משמורת בחטף: האבא איחר 10 דקות לדיון השופטת אליה נוס העבירה משמורת קטין לאישה
אבא הגיע לדיון באולמה של השופטת אליה נוס, וגילה לתדהמתו, כי משמורת הבן הועברה לידיה של האישה (עובדת ביהמ”ש העליון). נאמר לו כי הוא איחר את המועד ב- 10 דקות!!! השופטת אליה נוס, סירבה לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. האבא הגיש בקשה לפסילת השופטת אליה נוס ודורש השבת המצב לקדמותו, שכן לאבא משמורת משותפת על בנו.
תוכן בקשת הפסילה לשופטת אליה נוס:
“מזה 4 שנים השופטת נוס מתעללת במבקש, מונעת ממנו את זכותו למשפט הוגן, או בכלל זכותו לקיומו של משפט וחקירות נגדיות, מתייצבת אוטומטית לימינה של האישה שהינה אלימה ומסוכנת אשר לא רק ניתקה את המבקש מבנו 4 שנים, גם דרסה את המבקש באמצעות רכב המבוטח ע”י הנהלת בתי המשפט והפכה אותו נכה ברמה של 65% ללא כל כושר עבודה.
לאחרונה השתתפה השופטת נוס בקנוניה יחד עם האישה ובאת כוחה, לבצע מחטף בבית המשפט להעביר את המשמורת על הבן לידיה של האישה ללא כל ראיות וללא משפט, כשבפרוטוקול נרשם כאילו המבקש ובא כוחו לא הגיעו לדיון שנקבע לשעה 10:00 ובמעמד צד אחד מסרה את המשמורת לידי האישה ואף הרהיבה עוז והטילה הוצאות בסך 10,000 ₪ על האבא. בא כוחו של המבקש דיבר עם המזכירה בשעה 10:00 וביקש שיקראו לו מהמסדרון. אף אחד לא קרא לו.
מאז אותו תאריך, השופטת נוס מטרטרת את המבקש ב”לך ושוב” עם דרישות לקבל תגובה של הצד השני בעוד 20 יום, כשאין צורך בכך שכן השופטת עצמה השתתפה בקומבינה שהתרחשה, והשופטת יודעת הכל המידע עצמי, ולאחר מכן טרטור המבקש בהמצאת ראיות למסירה של ההחלטה לתגובתה של באת כוח האישה, ואפילו משהוצאו אישורי המסירה השופטת כתבה בהחלטה שהאישורים אינם “כפי התקנות”.
הטרטור והסחבת היזומה של החודשים האחרונים מאז פסק הדין אופייניים לכל מה שאירע מאז 20/7/2016 אז נתנה השופטת פסק דין של משמורת משותפת חצי-חצי לאחר קיום דיוני הוכחות.
כזכור, תוך 8 ימים האישה התאפסנה במעון לנשים מוכות, תוך שהיא מודה בפה מלא שמעולם לא הייתה מוכה, וכל מטרתה הייתה להפעיל את נשק יום הדין נגד המבקש, לתייג אותו כאלים למרת שמעולם לא היה אלים, ומי ששיתפה פעולה עם חטיפת הקטין לתוך המקלט, והפרת פסק הדין שהשופטת נוס נתנה הייתה השופטת נוס בעצמה.
לא עזר שום דבר. בקשה שהגיש האבא “הביאס קורפוס” בעניין משמורת הבן והשבתו לאבא, טורפדה ע”י השופטת נוס. האבא הגיש בקשה להטלת סנקציות נגד האישה בגין אי עמידה בתנאי פסק הדין, ובקשתו טורפדה ע”י השופטת נוס. בקשות נוספות מסוג קביעת הסדרי ראייה בין האבא לבנו לאלתר, טורפדו ע”י השופטת נוס, והכל בשל העובדה כי האישה עובדת בבית המשפט העליון.
