השופט ארז שני מכשיר קרקע להוצאת קטינה ממשמורת אביה על רקע ניכור הורי וחיוב ההורים בטיפול כפייתי על חשבונם תלה”מ 49688-02-19
השופט ארז שני (בתמונה: צילום: דודו שמואלי) חושף בהחלטתו, תעשיית הכסף בנושא ניכור הורי, מתן טיפולים אינסופיים שלא מניבים שום תוצאה להורה המנוכר, אבל ממלאים כיסים ל”מטפלים” שונים ומשונים, המקבלים את התואר”מומחה” מבית המשפט, בעוד שאין להם שום מומחיות בשום דבר, כשהם גוזרים קופון על חשבון משפחות נחשלות. הנה דוגמא לכשלון ה”טיפול” של השופט ארז שני במשפחה, בה האבא מבצע ניכור הורי של הקטינה כלפי אימה, ועד כה ללא כל תוצאה אפקטיבית.
קטינה הועברה למשמורת אביה. השופט ארז שני לא כותב את גיל הקטינה. וגם לא מפרט מדוע הקטינה הועברה למשמורת האבא. ההחלטה נעדרת פרוט מתי החל ניכור הורי כלפי האמא, בו הקטינה מסרבת לפגוש את אמא שלה. מה שברור הקטינה לא רוצה לראות את אמא שלה, כשהיא נוקטת בשיטת “שומרת על זכות השתיקה”, בעת מפגש טיפולי בנוכחות ה”מומחית”, ד”ר קיבנסון שמונתה לטיפול הסוגיה, ולא מדברת במהלך כל המפגש. האמא יוצאת מרוסקת ומושפלת עם גרון חנוק בסוף כל מפגש.
ד”ר ענבל קיבנסון בראון, הוגדרה על ידי בית המשפט כ”מומחית” לטיפול בתופעת ניכור הורי, ועצותיה להורים היו לא ישימות. המומחית החריפה בטיפול שלה את הנזקים של האמא, שכן היא לא טיפלה בגורם המנכר: האבא.
המומחית יעצה להציג אחדות משפחתית וליזום מפגשים אקראיים. המלצותיה ועצותיה של ד”ר קיבנסון שוות לקליפת השום, הילדה המנוכרת נמצאת בשבי האבא המנכר, שרתם את הקטינה לתוך סכסוך המשפטי בינו לבין זוגתו לשעבר, והוא הגורם לנזקים של הקטינה שלא רוצה שום קשר עם אמא שלה. נהפוך הוא. האבא מתחזק מההשפלות שהבת מעבירה את האמא, ומרגיש שידו על העליונה.
הטיפול מלכתחילה, היה צריך להיות נגד האבא המנכר, ולא בילדה, שהיא הסימפטום למחלת האב. לו בית המשפט היה מטיל נגד האבא 1000 ש”ח על כל מפגש שבוזבז סרק בין הקטינה לאמא, סביר להניח שהילדה היתה מזמרת, לא רק מדברת. אם האבא היה רוצה, גם הילדה היתה מתרצה להיות בקשר עם אמא שלה.
בדיוק על אותו משקל כשיש פצע, מטפלים בזיהום, נותנים אנטיביוטיקה, ואז מנקים את ההפרשות.
האבא הודיע בדיון, שאינו משתף פעולה, הואיל והוא פגוע מהאישה שהגישה תביעת ניכור הורי נגדו, ודרש שהאמא תתנצל בפני הילדה. על מה ולמה? גם את זה ארז שני לא מפרט.
