אלין אלול ראש אגף תקון במשרד הרווחה: הכניסה מצלמות נסתרות למעונות נוער בסיכון וביצעה עבירות פליליות על פי סעיף 24 לחוק הנוער, וכן על פי חוק הגנת הפרטיות
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג”ץ לביטול מינויה של אלין אלול לראש אגף תקון במשרד הרווחה. לפי העתירה, אלול, שהליך מינויה ”הפגום” כיכב בדוח מבקר המדינה, פגעה בפרטיות הנוער במעונות, כשצילמה קטינים בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער טיפול והשגחה.
אתמול הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג”ץ, לביטול מינויה של אלין אלול לראש אגף תקון במשרד הרווחה, תפקיד שבו מכהנת אלול מאז אפריל 2017. התנועה מביאה כרקע לעתירה, פרק שיוחד כולו להליך מינויה בדוח מבקר המדינה ממאי האחרון ושפרסמנו כאן את ממצאיו.
בין היתר מציין, מבקר המדינה שאביגדור קפלן, מנכ”ל משרד הרווחה “גילה לגב’ אלול טרם המכרז שבכוונתו לבחור בה לתפקיד סמנכ”לית אגף תקון, הוא פעל לכך במהלכו ועירב אותה בהשגות שהוגשו לאחריו, בניגוד להוראות התקשי”ר, בניגוד לנוהל נש”ם (נציבות שירות המדינה), בניגוד להנחיות היועמ”ש לממשלה, בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך ניגוד עניינים”.
המבקר קרא לנציבות שירות המדינה לבדוק את תקינות המינוי לאור הממצאים, אבל לפי העתירה, נציב שירות המדינה התעלם מהנחיית המבקר ומפניות חוזרות ונשנות של עורכי הדין של העותרת, ולא פעל, “לפתוח בהליכי בדיקה, ובהינתן שימצאו פגמים חמורים בהליכי המכרז…”, להפעיל את סמכותו על פי החוק ולבטל את תוצאות המכרז.
רבות מהטענות בעתירה פורסמו על ידינו בחודשים האחרונים בשורת תחקירים על קריסת המערך המקצועי טיפולי של חסות הנוער. הבאנו עדויות על חשדות לאירועים פליליים שלא מטופלים, על תרבות ניהול כוחנית ושינויים מבניים שרירותיים, על הסגירה השיטתית של מסגרות טיפול בנוער בסיכון בתואנות בירוקרטיות והעדפה של חברות פרטיות על פני הנסיון הטיפולי של עמותות שלא למטרות רווח.
על שני נושאים שלא נוגעים לטענות המשפטיות בנוגע למינויה, אבל מתוארים בפירוט בעתירה, ראוי להתעכב.
בתחילת השנה פעלה אלול לסגור חמישה מעונות המופעלים על ידי עמותות שלא למטרות רווח. כדי להצדיק את החלטת הסגירה השרירותית, היא ניהלה מדיניות “ייבוש” (שלא תועדה בכתב) של המסגרות הללו במשך כמה חודשים על ידי עצירה של הפניית חוסות וחוסים. כך יצרה מצב של ‘תת-תפוסה’ במעונות, לאחר מכן טענה שהם אינם עומדים בדרישות המכסה של משרד הרווחה.
כפי שפרסמנו בתחקיר, הפעם הראשונה שבה שמעו רשמית העמותות, העובדים, החוסים והחוסות באותם ההוסטלים, על הכווונה לסגור את המסגרות, היתה במהלך שידור בתכנית ‘סדר יום’ של קרן נויבך ברשת ב’ ב-25 לפברואר שבה התראיינה אלול וטענה שהעמותות המפעילות את המעונות כשלו בתפקידן.
מיד לאחר הראיון בתוכנית יצאה הודעה לעיתונות ממשרד הרווחה, שכותרתה “שלב נוסף ברפורמה בחסות הנוער יוצא לדרך”. למחרת השידור עלתה שוב אלול לשיחה אצל קרן נויבך, כדי לדברר את ה’רפורמה’ שפרסמה. “תראי, הרפורמה היא רפורמה שיצאה לדרך ב-2017”, טענה, “כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד בהובלה של שר ומנכ”ל המשרד. יש פרוטוקולים ואפשר לראות אותם. אנחנו נעביר נתונים מסודרים מבוססים על כל דבר. מי שצריך להיות מעורב מקצועית, מעורב”.
במהלך העבודה על התחקיר פנינו למשרד הרווחה ב-15 לאפריל השנה והעברנו להם שורה של שאלות. בין היתר שאלנו האם ישנו מסמך המפרט מה בדיוק כוללת הרפורמה כיצד גובשה, מתי ועל ידי מי, וביקשנו, בעקבות הצהרתה של אלול על כך שישנם “פרוטוקולים” הנוגעים לרפורמה, לקבל אותם ואת הנתונים שעליהם התבססו. במשרד הרווחה סירבו לענות לשאלות שלנו או להעביר לנו את חומרי הרקע שאלין טענה שקיימים.
ביקורת פתע מצולמת
במקביל, מסתבר, פנו גם מהתנועה לאיכות השלטון למשרד הרווחה ב-20 לאפריל בבקשה שתועבר אליהם חוות הדעת שניתנה למשרד על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניין הרפורמה בחסות הנוער. זאת בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי “כאשר עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף” בתקופת בחירות, חייבים “לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי לממשלה”.
