השופטות דבורה ברלינר וזיוה הדסי-הרמן קבעו נוהל שיפוטי לא חוקי
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-1ar
נוהל שקבעו השופטות ברלינר והדסי-הרמן – לא חוקי
נציב התלונות על שופטים יוצא נגד נוהל המיושם בבתי משפט השלום והמחוזי בת"א, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בענייני מעצר וחקירה בצירוף תגובת המשטרה ■ הבעיה: המשטרה מסרבת למסור תגובה כשהעצור לא מיוצג בידי עו"ד.
לצפיה בנוהל והתייחסות הנציב הקלק כאן
נוהל שקבעו נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב – דבורה ברלינר, ונשיאת בתי משפט השלום בתל-אביב – זיוה הדסי-הרמן, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בצירוף תגובת הצד שכנגד, ניתן ללא עיגון חוקי – כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.
מהחלטתו של גולדברג עולה כי ההחלטה על הנוהל, המיושם במחוזי ובשלום בתל-אביב קרוב ל-3 שנים, מהווה קביעת סדרי דין ללא סמכות חוקית, ועלולה אף לפגוע בזכות הגישה לערכאות של חשודים, עצורים ונאשמים שאינם מיוצגים על ידי סנגור.
מדובר בנוהל פנימי שפירסמה ברלינר במאי 2010, על דעתה של הדסי-הרמן, והקובע כיצד יטפלו המזכירויות הפליליות של בתי המשפט בבקשות דחיית דיונים, בקשות דיוניות אחרות וכן בקשות מהותיות בתיקים המתנהלים.
"יש להגיש בקשות דחייה עם תגובת הצד או הצדדים שכנגד", נכתב בנוהל. "המזכירות תונחה שלא לטפל בבקשות המוגשות ללא תגובה שכזו. בגדר תגובה, תתקבל במקרים דחופים וחריגים גם הודעה כי נעשה ניסיון שיפורט להשיג את תגובת הצד שכנגד, והדבר לא התאפשר".
באשר לבקשות מהותיות, נקבע כי במקרים שבהם מוגשת בקשה ללא תגובת הצד שכנגד, "יציין המבקש במפורש ובמודגש כי הבקשה מוגשת ללא תגובה, וינמק".
אלא שמשטרת ישראל, המהווה צד בהליכים פליליים בענייני מעצר וחקירה, מסרבת למסור את תגובתה לצד שכנגד, כאשר הצד שכנגד הוא חשוד, עצור או נאשם שאינו מיוצג על ידי עורך דין.
כתוצאה מכך, אירעו מקרים שבהם סירבה מזכירות בית המשפט לקבל בקשות מטעם בעלי דין, מהסיבה שאלה הוגשו ללא תגובת הצד שכנגד – הוא המשטרה.
בתלונה שהוגשה לנציב התלונות על שופטים, ציין המתלונן כי במשטרה הגיבו לבקשתו בכך ש"המשטרה לא מקבלת הוראות מחשודים, ולא מוסרת תגובות לחשודים אלא לבית המשפט בלבד".
במקרה אחר, קיבלה המזכירות את הבקשה והעלתה אותה לשופטת לימור מרגולין, ואולם גם היא פעלה בנוקשות בהתאם להוראות הנוהל, קבעה כי "יש לצרף את תגובת המשטרה" וסירבה לטפל בבקשה או להעבירה לתגובת המשטרה.
העתק ללבני
בעקבות הגשת התלונה, פנה הנציב גולדברג לנשיאה הדסי-הרמן, ובתגובתה היא ציינה כי "הנוהל מיושם זה שנים רבות בבתי משפט השלום בתל-אביב, ומטרתו לייעל את הדיון המשפטי, להביא בפני השופט את עמדות הצדדים במרוכז ולאפשר לו לתת החלטה לגופו של עניין. הנוהל מנוסח בצורה בהירה, חל על כל הליך פלילי ובמקרים חריגים מאפשר הגשת בקשות ללא תגובה".
הדסי-הרמן הוסיפה כי "אמנם הנוהל מאזכר גופי תביעה וסנגורים, אך הלכה למעשה מיושם על כל מגיש בקשה. הנוהל והפעלתו על ידי המזכירות נותנים ראויים ונותנים מענה הולם לכל הצדדים, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו".
הנציב קבע כי מבחינה פורמלית, אין בסמכותו לברר את התלונה, ואולם העביר העתק מהחלטתו לשרת המשפטים, ציפי לבני, ולמנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר.
"סבורני כי על שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט לתת את הדעת לטענותיו של המתלונן", כתב הנציב. "לא זו בלבד שהנוהל מיושם גם כשמגיש הבקשה אינו מיוצג, בעוד שנאמר בו כי הוראותיו חלות על גופי התביעה ועל סנגורים, אלא שהוא גם אינו מציין את מקור הסמכות להוצאתו. זאת, למרות שהוא אינו נותן רק הוראות מינהליות למזכירות, אלא קובע ראשית לכל סדרי דין, ובגדרם מטיל חובות שאינן מנויות בדין, על מי שמבקש להגיש בקשה בעניינים פליליים לבית המשפט, בכללם חשודים, עצורים ונאשמים".
"נוהל בסמכות"
דוברת בתי המשפט מסרה בשמן של הנשיאות ברלינר והדסי-הרמן כי "הנוהל התקבל לאחר דיון משותף עם הגורמים הרלוונטיים ובהסכמתם. הנוהל כשמו כן הוא – הוראות מעשיות המצויות בתחום סמכותו הטבועה של בית המשפט, שנועדו להסדיר את עבודת המזכירות בנושא זה. הנוהל מותיר פתח נרחב למקרים חריגים. פנייה של אדם שאינו מיוצג יכולה להיחשב כנופלת בקטגוריה זו. בפועל מזכירות בית המשפט נוהגת אכן לפנות בעצמה לקבל תגובה במקרים הולמים".
עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, שהייתה שותפה לגיבוש הנוהל המקורי, אומר כי "מטרתו המקורית של הנוהל הייתה ראויה, והיא ייעול וקיצור ההליכים בתחום הפלילי, ואולם תוצאתו היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות של חשודים ונאשמים בלתי מיוצגים. לכך אין בידינו להסכים, ויש לשנות את הנוהל בהתאם".