יוזכר שהשופטת נוס היא זו שהורתה למבקש לנסוע למעון הנשים המתחזות למוכות ולבצע “מסירה” של הבקשה להסדרי ראייה. משביצע המבקש מסירה במעון בו שוהה האישה בה ביקש לראות את בנו לאלתר, האישה הגישה תלונת שווא הזויה במשטרה – אותה משטרה שביצעה את המסירה לאישה! ואף דרשה צו הטרדה מאיימת.
לאחר שהשופט עובד אליאס סירב לקיים דיון ואפשר רק 5 דקות לחקירה נגדית, והמבקש ערער והצליח בערעור, הדיון חזר לשופט עובד אליאס אשר חשש כי נשות המקלט לנשים מוכות, יפעילו את עוצמתן ביחסי ציבור נגדו והוציא צו לחודשיים הרחקה של האבא מהאישה האוחזת בבנו כבן ערובה.
בתום החודשיים אפשרה השופטת נוס לאישה להוציא בתוך תיק המשפחה צו מניעה נגד האבא, למרות שאין לכך כל סמכות פרוצדורלית. השופטת נוס אף הודתה בסופו של דבר שלא הייתה לה כל סמכות לחתום על צו ארעי.
אותו דבר עשתה השופטת נוס כאשר פתאום האישה ביקשה צו לאישור וטיפולים נפשיים לקטין במסגרת המעון לנשים המתחזות למוכות. למרות שהיה צריך להגיש תביעה נפרדת, השופטת נוס חתמה לאישה “כמבוקש”, במעמד צד אחד, בהינף קולמוס.
אם לא די בכך, השופטת נוס בכבודה ובעצמה הגישה תלונת שווא במשטרה נגד המבקש כאילו הוא השתתף בהפגנה של גברים גרושים שהפגינו מול ביתה ביישוב נגד חלחול התופעה המסוכנת של פמיניזם רדיקלי.
המבקש בכלל לא היה בהפגנה ומדובר בתלונת שווא מובהקת.
עקב תלונה זו השופטת נוס יחד עם האישה, פעלו באמצעות גברת ליאת יוסים מהנהלת בתי המשפט להזעיק את השופטת רבקה מקייס באמצע הלילה ולדון איך להתנקם במבקש. כל הרביעיה, האישה, ליאת יוסים, רבקה מקייס ואליה נוס קשרו קשר להכשיל את המבקש בכל דרך אפשרית ולמנוע ממנו מימוש זכויותיו ההוריות למשמרת על בנו.
למרבה הצער השופטת אליה נוס רואה עצמה כלוחמת אפרטהייד נגד גברים, וכל זה נובע מחשיבה כאילו קיימת פטריארכיה שהשופטת נוס, יחד עם השופטת רבקה מקייס, מגויסת להילחם בה, גבר אחר גבר.
יוזכר שבמקרה הפוך, כאשר גרושתו של xxx המיוצג ע”י עו”ד יניב מויאל, שייצג גם את המבקש, לא הופיעה למשפט המשמורת, וניתן פסק דין בהעדר הגנה, תוך פחות משבוע ביטלה השופטת נוס את פסק הדין וקבעה משפט חדש, ואילו במקרה דנן, לשופטת לא נגמרים התירוצים שלא להחליט: “לתגובה 20 יום”, “להמציא אישור מסירה”. מי יודע אילו עוד תירוצים יש לשופטת נוס שלא לבטל את פסק הדין השערורייתי שהוציאה תחת ידה.
שופטת אשר במשך שלוש וחצי שנים לא קיימה ולו דיון הוכחות אחד מאז שהקטין נחטף ע”י האישה.
בנסיבות אלו, מן הדין ומן הצדק שהשופטת נוס תפסול עצמה מתיק המשפחה.
יש חוסר אמון טוטאלי במערכת המשפט במדינה, הם יהרסו והורסים את הדמוקרטיה בארץ. במיוחד חבורת שלטון החוק. גועל נפש, כמה גברים כבר התאבדו בגלל מערכת העבריינים הזאת, כמה?