נדחתה עתירת אסיר של יגאל עמיר נ' שב"ס המונעים ממנו שיחות טלפון, ביקורים, התייחדות, אספקת עיתונים, טלויזיה, רדיו ושבוע ימי בידוד עת"א 32880-09-19

אם לא מובן מהכותרת, שב"ס בצוותא חדא עם בית המשפט מתעללים באסיר יגאל עמיר, בצורה מקוממת. ביום 19/9/19 נדונה עתירת אסיר של עמיר בפני השופט עידו דרויאן – גמליאל, ופסק הדין מפרט, כי עמיר ביקש לבטל את הסנקציות הנקמניות של שב"ס, בשל שיחת טלפון לזמר יואב אליאסי (הצל), בה ביקש ממנו לסייע בעניין הקמת מפלגה הקוראת לשחרורו. אליאסי סירב, התלונן, וכתוצאה מתלונתו, מפקד האגף בשב"ס שפט את יגאל עמיר בענישה פגומה ולא פרופורציונלית כלל לשיחת הטלפון שביצע, שכן הוא לא הפר כל הוראה של שב"ס, ומאחר והוא בהפרדה בוודאי שאינו יכול להיות מעורב פוליטית בעניינו.

עמיר התקשר לזמר, שאיננו עיתונאי, וביקש מעורבותו שיכולה לסייע בשחרור "מוקדם" שלו מהכלא. בקשתו של עמיר לקבלת סיוע חיצוני, לגיטימית, והענישה שהינה: שלילת שיחות טלפון למשך חודשיים, שלילת ביקורים למשך חודשיים, שלילת התייחדות למשך חודשיים, שלילת קריאת עיתונים ואיסור שימוש במוצרי חשמל או רדיו, איסור לצפות בטלויזיה, איסור קריאת ספרים, איסור קנטינה למשך חודשיים (אין ליגאל עמיר יכולת לקנות כלי רחצה, סכיני גילוח, שמפו, סבון, מברשת שיניים, משחת שיניים). מותר ליגאל עמיר להדליק מנורה בחדר ובשבעת ימי הבידוד שהוא נשפט, איסור מאוורר. זוהי רשימת איסורים דרקוניים שאינם עומדים במערכת הערכים של מדינה דמוקרטית, שאמורה לאפשר לאסיר תנאי אנוש ומחיה מינימליים. קשה ביותר לשרוד בידוד בקיץ הנוראי בצינוק שב"ס ללא מאוורר.

ומנגד: בשירות בתי הסוהר הכריעו: אנשי חמאס ופתח הכלואים בישראל זכאים לבחור בחמישה ערוצים שבהם יוכלו לצפות, והחליטו כי ברצונם לצפות במשחקי המונדיאל שישודרו בטלוויזיה.

פרקטיקת ההתעללות ביגאל עמיר מבוצעת דרך קבע בשב"ס בתמיכת בית המשפט המחוזי והעליון. כל הטענות נגד יגאל עמיר הן שקר וכזב ולא מצדיקות ענישה כלל. אסירי חמס בטחוניים, עם דם על הידיים של רצח ילדים, אימהות ואבות, מטנפים בטלפונים נגד שב"ס, ולא נוקטים כלפיהם בשום סנקציה. ראו בקישור מעלה.

הבחירות עברו, מפלגה בעניינו של עמיר לא הוקמה, דקות התהילה הספורות של אליאסי, על חשבון יגאל עמיר פגו, רק העונשים החמורים נגד יגאל עמיר שרירים וקיימים. כל יום כמו נצח.

השופט דרויאן-גמליאל, טען כי שלילת טובות הנאה נעשית בהתאמה להתנהגותו של אסיר, ולכן אין עילה להתערב בשלילת טובות הנאה כלפי עמיר ודחה את העתירה. שופט שהיה יוצא בפסקי דין בומבסטיים נגד המשטרה, מאז ששודרג למחוזי הפך לשופט הבית של שב"ס. הראייה הניצחת לכך היא פסק הדין כאן.

פסק דין עת"א 32880-09-19 דחיית עתירת אסיר יגאל עמיר נגד שב"ס, קובץ pdf