המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן ביהמ”ש מחוזי ת”א: כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על קטין בן 14 שנים בפנימיה בניגוד לרצון הוריו

שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ”א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות על פי חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.

ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט בימ”ש מחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח, הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלוש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף לניתוקו מהוריו סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

“שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו”.

לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. מן המפורסמות והמוסכמות הוא כי משרד הרווחה מנתק ילדים מהוריהם ומצטט כנוחותו מתי יש לשמוע את הקטין ומתי לא – כמו במקרה זה. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון ואין בהם מאומה, כדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.

מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.

הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.
סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטריים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים על פי החלטת בתי משפט לנוער ועוד “מומחים” ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע גייפמן מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.