ראובן עובד כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר במכבי ת”א התמכר מסמים בשל ניתוקו מבנו בן ה-5: “אני לא רואה אותו כבר ארבע שנים, בגלל שאמא שלו לא נותנת לי לראות אותו. זה הפיל אותי”

ראובן עובד, כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר, מדבר על ההפסדים הכבדים בהימורים, ההידרדרות לקוק ולקראק, המחשבות על התאבדות והחלום לצאת לדרך חדשה, אולי כפרשן כדורגל. חברי ילדות של עובד מעולם הכדורגל עשו מעשה ופתחו קבוצת פייסבוק בשם “החברים של ראובן עובד”, שם יצאו בקמפיין תרומות כדי לגייס כספים ולשלוח אותו לגמילה מסמים. בשבוע שעבר, אחרי חודש במכון הגמילה וילה מטריקס, הוא יצא הביתה כמו חדש, ומספר:

“עשיתי חשבון נפש, והבנתי שהגעתי לדבר הזה בגלל בריחה מהמציאות. מהכדורגל, מהחובות, מזה שלא ראיתי את הילד שלי, הכל בא לי בבום, והשתמשתי בשביל לברוח. הסם גרם לי להתנתק ולחשוב שהכל טוב, ואז חזרתי לבעיות, והן נשארו”.

https://www.israelhayom.co.il/article/696827

חלק מהנפילה של עובד קשור, לדבריו, לכך שהוא מנותק מבנו בן ה־5, שנולד מחוץ לנישואים. “אני לא רואה אותו כבר ארבע שנים, בגלל שאמא שלו לא נותנת לי לראות אותו. זה הפיל אותי עוד יותר. בנאדם שלא רואה את הילד שלו במשך ארבע שנים אוכל סרטים. זה קשה. יש כאלה שמצליחים להתמודד, אבל לא אני. היה לי קשה, וצללתי עוד יותר לתוך הסם”.

היום הוא רואה את הילד רק בתמונות (“המשפחה שלי שולחים לי תמונות שלו, שהם רואים בפייסבוק ובאינסטגרם). אחת מהן משמשת שומר מסך באייפון שלו. פעם אחת נסע עובד לגן של הבן שלו, כדי לראות אותו. “הגננת ראתה אותי, שאלה אם אני ראובן עובד, אמרתי לה שכן, והיא נתנה לי לראות אותו. אמרה לי, ‘בוא, תיכנס ותהיה עם הבן שלך’. יום אחרי היא כבר אמרה לי: ׳היתה פה האמא שלו ועשתה לי סצנה ובלאגן'”.

לפני ארבעה חודשים, הוא כמעט מת בזמן שימוש בסם. “הייתי בפארק ליד התחנה המרכזית, והאישונים של העיניים נתפסו לי. לא ראיתי כלום, ורק שמעתי אנשים. שעה וחצי ישבתי בהתבודדות עם עצמי וביקשתי מבורא עולם שיחזיר אותי”.

בחודש מאי השנה הוא שוב מצא את עצמו עצור בתחנת משטרה בתל אביב. “תפסו אותי עם גרם קריסטל. הייתי בחקירה במשך 16 שעות. כמובן שהחוקרים זיהו אותי. אמרתי להם, ‘אני משתמש, מה הבעיה?’. הם דיברו איתי על הכדורגל, שאלו איך הגעתי לזה ולמה אני שם, ואמרו שזה לא מתאים לי. הם חשבו שאני סוחר בסם, ואחרי שחקרו אותי והבינו שאין לי קשר לסחר וזה היה רק לשימוש אישי שלי, שחררו אותי”.

עו”ד יוסי ויגדור, המלווה את עובד: “כשרתמו אותי למשימה בהתחלה, חשבתי שאהיה אחראי רק על איסוף וניהול הכספים שנתרמו. אבל כשהבנתי שראובן צבר בעיות גם בתחומים אחרים, החלטתי לקחת על עצמי את כל הטיפול בו, מעבר לגמילה. ידעתי שכל בעיה קטנה עלולה לגרום למשבר ולדיכאון ולדחוף אותו חזרה לסמים.

אני נותן לו מעטפת משפטית מלאה בכל התחומים. גם התמודדות עם החובות הגדולים לבנקים – כנראה לא יהיה מנוס מפנייה להליכי פשיטת רגל, וגם פנייה לבית המשפט לצורך קבלת הסדרי ראייה, כדי שיוכל לראות את בנו ולשמש לו אבא. המטרה הראשונית שהצבתי לי היא לגרום לחידוש הקשר בינו לבין בנו. אני סבור שזה ייתן לו מוטיבציה אדירה להמשיך בהליך השיקום ולהתמיד בו.

בנושא הזה כן הייתי מצפה מהאמא של הילד לשים את משקעי העבר מאחור ולשתף פעולה, כי כל ילד צריך אבא. עצם העובדה שראובן רוצה לראות את הבן שלו ולקחת חלק בחייו היא לא דבר של מה בכך, וצריך לאפשר לזה לקרות“.

“לראובן מחכה עוד הרבה עבודה עד שנשקם אותו סופית והוא יחיה חיים נורמטיביים, אבל הוא בדרך הנכונה. ומה שהכי חשוב – הוא רוצה בזה”.