כאן המקום, בו על השופט להעביר משמורת הקטינה לאלתר, לידי האמא. האבא גורם לנזקים בלתי הפיכים בנפשה של הקטינה, אבל לא. השופט ארז שני, מתפלסף בהחלטה כמו שרק חרטטן כמוהו יודע לכתוב, וממלא גבב הבלים על זכות השתיקה בהליך הפלילי ועל המונח ניכור הורי, ועוד כהנה וכהנה מושגים, שכל הורה מנוכר מכיר, מאחר ונצרבו בנשמתו ובשרו. הפתרון של ארז שני, השתת הוצאות כספיות נוספות על ההורים. כל ההוצאות במלואן צריכות להיות מוטלות על הגבר שאוחז במשמורת הקטינה, ובנוסף יש לחייבו בהוצאות האמא שנלחמת על זכותה לשמש הורה מחנך לבתה. אין חולק על כך, כי הילדה לא מקיימת את המצווה “כבד את אביך ואת אמך”.
השופט שני מוסיף חטא על פשע, לא מספיק שה”מומחית” מטעם עצמה, ד”ר ענבל קיבנסון, גזלה מההורים סכום כסף ניכר, על טיפולים שלא הביאו לתוצאה או פתרון, כעת משית השופט הוצאה כספית נגררת לטיפול בנזקי הקטינה מהמומחית שלא הועילה, ממנה את עו”ד שירי מלכא, כאפוטרופא לדין לקטינה, כשבשכר טרחתה ישאו ההורים: שני שליש האבא, ושליש האמא. מה פתאום העו”ד בוחר עו”ד כאפוטרופא לדין, ולא הלשכה לסיוע משפטי? אילו יחסי גומלין וטובות הנאה יש לשירי מלכא מארז שני או להיפך?! מדובר במינוי תמוה, ויותר מתמוה שהצדדים לא פנו לנתל”ש נגד השופט ארז שני.
למה ההורים צריכים לממן שכר טרחתה של עו”ד שירי מלכא, כשהיא מקבלת שכר חודשי על המינוי מהלשכה לסיוע משפטי כאפוטרופא לדין? גם על כך אין תשובה.
לא רק שהשופט לא נתן סעד לאמא המסכנה שילדה את בתה, ולא זוכה ממנה לנחת, הוא גם הוסיף, שעו”ד שירי מלכה, תהיה רשאית להיעזר לשם חידוש הקשר בין האמא לבתה באיש טיפול. קרי, הוצאה נוספת להורים. כמובן שאף איש טיפול לא יכול לעזור כנגד האבא המנכר, והקטינה חיילת בשבי אביה, לכן, השופט מסייג החלטתו ומוסיף: “מבקש אני משירותי הרווחה במקרה כזה לשקול שאלת הוצאת הקטינה ממשמורתו של האב או להמליץ על תכנית אחרת אשר לא תותיר בידי הקטינה והאב שיקול דעת לפעול באי חוקיות“. הקטינה נוקטת באי חוקיות?! מנין ממציא השופט את השטויות הללו?
הוצאת הקטינה ממשמורת אביה, משמעותה שליחת הקטינה למרכז חירום או למוסד הרווחה: צופיה או מסילה, והפקעת המשמורת מידי אביה. דהיינו, לא האמא ולא האבא בעלי סמכות הורית על הקטינה. אם עד כה הילדה סבלה מאביה המתעלל נפשית, עתה היא תסבול מעונשים במוסדות הרווחה.
השופט ארז שני, חלק מתעשיית הסחר בילדים, נותן לפקידת הסעד יכולת דמונית להעביר משמורת קטינה מאימה לאביה, השלב השני ניכור הורי של הקטינה הנמצאת בשבי אביה, והשלב הסופי: הוצאת הקטינה למוסד הרווחה, שם ירוויחו על גב הקטינה 17,133 ש”ח בחודש, ההורים יפסידו כספים, יפשטו את הרגל, יפסידו את מקום עבודתם, יצטרכו לשלם הון תועפות לעו”ד פרטיים כדי להציל את הילדה, כולם חוץ מההורים, יוצאים שמחים ומסודרים.
לקריאת ההחלטה בקובץ pdf הקליקו: החלטה שופט ארז שני תלה”מ 49688-02-19 בעניין ניכור הורי, מתן סמכות לפקידת הסעד ולאפוטרופא לדין עו”ד שירי מלכא לטפל בקטינה ובמידת הצורך להוציאה ממשמורת האבא, קובץ pdf
