השופט אילן סלע דחה תביעת נזיקין של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד חב' פלמינגו נסיעות ותיירות כשהחליקה בשירותים ת"א 44621-05-14
הפסד צורב לשופטת רות בן חנוך, שתבעה את חב' פלמינגו נסיעות ותיירות בע"מ ואת גלעד חסקין, מלווה הטיול, על שהחליקה בשירותים בספינת תענוגות. רות בן חנוך חשבה שהיא נמצאת באולם שלה, כשהשמיצה את חברת התיירות ואת המלווה. השופט אילן סלע, דחה את תביעת הנזיקין והטיל נגדה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח.
שופטת הנוער (ת"א ונתניה) רות בן חנוך, הייתה אימת הילדים וההורים שנים ארוכות, כשהייתה משמשת פקידת סעד לחוק הנוער עטויה בגלימה שחורה של שופטת, והייתה מוציאה את כל הילדים למוסדות הרווחה. הורים וילדים שהגיעו לאולמה, יצאו ניזוקים וחסרי ילדים, בשל היותה חותמת גומי של הרווחה. הפרוטוקולים שכתבה היו מלאים בהכפשות של פקידות הסעד נגד ההורים, וקולם של ההורים לא הובא בפרוטוקול, כדי להקשות על ההורים בעת ערעור על פסיקותיה ההרסניות והדורסניות.
בין הרס משפחה אחת לשנייה, רות בן חנוך יצאה לחופשת תענוגות על ספינה יוקרתית במסגרת טיול מאורגן למיצרי דרייק ואנטרטיקה. בעת שנכנסה לשירותים, החליקה ושברה את עצם הזנב. לטענתה, רק כשהגיעה לישראל לביה"ח איכילוב, אובחנה כסובלת משברים ב-6 צלעות, משתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, מפגיעה בשכם ומשבר בעצם הזנב. בבית חולים בילתה יומיים, ואחר כך שוחררה לנפוש בביתה 4 חודשים.
לטענתה של בן חנוך, טרם התאונה היא היתה בריאה בגופה ובנפשה(?!).
אנו חולקים על כך. שופטת שמבצעת אקציה בילדים, מפרידה בין אחים זה מזו, מפרידה בין ילדים להורים, לא קובעת הסדרי ראייה, זו שופטת מעורערת בנפשה.
בן חנוך הצטיידה בחוות דעת רפואית של ד"ר משה לוינקופף מומחה לכירורגיה אורותופדית שקבע לה 23% נכות בגין שבר בשתי חוליות ובעצם הזנב.
מאידך, הנתבעים השיגו על מסקנות המומחה מטעמה של בן חנוך, ומומחה מטעמם ד"ר גד ולן קבע כי לתובעת נותרו 5% נכות בשל שבר דחיסה בחוליה אחת ו- 5% נוספים בשל שבר דחיסה בחוליה נוספת.
נוכח הפערים בין שתי חוות הדעת, בית המשפט מינה את פרופ' מאיר ליברגל כמומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי לתובעת נכות 10% בשל שבר דחיסה בחוליה אחת ו- 10% נכות נוספים בשל שבר דחיסה בחוליה נוספת.
בעדותה של בן חנוך מסרה כי נאמר לה שהים יכול להיות סוער, אך אם היתה יודעת מראש שצפויה סערה כמו זו שהייתה, לא הייתה מצטרפת לטיול.
השופט אילן סלע דחה את גרסתה של בן חנוך וקבע שפרישתה מביהמ"ש לא קשורה לפציעה, שכן קודמה בתפקיד לאחר מכן, וקיבלה משכורת כשהיתה מושבתת "בחלוף שנתיים וחצי מהתאונה החליטה התובעת לפרוש מתפקידה ולא הובאה כל ראיה כי היה לכך קשר לנכותה מהתאונה. העדר ראיות אלו מלמד כי אין קשר בין פרישתה של התובעת מכהונתה כשופטת לבין התאונה".
בנוסף העיר השופט כי האירוע התרחש סמוך מאוד לסיומו של הטיול שארך כשלושה שבועות, ורק לאחר שהתובעת טיילה בצ'ילה, איי פוקלנד ובהפלגה לאיי סאות ג'ורג'יה ובאנטארקטיקה, היא למעשה הפסידה רק את הסיור היומי בבואנוס איירס. הוא פסק כי התובעת זכתה אפוא לתמורה כמעט מלאה לכספה ולא היה כל מקום לציין בכתב התביעה כי הפסידה חלק נכבד מיתרת הטיול.
