לורי שם טוב ערערה לעליון להסרת מגבלות מעצר בית והזכות להתפרנס בש”פ 7288/19

העיתונאית לורי שם טוב ערערה על החלטת השופט אברהם הימן שסירב לאפשר הסרת מגבלות מעצר בית, כדי שתוכל להתפרנס בכבוד. התשתית והרקע לבקשה ל”עיסוק בזנות” נבע מהחלטת שופט העליון ג’ורג’ קרא וגם אברהם הימן שאמרו לה לצאת לחפש עבודה ברחובות. כששופט אומר לאישה לכי תחפשי עבודה ברחוב, זה נובע מכוחניות, מרוע, מצורך להכניע נשים, שהוא כגבר ירגיש חשוב. השליטה באישה עושה את זה לערבי מהעליון ולחברו השוטר מהמחוזי.

השופט סולברג בתיק בש”פ 1999/17 בתאריך 3.3.17 ציטט בעניינה של שם טוב פסוק “כי נופת תטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה. ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות” (משלי ה’, ד’). ובכך השוו את שם טוב לאישה זונה, נכריה ואפיקורסית המפתה אנשים וגורמת לאובדנם.

לורי שם טוב הגישה נגד השופטים תלונה על הטרדה מינית. התלונה נדחתה. בנוסף השופט אברהם הימן ציטט את הפסוק מספר משלי וגם הוא המשיך בביצוע הטרדה מינית, והתלונה נדחתה.

שם טוב הגישה תביעה קטנה נגד שני סוטי המין הימן וסולברג, מטרידי המין והתביעה נדחתה.  המדינה מבצעת אכיפה בררנית. נגד לורי שם טוב טענו שהיא “מטרידה מינית”, אבל בעצם שם טוב הוטרדה ללא הפוגה ופרקליטות המדינה הסיתה לרצח נגדה בכתבת הכפשות על חתול, כדי לנצח במשפט. מבחינת המטרה מצדיקה כל אמצעי כולל הסתה לרצח וביזוי מעמדה של שם טוב כאישה.