שופט המשפחה שמואל בר יוסף חושף את שמה של בת חסויה ומאשר סכום אסטרונומי לאפוטרופוסית לדין א"פ 17026-01-18
אפוטרופוסית תאוות בצע, ביקשה מבית המשפט שיאשר לה שכר טרחה שנתי בסך 100,000 ש"ח מכספי חסויה עליה מונתה, בנוסף לסכום חודשי אותו היא מקבלת מידי חודש ממשרד המשפטים על פי תקנות בסך 1,310 ש"ח.
השופט שמואל בר יוסף מסתיר מהציבור את שמה של האפוטרופוסית ומציג אותה כ- "א' שירותי אפוטרופוסות", ולא מפרט מה הפעולות בגינם זכתה בבוננזה בסכום אסטרונומי אותו פסק על חשבון החסויה. בנוסף, השופט גם לא מפרט את הסכום הסופי אותו פסק לחסויה, ורק מקריאת ההחלטה, ניתן להבין כי מדובר כמעט במלוא הסכום אותו תבעה.
בצדק טענו ילדי האישה, כי מדובר בבקשה הלוקה בהפרזה רבתי, והכוללת דרישה לשכר כפול ומכופל על פעולות שהם במסגרת תפקידו של אפוטרופוס. השופט גם קבע בסעיף 9 להחלטה שכל הפעולות אותם ביצעה עורכת הדין (האפוטרופוסית) הינם בגדר הליכים הקשורים בחבל טבורם בניהול ענייני אפוטרופוסות ולא ניתן להגדירם כחורגים מתפקידי האפוטרופוס.
הילדים, כדרכם של ילדים, מעורבים רגשית בענייניה של אימם, פנו וגם תבעו את האפוטרופוסית, ולמרבה הצער הפסידו ונאלצו לשלם הוצאות משפט, וזו הסיבה שהשופט נעתר לבקשתה החזירית של האפוטרופוסית ואישר לה שכר טרחה חריג:
"10. יוצאים מכלל האמור הם ההליכים מושא סעיפים 29 ו- 35 לבקשה. מדובר בבקשה לצו ירושה ובבקשה לעניין הגשת תביעה בשם האם. לגבי בקשות כגון דא ניתן לקבוע כי הן רחוקות מהותית (אף כי במידה שונה) מתפקידה של המבקשת כאפוטרופוסית. לפיכך זכאית המבקשת לשכר בגין הגשת הבקשה לצו ירושה בהתאם לתעריף המינימלי. כמו כן אני מאשר את השכר שהתבקש בסעיפים 31 ו- 35 לבקשה. לא בלי היסוס, אני מאשר גם את השכר שהתבקש בגין ההליכים מושא סעיפים 6, 24, 25 ו- 27 שניתן לומר כי אינם כלולים בשגרת פעולתו של אפוטרופוס."
בסעיף 11, השופט חושף את שמה של הבת, למרות שההליך בדלתיים סגורות והותר לפרסום ללא שמות. כפי הנראה השופט מתכנן לחייב את הבת בכספים, מאחר והגישה עתירות בשמה של האם, ולכן השופט מבקש את תגובתה עד ה- 15.9.19.
איך יודעים שהאפוטרופוסית תאוות בצע? בסעיף 12 השופט קובע: "המבקשת עתרה לשכר בגין פעולות שביצעה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו הילדים. בהליך זה נפסקו הוצאות לחובת הילדים ואין מקום לפסוק סכום אחר בגינם. לפיכך, ככל שההוצאות נגבו לטובת האם, זכאית המבקשת לסכום שנפסק".
בשיא החוצפה, השופט קובע כי האפוטרופוסית זכאית לקבל את כספי האמא, כשהיא לא חלק מהמשפחה, לא יורשת ולא כלום. אישה זרה, מינוי מטעם המדינה המקבלת תקציב חודשי מהמדינה בגין ניהול ענייניה הרכושיים והאישיים של האמא, הפכה להיות שותפה של חשבונות ורכוש האם. לא לכך התכוון המחוקק. מעניין אם השופט היה נדיב, אם היה באמא שלו. לא בכדי בפרקי אבות נקבע "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
בסופה של ההחלטה המכפירה, השופט מבקש כי האפוטרופוסית תגיש פסיקתה ותציין האם יש בקופת האפוטרופוסות מספיק כספים לביצוע התשלום.
לא בכדי אפוטרופוסות נחשב לשוד הקל ביותר.
