השופט אמיר טובי לא קיבל הסדר טיעון מוסכם בין ב”כ הנאשם לפרקליטות של 14 חודשי מאסר וקבע 22 חודשי מאסר ת”פ 14456-01-19
הסדר טיעון נקבע בין ב”כ הנאשם לבין הפרקליטות, לאור העובדה כי לפרקליטות היו קשיים וכשלים בהסגת ראיות נגד נאשם 5 הלאל טאהא, וסוכם ביניהם על 14 חודשי מאסר לנאשם. בכך גם נחסך מבית המשפט דיון הוכחות, אשר לו היה מתקיים, יתכן והנאשם היה יוצא זכאי. בין לבין התברר בגזר הדין, כי לנאשם עבר פלילי, ובגזר דין קודם שניתן נגדו, עלו טעויות מהותיות בגזר הדין, שעוררו מבוכה בפרקליטות ומציגים את האנדרלמוסיה בבית המשפט שלא מסוגלת לדייק בתאריך מתן גזר הדין. ביזיון של פסיקה.
הנאשם טאהא מואשם בעבירות קנייה והחזקת נשק באופן לא חוקי. אין התייחסות אם נעשה שימוש בנשק, אם לאו, מאחר ולפרקליטות התגלו קשיים ראייתים בהשגת הרשעה, לכן סגרו עיסקת טיעון.
השופט אמיר טובי, לא התייחס כלל לחוסר הראיות בתיק, מאחר והפרקליטות לא טענה, אלא קבע עובדות מתוך כתב האישום כשהוא כותב:
“בשים לב לחומרת העבירה, ולחלקו המרכזי והפעיל של הנאשם בהוצאתה אל הפועל ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת ועברו הפלילי של הנאשם, אני סבור כי אילולא ההסדר היה העונש הראוי וההולם כולל מאסר בפועל למשך 28 חודשים לכל הפחות. בשים לב להסדר שהתגבש ונכח הקשיים הראייתים להם טענה המאשימה, אם כי ללא כל פירוטף איני רואה למצות עמו את מלוא חומרת הדין ומעמיד את עונשו של הנאשם על 22 חודשי מאסר תחת העונש המוסכם”.
אצל השופט אמיר טובי, צריך לנהל הליך הוכחות עד תום, ולבזבז זמן שיפוטי. ממילא הוא מצפצף על הסדרי טיעון, לא מכבד הסכמים בין הפרקליטות המאשימה לבין באי כוח הנאשם, והוא פוסק על פי כתב האישום ולא על פי הראיות המוצגות בפניו. כעת כשב”כ הנאשם תערער על גזר הדין, היא תמצא עצמה בבעיה, מאחר ולא דנו בכשלים הראייתים בתיק, ואצל ערכאת הערעור מערערים על סמך כשלים ראייתים ולא על סמך הסדר טיעון שהשופט לא היה צד בו ואיננו מכבד אותו.
