ביהמ”ש המחוזי הפך את החלטת השופט בני שגיא שזיכה את ניסו שחם מכל העבירות נגדו למעט אחת והרשיע אותו ב- 8 סעיפי האישום: מרמה והפרת אמונים והטרדה מינית ע”פ 23260-01-19 מדינת ישראל נ’ ניסו שחם
שופטי המחוזי בת”א מרים דיסקין, מרדכי לוי וגיליה רביד, הפכו את החלטת השופט בני שגיא, שזיכה את ניסו שחם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט עבירה של מעשה מגונה, והרשיעו אותו בכולם. ערעורו של ניסו שחם על הרשעתו נדחה.
ניסו שחם, היה קצין בדרגת ניצב במשטרה ושימש מפקד מחוז ירושלים בין השנים 2007-2012, הואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, ניהל שלא כדין קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שוטרות זוטרות שהיו כפופות אליו, תוך שהוא מתקשר אליהן לנייד באינטנסיביות, מקיים איתן מפגשים מיניים מזדמנים וקשר אינטימי ממושך, במהלך שגרת העבודה של שחם והשוטרות וגם מחוצה לו.
את כל השוטרות הכיר מתוקף תפקידו. בנוסף, הואשם שחם בשתי עבירות של מעשה מגונה בשתי שוטרות זוטרות שלא בהסכמה, והשנייה תוך ניצול יחסי מרות ובעבירה של הטרדה מינית של שוטרת נוספת תוך ניצול יחסי מרות.
המחוזי הרשיע את ניסו שחם ב- 8 האישומים נגדו. הפרקליטות טענו נגד השופט בני שגיא, שזיכה את שחם ב- 7 אישומים והותיר עבירה איזוטרית יחסית למעשיו הפסולים של שחם: “כשל בהבנת הטענה שנטענה בפניו בכתב האישום – כתב האישום מייחס לשחם עבירה של מרמה והרפת אמונים בשל מכלול התנהלוותו בכל שמונת הפרשות גם יחד, והוא אינו מחולק לשתי חטיבות נפרדות – חטיבת ניגוד העניינים וחטיבת עבירות המין, כפי שסבר בית המשפט”.
הפרקליטים עו”ד נעמי גרנות, עו”ד נילי פינקלשטיין ועו”ד רונן יצחק, טענו שהשופט בני שגיא טעה בכך שצמצם את העבירה של מרמה והפרת אמונים כחלה על התנהלות אחת בלבד, פעולה במצב של ניגוד עניינים הא ותו לא. הפרקליטות טענה: “התנהלות חוזרת ונשנית של קיום יחסים אינטימיים עם כפיפות עשויה כשלעצמה, לעלות כדי פגיעה חמורה בכל שלושת הערכים המוגנים על ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים, לא כל שכן, כאשר מדובר בקצין בכיר בארגון היררכי, במעמד רם, שטיב היחסים וייחודם מכתיב שמירה בסוד אודות קיומם, על אחת כמה וכמה, כשהוא מטפל בבקשותיהן ומקבל החלטות בעניינן, “ובעשותו כן עשה זאת תוך ניגוד עניינים חריף ועמוק”.
השופטת מרים דיסקין קבעה:
בפרשה זו נקבע כי תכליתו של האיסור הפלילי היא לשמור ולהגן על האמון שרוחש הציבור למוסדות השלטון – אמון שהוא הכרחי לתפקודם של עובדי הציבור וחיוני לשמירה על המסגרות החברתיות. הודגש כי התנהגויות שיש בהן הפרת אמונים מהוות סכנה לחברה ולסדרי המנהל התקין באשר:
“הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול כלפי רשויות המנהל וכלפי הסדר החברתי
הקיים. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המנהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית”.“תדמיתו של השירות הציבורי בעיני הציבור, האמון שרוחש הציבור לתקינות פעילותו וטוהר המידות של עובדיו הם תנאים הכרחיים לקיומו של שלטון תקין, ועל כן הינם אינטרסים חברתיים, הראויים להגנת המשפט הפלילי”.
הסמים
השופטת מרים דיסקין קובעת שהאנלוגיה של השופט בני שגיא שגויה מעיקרה, בדוגמא שהוא נתן: “פלוני מחזיק לאורך השנים כמויות סם קטנות לצריכתו העצמית, אולם בכתב האישום שהוגש נגדו בוחרת התביעה שלא לייחס לו 10 עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, אלא לחבר מתמטית את כמויות הסם שנתפסו בחזקתו לאורך שנים ולייחס לו עבירה אחת של החזקת סם שלא לצריכה עצמית על בסיס הכמות המצטברת, אף שפלוני מעולם לא החזיקה במצטבר” (עמ’ 142 להכרעת הדין) ההדגשה במקור, מ.ד.