חודשיים מאוחר יותר השיבה הממונה על חופש המידע במשרד הרווחה לדרישת התנועה לאיכות השלטון וכתבה כי “ההודעה על הרפורמה מקורה בטעות ובאי הבנה מול מערך הדוברות. יש תכנית שמתרקמת ביחס להמשך עבודת רשות חסות הנוער, אולם בשלב זה היא לא יכולה להתממש…מכיוון שגם לא הייתה רפורמה כמובן שלא ניתנה חוות דעת ביחס אליה. למותר לציין כי משרדנו מתנצל על הטעות שבאה לידי ביטוי בהודעת הדוברות”.
אז רפורמה לא הייתה, רק טעות בהבנה של מערך הדוברות. כמה מוזר אם כן, שאלול בעצמה הצהירה על ה”רפורמה” הלא קיימת בתכניתה של נויבך וכשבמסמך סיכום הקדנציה של חיים כץ כשר הרווחה שפורסם ב-13 למאי, מתפארים בין היתר ב”רפורמת עומק בחסות הנוער” ומציינים כי “הרפורמה משפרת באופן משמעותי את איכות הטיפול בילדים ובנוער”. גם בכתבה ששודרה בחדשות ‘כאן’ ב-25 לפברואר, מודגשת טענת הרפורמה, וכאן אנחנו מגיעים לסיפור הבלתי נתפס הבא.
אלול מובילה את הכתבה
באותה כתבה בחדשות הערב של “כאן” מציגה כתבת הרווחה, נופר משה פרדו, את המהלך לסגירת המעונות כ”מהלומות הדדיות בין משרד הרווחה לעמותות וגורמי המקצוע בשטח, שנמשכות כבר שנה, אבל מה שברור הוא שמצב ההוסטלים שאחראים על הנוער הקשה ביותר בישראל סובלים מהזנחה” (שגיאות הניסוח במקור).
בזמן שלצופים מוצגים צילומי מצלמה נסתרת מתוך המעונות, מסבירה הכתבת כי התיעוד הושג בעקבות הצטרפותה “לביקורת פתע של משרד הרווחה בשתיים מהמסגרות העומדות בפני סכנת סגירה….”. מי שמובילה את הכתבת בזמן “ביקורת הפתע” בשני המעונות האלו, האחד מטפל בנערים פוגעים מינית, והשני בנערות בסיכון, היא אלין אלול עצמה, הממונה על המעונות והאחראית הישירה עליהם, שכנראה לא למדה דבר מדוח מבקר המדינה שחשף את האזנת הסתר הלא חוקית שביצעה בזמן שעוד הייתה עובדת זוטרה.
אלול לא מבהירה לעובדים ולנערים ולנערות החוסים כי היא מלווה בכתבת, או שהם מתועדים. בזמן שהיא מודעת לחלוטין שהיא מצולמת (והכתבת הגיעה בהזמנתה) היא פונה בטענות מגמתיות לעובדים, ומסירה מעצמה כל אחריות. שימוש במצלמה נסתרת הוא מהלך מקובל בעבודת תחקיר שיש בה עניין תקשורתי וציבורי, אלא שבמעשה הזה נחצו קווים בסיסיים של אתיקה מקצועית ויש לו גם השלכות פליליות.
“מעשה פוגעני וחמור”
במעון הראשון אלול עצמה חושפת בדבריה כי מדובר במסגרת לנערים פוגעים מינית, ובמעון השני היא מובילה את הכתבת לחדריהן הפרטיים של חוסות קטינות, כשהיא מאפשרת לכתבת לצלם את חדריהן ואת לוחות העבודה של הצוות, והשיחה המתנהלת עם אחת מהעובדות במקום מובאת כשהיא מוצאת לחלוטין מהקשר.
על פי העתירה, “שני חלקי הכתבה המתוארים, היה בהם כדי להביא לזיהוי בני הנוער המצויים תחת חסותו של המינהל, ואף לקשירת פרטיהם המזהים לסיבה שבגינה הושמו במסגרות אלה…. המעון מהווה מסגרת מוגנת, ולמעשה המרחב הבטוח היחיד שיש לרשותם. הכנסה של צוותי צילום נסתרים לתוך ביתם, תוך פגיעה גסה בפרטיותם, מהווה הפרה קשה של האמון שנותנים בני הנוער במשרד, ולא יעלה על הדעת שפגיעה זו תתבצע דווקא על ידי מי שאמונה באופן ישיר על רווחתם”.
לפי העתירה, אלול לא הבהירה לעובדים ולנערים ולנערות החוסים כי היא מלווה בכתבת, או שהם מתועדים. בזמן שהיא מודעת לחלוטין שהיא מצולמת
לתפיסת התנועה לאיכות השלטון: “הכנסת מצלמות נסתרת לתוך מעון בו שוהים בני נוער בסיכון מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 24 לחוק הנוער, וכן על פי חוק הגנת הפרטיות“. בעתירה מצוין כי, “לאור המעשה הפוגעני והחמור פנתה העותרת למשטרה ישראל בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בנושא, ובמקביל לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בבקשה לפתוח בחקירת משמעת”.
את מכתבי התלונה המפורטים למשטרה ולנציב שירות המדינה שלחה התנועה לאיכות השלטון במרץ השנה. ב-8 לאוגוסט התקבלה סוף סוף התשובה מהנציבות. “לא ידוע על קיומה של חקירה משטרתית בעניינה של אלין אלול”, נכתב שם, “לפיכך פנינו אל מנכ”ל משרד הרווחה על מנת לקבל את תגובתו לנטען בתלונתכם טרם נחליט על אופן הטיפול בתלונה”. מעניין מה הייתה תגובתו של המנכ”ל, שעל פי מבקר המדינה מינה את אלול לתפקידה “בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך ניגוד עניינים”.
