עו”ד דניאל רז ומשרד המשפטים האגף לסיוע משפטי ביקשו לבטל פסק דין שחייב אותם ב- 165,000 ש”ח לתובעת על רשלנות בייצוג: “בקשת חסינות לעו”ד דניאל רז ונזק שייגרם לו מפרסום פסק הדין” תיק 56887-04-19
ביום 1 בנובמבר דיווחנו לכם על סקופ: משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי בייצוג עו”ד דניאל רז חוייב ב-165,000 ש”ח על רשלנות בייצוג תיק 56887-04-19 . משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי בניהולו של עו”ד דניאל רז, לא השלים עם הפסדו, ופנה לבית המשפט לביטול פסק הדין, בטענה שמדובר ב”מחטף”, וכי הוכנה בקשה או תעודה להכרה בחסינותו של נתבע 1 דניאל רז כעובד ציבור. בנוסף, ביקש עו”ד דניאל רז איסור פרסום על שמו בטענה שהנזק כתוצאה מפרסום פסק הדין ייגרם לו, ולא לתובעת. הנזק מתואר שם כנזק כבד מנשוא לעו”ד דניאל רז.
התובעת טענה כי עו”ד דניאל רז לא הציג ולא הגיש תעודה על חסינות לביהמ”ש, ומשלא הוצגה לבית המשפט ממילא גם אם החסינות לעו”ד דניאל רז הייתה מתקבלת הרי התביעה לא הייתה נמחקת, והנתבעת 2 האגף לסיוע משפטי, הייתה נכנסת בנעליו של עו”ד דניאל רז. לכן אין בטענה זו ולא כלום עם הבקשה לבטל את פסק הדין, לרבות אחריותה של נתבעת 2 האגף לסיוע משפטי.
דומה הדבר לפרשת הדס שטייף (עובדת מדינה בגלי צה”ל) שהפסידה בתביעת לשון הרע מטעמו של נתן זהבי, וכיום מדינת ישראל משלמת את חובה של הדס שטייף בהוצאה לפועל. כך גם בפסק דין זה, ככל שהמדינה מסלקת את החוב בעצמה, אין שום צורך בחסינות. זוהי החלטה פרטית בין הנתבעים מי ישלם את החוב, או איך יתחלקו בו. נזק מעצם הפרסום של הפסד בהליך משפטי הוא לא “נזק” בר הגנה. ברירת המחדל היא שדיונים מקיימים בדלתיים פתוחות ופסקי דין מתפרסמים במאגרים כדבר שבשגרה, ואין נזק מיוחד לעו”ד דניאל רז השונה מכל אדם אחר.
באופן אירוני לא ברור כיצד עו”ד דניאל רז מבקש סגירת הדלתיים בטענה להגן על פרטיותה של התובעת בעוד שבבקשה שעניינה הפרסום שדניאל רז “הפסיד במשפט נגדו”, נטען שמי שיינזק מהדלתיים הפתוחות הוא עו”ד דניאל רז ולא התובעת. זה נקרא דיבור בשני קולות.
התובעת ביקשה הוצאות בגין המענה לבקשה הנוכחית של עו”ד דניאל רז, וגם בגין המענה להתעקשות הנתבעים על דלתיים סגורות על מנת להגן על עצמם מפני פרסום לא נעים, בעודם מציגים מצג שווא שהם מעוניינים להגן על התובעת שבכלל לא העלתה בדעתה שיש צורך להגן עליה מפני “פרטיות”.