דיסקין אומרת שהאנלוגיה שערך בני שגיא היא אנלוגיה מוטעית. עבירות סמים הן עבירות שמהותן תוחמת קו גבול ברור, שכן הן מוגדרות במונחים כמותיים של ספירת גרמים. השוואת עבירת המרמה והפרת האמונים לעבירות מסוג שביצע ניסו שחם, מתעלמת מאופייה הייחודי של העבירה, אשר לה קו גבול עמום מן הבחינה האינהרנטית. ההשוואה מתעלמת מכך שהיסוד העובדתי של עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית שעניינו “סחר”, אינו מתמלא בתרחיש המתואר. להבדיל מהיסוד העובדתי בעבירת המרמה והפרת האמונים, כפי שהשופטת קבעה שמתקיים. מצב ניגוד העניינים בו היה נתון שחם מקיים את היסוד העובדתי שכן הוא פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובתקינות פעולות המנהל הציבורי.
השופט מרדכי לוי, הצטרף לדעתה של השופטת דיסקין והוסיף על דבריה כי ערעור המדינה הוא לא רק משפטי, כי אם גם ערכי, כיאה לעבירה העיקרית נושא הערעור של הפרת אמונים אשר בבסיסה פגיעה מהותית בשלושת הערכים המוגנים בעבירה זו: אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות ותקינות המנהל.
גם השופטת גיליה רביד הצטרפה לדעתה של השופטת דיסקין וטענה כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע את ניסו שחם בכל המעשים שיוחסו לו בכתב האישום בביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה של הטרדה מינית.
השופטת גיליה רביד כתבה:
הסתכלות כוללת על התנהלותו של שחם מגלה תמונה קשה ודפוס התנהגות בעייתי ביותר. הנה לפנינו קצין משטרה בדרגה גבוהה מאוד, בעל תפקיד בכיר, אשר יזם קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות ממנו בשנים רבות, כאשר כנגד שלוש מהן אף ביצע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית. בתוך כך גם המשיך ופעל בענייניהן של אותם כפופות תוך שהוא מעמיד את עצמו פעם אחר פעם במצב של ניגוד עניינים אינהרנטי, ולו למען הנראות.
שחם ניצל את מקום העבודה ואת תפקידו הבכיר למען יצירת אותם קשרים אינטימיים אשר נועדו בעיקרם לסיפוק צרכיו ומאווייו המיניים. רחוק הדבר מאוד מקשר חברי/רומנטי שאפשר שיתפתח באופן חד פעמי במסגרת העבודה. במעשיו אלה חטא שחם כלפי המשטרה, חטא כלפי פקודיו, חטא כלפי אותן נשים וחטא כלפי הציבור. כלפי המשטרה – בכך שפגע בתדמיתה והוציא שם רע למשרתים בה.
כמו כן, בכך שיצר נורמות עבודה פסולות והיווה דוגמא אישית שלילית. כלפי פקודיו – בכך שפעל בניגוד עניינים וחתר תחת המרקם העדין שביחסי העבודה. קיום מערכת יחסים אינטימית סודית עם שוטרות מסוימות פוגעת מאליה בשוטרים/ות אחרים/ות שציפייתם המובנת היא ליחס שוויוני נטול שיקולים אישיים זרים. בשוטרות המעורבות – בכך שפגע בכבודן.
גם אם מדובר היה ביחסים שבהסכמה לא ניתן להתעלם מחוסר השוויוניות שבקשר ומהפער בגיל ובמעמד. בציבור – עקב הפגיעה באמון במשטרה ובמשרתים בה. כאזרח אינך מצפה מקצין משטרה, לא כל שכן בעל דרגה בכירה, להתנהלות מסוג זה שמהווה, למצער, הפרה חוזרת ונשנית ביודעין של איסור משמעתי. מכל שוטר, לא כל שכן מי שנושא משרה בכירה, מצפה אתה להקפדה על החוק, על הכללים ועל טוהר
המידות.
8 הפרשות בכתב האישום בהן הורשע ניסו שחם:
פרשה הראשונה, הורשע ניסו שחם שקיים קשר מיני עם חיילת שרות חובה במשטרה במשרדו, בחורה בת 20, בעת שכיהן כמפקד יחידת המקומות הקדושים בירושלים, בדרגת סגן ניצב משנת 200 – 2004. גם לאחר שקודם שחם למפקד מרחב שבו שירתה א”א, המשיך לקיים עם שוטרת שח”ם יחסי מין, כשהוא המליץ לממן לימודיה ונתן הוראות בעניינה.
פרשה השנייה, הורשע ניסו שחם שקיים קשר מיני עם השוטרת ב”ב, משנת 2007, כשהוא קיים איתה יחסי מין מלאים ברכבו, וקשר טלפוני רציף ותכוף, תוך שהוא פועל בענייניה לקידומה כשהוא מסתיר את מצב ניגוד העניינים בו הוא נתון.
ניסו שחם הואשם כי ביצע 3 פעולות בניגוד עניינים, שיבץ את השוטרת כחוקרת, והורה לפקודו לקלוט אתותה ביחידה עליה מונה מפקד אחר, שהתנגד למינוי עקב הערכות נמוכות שקיבלה ממפקדיה.
