השופט גיא אבנון (ראשל”צ) הטיל הוצאות על השוטר צביקה חסיד בגין אי החזרת ערבות והתעלמות מ- 3 החלטות מ”י 53111-12-16 חיים יוסף מרציאנו נ’ מדינת ישראל

בתיק זה הוגשה ביום 02/01/17 בקשה מטעם המבקש, באמצעות אשתו אשר אף היא נוכחת היום באולם, להשיב את הפקדון אשר הופקד לצורך שחרורו של המבקש ממעצר, פקדון בסך 3,000 ₪.

בהחלטה מאותו היום, 02/01/17, הוריתי ליחידה החוקרת להגיב לבקשה עד ליום 09/01/17.

ביום 11/01/17, לאחר שהיחידה החוקרת התעלמה מהחלטתי הראשונה, הוריתי על מתן ארכה למתן מענה לבקשה, וזאת עד ליום 16/01/17.

ביום 22/01/17 שב המבקש וחזר על בקשתו, וכך פעם נוספת ביום 29/01/17.

ביום 29/01/17 הורה בית המשפט, כב’ השופט מורנו, על מתן תגובה מטעם המשיבה, ולצורך כך ניתנה למשיבה ארכה עד ליום 01/02/17.

ביום 02/02/17, קבעתי כי היחידה החוקרת שבה ומתעלמת מ- 3 החלטות אשר הורו לה להגיב לבקשה, ובנסיבות אלה קבעתי דיון בבקשה להיום, והודעתי שבמועד זה תשקל השתת הוצאות על המשיבה בגין התעלמות מהחלטות בית המשפט, השחתת זמן שיפוטי יקר, וגרימת הוצאות מיותרות למבקש.

סברתי לתומי כי היחידה החוקרת  לא תוכל להתעלם מהחלטה זו של בית המשפט, וכי תוגש תגובה מתאימה במהירות האפשרית. נתבדיתי. היחידה החוקרת לא הגיבה להחלטתי האחרונה, כמו גם להחלטות הקודמות, והגדילה עשות שעה שהתעלמה לחלוטין מהצו בו קבעתי דיון להיום.

בשעה 14:00, היא השעה שהייתה קבועה לדיון, לא היה מודע כלל מי מנציגי היחידה החוקרת על קיומו של דיון היום, וזאת הגם שכל החלטותי נשלחו במישרין למשרדי היחידה החוקרת.

רק בחלוף כשעתיים, נשלחה הודעה במסגרתה הודיעה היחידה החוקרת כי הוחלט על שחרור הפקדון לידי המבקש. גם בהודעה זו לא התנצל מי מנציגי היחידה החוקרת על ההתנהלות הקלוקלת, על השחתת זמן שיפוטי יקר ועל השחתת זמנם של המבקש ואשתו אשר נאלצו להגיע לבית המשפט ולהמתין פרק זמן ממושך (השעה עתה 16:00).

סבורני כי זהו בדיוק המקרה בו בית המשפט יביע דעתו לא רק במלל כי אם גם בסנקציה ממשית, גם אם מתונה. אני סבור כי במקרה דנן, שעה שניתנה ליחידה החוקרת התרעה זמן ממושך מראש, וניתנו ארכות כה רבות, מן הראוי להשית הוצאות אשר ישמשו כדוגמא וכתזכורת ליחידה החוקרת להתנהל באופן ראוי במקרים הבאים.

נתתי דעתי לכך כי השתת הוצאות על היחידה החוקרת, קרי על המשטרה, משמעה השתת הוצאות על הציבור כולו, אך זהו מקרה ראוי ומתאים מאין כמוהו לנקיטת דרך זו.

הטלת הוצאות מתאפשרת גם במקרה דנן בו המבקש לא יזם בקשה זו. אפנה לענין זה להחלטת כב’ המשנה לנשיא (כתוארה אז) כב’ השופטת מרים נאור במ”ח 1129/13 אליעזר אבני נ’ מדינת ישראל (22/07/133), שם נקבע כי ראוי לחייב את המבקש בהוצאות אף שהמשיבה לא עתרה לכך, תוך הפניה לתקדימים נוספים.

נוכח המפורט לעיל, אני מורה על השבת הפקדון אשר הופקד לצורך שחרורו של המבקש ממעצר, וזאת בכפוף לכל מניעה חוקית, לרבות עיקול.

אני מחייב את המשיבה- משטרת ישראל- בהוצאות המבקש בגין הליך זה, בסכום של 1,000 ₪ בצירוף מע”מ כדין.

סכום זה ישולם למבקש בתוך 7 ימים מהיום.

ככל שלא ישולם במועד, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

העתק החלטתי זו ישלח על ידי המזכירות, במשירין, ללשכת מפקד תחנת רמלה, לשכת קצין אח”ק שפלה וללשכת מפקד מרחב שפלה, לידיעתם.

ניתנה והודעה היום י’ שבט תשע”ז, 06/02/2017 במעמד הנוכחים.