טובה סיון נשיאת ביהמ”ש לענייני משפחה ת”א מנתקת ילדים מהוריהם ללא קביעת הסדרי ראיה

ביום שלישי 26.6.12 התקיימה מחאה מול ביתה של השופטת טובה סיון, על ניתוק ילדים מהוריהם ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות. מוצאה של השופטת מגרמניה וזה די מסביר את התנהלותה כלפי קורבנות משרד הרווחה.

כך נכתב נגד השופטת טובה סיון מנתקת הילדים מהוריהם בעיתון ‘הארץ’:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1280448

נגד השופטת טובה סיוון מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן נמצאו שתי תלונות מוצדקת.

התברר שהיא מינתה כמה פעמים עורכת דין שייצגה אותה בעבר, למנהלת עיזבון ולמגשרת בתיקים שהיו בטיפולה.

במקרה אחר מינתה השופטת סיוון עורך דין שהוא בעלה של שופטת אחרת בבית המשפט לענייני משפחה ככונס נכסים בתיק. השופטת ננזפה בידי הנשיא ברק.

טובה סיון ממנה כונס – בעל של חברתה:

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-99282-00.html?tag=06-26-35&au=True

בית המשפט מנע עדותה של השופטת חנה רוטשילד

השופטת מארק, מביהמ”ש השלום בת”א, סירבה לבקשת עורכי דין לזמן לעדות בורר ושופטת, לשם בירור גובה שכר טירחה שהגיע להם

לאחר כתבת תחקיר של מרדכי גילת, שפורסמה לאחרונה ב”ידיעות אחרונות” ובה נטען בין היתר, כי השופטת טובה סיוון, מביהמ”ש לענייני משפחה בר”ג, מינתה באופן שיטתי את עו”ד דידי רוטשילד, הנשוי לחברתה השופטת חנה רוטשילד, ככונס נכסים, עולה היום שוב שמה של השופטת רוטשילד לכותרות.

השופטת דליה מארק, מביהמ”ש השלום בת”א, דחתה אתמול (ב’ 24.4.06) את בקשתם של עורכי הדין דידי רוטשילד ויעקב שקד לזמן לעדות את השופט (בדימוס) יעקב שמעוני, שכיהן כבורר בפרשת בוררות שבה הם תובעים שכר טירחה מלקוחם. כמו-כן, דחתה השופטת מארק את הבקשה לזמן לעדות את אשתו של עו”ד רוטשילד, השופטת חנה ריש-רוטשילד.

ראשיתה של הפרשה בהליך בוררות שבו ייצגו עורכי הדין את משה ארליך. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלת גובה שכר הטרחה והם פנו לבית המשפט.

לטענת עורכי הדין בינם ובין ארליך גובש הסכם שכ”ט בע”פ, לפיו התשלום ייעשה על-פי תעריף שעות בסך 150$ +מע”מ עבור כל שעת עבודה, כאשר הסכום מגיע לסך 174,268 ש”ח. ארליך, אשר טען כי אין באפשרותו לשלם, חתם בדצמבר 2003, לטענת התובעים, על מסמך
ובו הוא מודה בחוב.

לשם הוכחת היקף עבודתם והזמן שארכה, ביקשו התובעים מביהמ”ש לזמן לעדות את השופט שמעוני שהיה הבורר, וכן את השופטת רוטשילד – אשתו של עו”ד דידי רוטשילד.

בתצהיר שהגישו לביהמ”ש כתבו המבקשים: “כתב הסיכומים נכתב בחלקו בביתנו שלי ושל כב’ השופטת ריש רוטשילד, כאשר כב’ השופטת ששהתה בביתה, היתה עדה לעריכת כתב הסיכומים, ולנוכחותו של הנתבע, בלוויית ארגזים של ניירת, מסמכים וכתבי בית דין שהובאו לבית ע”י הנתבע”.

ואולם, השופטת מארק לא התרשמה מטיעוני הבקשה ודחתה את זימונו של הבורר כעד: “הכלל הנהוג הוא כי רק במקרה מיוחד, יתיר בית המשפט להזמין בורר כעד, ולחשפו לחקירת הצדדים… התובעים לא שכנעו בבקשתם ובתצהיר התומך בה, כי זהו ‘המקרה המיוחד’ בו יתיר בית המשפט להזמין את הבורר כעד, לחשוף אותו לחקירת הצדדים ולנהוג בו כאילו היה צד לדיון בבית המשפט”.

בנוסף, נדחתה גם בקשת זימונה לעדות של השופטת רוטשילד, כאשר השופטת מארק מוסיפה את הדברים הבאים: “באיזון שבין חובת חשיפת האמת והגינות ההליך השיפוטי ולבין הערך של ההגנה על מעמדו של בית המשפט, אי תלותו והבטחת אמון הציבור בו, מאידך-גיסא, גובר האחרון”.