פרשה השלישית, הורשע ניסו שחם שקיים קשר מיני עם השוטרת ג”ג, שוטרת בת 19, המשרתת במשטרה את שירות החובה שלה, בעת שכיהן כסגן מפקד מחוז ירושלים. בתחילת הקשר העניק לבחורה הצעירה, אישור חד פעמי לקבלת רכב משטרתי למשך סוף שבוע לענייניה הפרטיים. בהמשך התפתח ביניהם קשר טלפוני אינטנסיבי ומיני, ששיאו הגיע כשקיים עם השוטרת יחסי מין בבית אמו של ניסו שחם.
בנוסף, הורשע בכך שאישר את בקשתה של השוטרת לעבור מתפקידה לתפקיד אחר, מבלי שדיווח לאיש על קיומו של הקשר המיני בינו לבינה.
פרשה הרביעית, הורשע ניסו שחם שקיים יחסי מין עם ד”ד, בעת שכיהן כסגן מפקד מחוז ירושלים ושימש בין היתר כמפקדה של השוטרת. שחם אישר לשוטרת לעבור לתחנה אחרת, בהמשך יצר איתה קשר טלפוני ובמהלך מפגש ביניהם קיימו יחסי מין ברכבו.
בנוסף שחם ביקש מקצינת משאבי האנוש לקלוט את השוטרת ללא דיחוי במחוז אחר, כשהקשר המיני ביניהם נמשך גם לאחר שעברה למחוז אחר.
פרשה חמישית, הורשע ניסו שחם שקיים יחסי מין עם השוטרת ה”ה, שהייתה חיילת בשירות חובה בת 20, ועמדה לפני שירות קבע במשטרה, בעת ששחם כיהן כמפקד מרחב דוד.
ניסו שחם ביקש מהשוטרת הצעירה שתגיע אליו, וכשהגיעה נישק אותה על שפתיה, והתפתח ביניהם קשר מיני תדיר, שכלל קיום יחסי מין בלשכתו של שחם.
שחם פעל בעניינה של השוטרת ה”ה, אישר העלאתה בדרגה, אישר המלצה להארכת שירותה, אישר בקשתה לסיוע כספי למימון לימודי השכלה גבוהה, אישר בקשתה לדחיית מועד יציאה לקורס אליו זומנה לאחר שערך עימה ראיון, טיפל בבקשתה לביצוע “עבודה בשכר” וערך עימה ראיון בבקשתה לצאת לקורס. גם כשהקשר המיני ביניהם הסתיים, המשיך לפעול בעניינה של ה”ה, ואישר בקשתה לסיוע כספי למימון לימודי השכלה גבוהה, כשבראיון איתה נישק אותה על שפתיה תוך החדרת לשונו לפיה, בניגוד לרצונה.
פרשה שישית, הורשע ניסו שחם בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה בשוטרת ו”ו, שביקשה לעבור מתפקיד מבצעי לתפקיד מנהלי. בראיון עם שחם שהיה באותה עת סגן מקד מחוז ירושלים, והיה אמון על שיבוצי כוח האדם, אישר את ההעברה, והחל ליצור עם השוטרת קשר באופן תכוף, מדי יום כשהוא מפציר בשוטרת להיפגש עמו. בפגישה בשעות הערב ברכבו של שחם, רכן לעברה ונישק אותה על שפתיה תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה בניגוד לרצונה. למרות שהשוטרת הדפה אותו המשיך שוב במעשיו ורכן לעברה שוב.
פרשה שביעית, הורשע ניסו שחם שבנוסף לעבירה של הטרדה מינית וניצול יחסי מרות בין השוטרת ז”ז לבינו, החל להטריד אותה טלפונית והציע לה הצעות מיניות כשהוא מביע רצונו להיפגש עם השוטרת, וגם שאל את השוטרת מה צבע בגדי ההלבשה התחתונה שהיא לובשת.
פרשה שמינית, הורשע ניסו שחם בעבירה של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי עבודה שביצע בשוטרת ח”ח שהייתה נשואה, בעת שכיהן כסגן מפקד מחוז ירושלים והיה אחראי על תחומי עבודתה. ניסו שחם נישק את השוטרת על שפתיה במהלך סיור עבודה, מבלי שהבחורה חפצה בכך, ובהמשך התקשר אליה באופן אינטנסיבי וניסה לשכנע את השוטרת להיפגש עימו לשם קיום יחסי מין.
בעת שהשוטרת הגיעה למשרדה בשעות הערב, ניסו שחם נטל את כף ידה והניח אותה על איבר מינו תוך שהוא מחבק את השוטרת ונוגע באיבר מינה, ובהמשך נישק אותה סמוך לשפתיה, בניגוד לרצונה.
השוטרת ח”ח ביקשה מניסו שחם לקדם את מעברו של בעלה לתפקיד חדש קרוב לביתם, ושחם נעתר לבקשה זו, פנה אל הגורם הרלוונטי והבקשה בוצעה.
לסיכומם של דברים נקבע, כי התיק יוחזר לשופט בני שגיא, ביושבו כשופט שלום לגזירת העונש בהתאם להרשעתו של שחם.
