 אלף שקל”.

השוו לסיפורי הפרקליטות:

אישום: הפעילה 18 נערות ליווי בת”א – וגרפה 47 מיליון שקל

“ידיעות אחרונות”: עינת הראל, שזכתה לכינוי “המאדאם של ת”א”, חשודה כי הפעילה 3 בתי בושת ב-8 השנים האחרונות וצברה “משכורת” של 700 אלף שקל לחודש ■ צפו ב”מחירון” שהיא כפתה לכאורה על נערות הליווי

אחרונה הוגש כתב אישום נגד עינת הראל (51), שזכתה במשטרה לכינוי “המאדאם של תל-אביב”, בגין עבירות של סירסור ושידול לזנות, הלבנת הון, אי-דיווח על הכנסות, השמטת הכנסה ועוד. כפי שדווח בעיתון “ידיעות אחרונות”, בשבועות הקרובים אמור להיפתח משפטה.
לפי הדיווח, הראל הפעילה ב-8 השנים האחרונות 3 בתי בושת בתל-אביב, העסיקה 18 נערות ליווי וגרפה לכיסה סכום עצום של 47 מיליון שקל. לפי חקירה של ימ”ר תל-אביב בשיתוף יחידת יהלום של רשות המסים, מדובר ב-700 אלף שקל לחודש.

הראל נעצרה על-ידי היחידה המרחבית תל-אביב בשנת 2006 בחשד לניהול בתי בושת, אך שוחררה בתוך זמן קצר כיוון שלא היו מספיק ראיות להגשת כתב אישום נגדה.

לפי האישום, שיטת הפעולה של הראל הייתה כזו: בין השנים 2006 ל-2014 הראל הפעילה ב-3 דירות שונות שהשכירה בתל-אביב בתי בושת. בכל פעם שדירה אחרת שהושכרה נסגרה על-ידי המשטרה – היא שכרה דירה אחרת על-שם אחת הנערות שעבדו בה, ובה הפעילה את בית הבושת. 18 נערות הליווי הועסקו במשמרות, לפחות שתי נערות בכל משמרת ועד 12 נערות בכל פעם.

לפי האישום, על-פי “המחירון” של הראל, הנערות גבו 200-350 שקל עבור שעה של שירותי מין (לפי סוג הפעילות המבוקשת), והראל עצמה גבתה מהסכום הזה עמלה של 135-145 שקל (32%-58%). מכל נערה הראל גם גבתה 15 שקל ביום על קפה וקונדומים ועוד 30 שקל עבור שירותי כביסה או 4 שקלים לכל מגבת. כל נערה “שירתה” 2-20 לקוחות ביום.

סנגורה של הראל מסר בתגובה לכתב אלי סניור ב”ידיעות” כי “הראל כופרת במיוחס לה. מדובר בחומר ממוחזר מלפני שנים רבות. היא נחקרה וענתה לכל השאלות בעבר, ואני בטוח שבית המשפט לא ירשיע אותה”.